אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40117/06

גזר דין בתיק פ 40117/06

תאריך פרסום : 05/06/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40117-06
12/04/2007
בפני השופט:
כבוב חאלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שניידרמן
הנתבע:
1. דאוד ("אבו עלי") חסין
2. אלשמלה באסל

עו"ד אורי קינן
עו"ד ויסאם נבואני
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מפורטת, מנומקת וכוללת, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום: עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נסיון שוד בצוותא והחזקת סכין שלא כדין, כאשר הנאשם 1 הורשע בעבירות נוספות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושהייה בלתי חוקית.

אין בכוונתי בגזר הדין לחזור על כל האמור במפורט בהכרעת הדין המשתרעת על למעלה מ- 30 עמודים, בה ניתחתי את הראיות שהוגשו על ידי המאשימה, ובסיכומה של הכרעת הדין קבעתי מדוע הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמתם של הנאשמים בעבירות המפורטות בכתב האישום.

בקצירת האומר אציין, שמדובר במעשה של נסיון שוד, שבוצע על ידי הנאשמים ושניים אחרים, האחד שזהותו אינה ידועה למאשימה והאחר שנעצר גם הוא על ידי המאשימה אך כתב אישום בעניינו הוגש בנפרד והוא נדון בפני כב' השופט כספי ושימש עד מטעם המאשימה באישום כנגד הנאשמים שבפני.

מדובר בקשירת קשר בין אותם מעורבים לשדוד מונית ולהעבירה דרך כפר קאסם לקלקיליה, שנמצאת בתחום הרשות בפלסטינית - כל זאת כאשר במסגרת קשר זה שימש הנאשם האחר כנהג רכב שאמור היה לפתוח ציר עבור המונית שבכוונת הקושרים לשדוד ולדווח לקושרים על כל מחסום משטרתי, כאשר הנאשם 2 והאחר שזהותו אינה ידועה, עלו למונית מהעיר ת"א לכיוון כפר קאסם, וכשזו הגיעה לכפר קאסם תפס הנאשם 2 את ידו של נהג המונית והיכה באגרופיו בפניו, בעוד שהנאשם האחר שזהותו אינה ידועה, היכה את המתלונן באמצעות בקבוק בירה בראשו, עד שהבקבוק התנפץ, ואף ניסה לחנוק אותו.

נהג המונית, הוא המתלונן, בתושיה בלתי רגילה, הצליח להימלט עם המונית כאשר השניים קופצים החוצה.

למתלונן נגרמו פציעות וחתכים.

2.         טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה, עו"ד שניידרמן, עתר לבית המשפט לבחון את מעשיהם של הנאשמים כמעשים קשים וחמורים, שרק משום התושיה שגילה נהג המונית, לא הורשעו בסופו של דבר בעבירה של שוד אלא רק בנסיון שוד, הואיל ונהג המונית הצליח בסופו של ארוע להימלט מהמקום, אך זאת רק לאחר שהוא נפצע פציעות של ממש ממעשי אלימות אכזריים וקשים של הנאשמים, שלא חסו כלל ועיקר על בריאותו וחייו של המתלונן ותקפו אותו באופן מפתיע תוך שימוש בבקבוק בירה שהתנפץ על ראשו.

עו"ד שניידרמן הוסיף וטען, שאומנם כתב האישום הוגש גם כנגד נאשם אחר בפרשה זו, נאשם שדינו נגזר על ידי כב' השופט כספי לעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, אך לדידה של המאשימה אין ללמוד גזירה שווה ואין להקיש מגזר הדין של אותו לואיי לגבי הנאשמים שבפני, כל זאת בשים לב למאפיינים הייחודיים המתקיימים בעניינו של לואיי, לרבות הודאתו בפני בית המשפט כבר בשלב ראשון, העובדה שהוא הפליל לא רק את עצמו אלא גם את שני הנאשמים, העובדה שאילולא שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה לא היתה מצליחה המאשימה לאסוף די ראיות כנגד הנאשמים, העובדה שלזכותו של לואיי עומדת לא רק ההודאה וחסכון של זמן שיפוטי יקר, אלא גם החרטה והצער שהוא הביע - שלא כמו הנאשמים שבפניי.

עו"ד שניידרמן הפנה את בית המשפט לגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1 שהינו תושב קלקיליה, נעדר אשרת שהייה בישראל, שאומנם צעיר בגילו אך הספיק לצבור עד כה 9 הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות ולאו דווקא רק בעבירות של שהייה בלתי חוקית, נאשם שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה לתקופה של 7 חודשים שלא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות; נאשם שחלקו בארועים הוא הדומיננטי מבין המעורבים, כל זאת בשים לב לעובדה, שהוא תיאם בין כל המעורבים בפרשה בשיחות טלפון שניהל, הוא גייס את אותו לואיי על מנת שינהג ברכב שיוביל את המונית, הוא למעשה ניהל את התאום בין כל המעורבים במעשה השוד. מכאן החומרה שבמעשיו ובהתנהגותו.

באשר לנאשם 2 - טען עו"ד שניידרמן שאומנם מדובר בנאשם צעיר נעדר כל הרשעות קודמות, אך נסיבות מקלות אלה מתגמדות למול האלימות הקשה שנהג במתלונן, ביחד עם השודד הנוסף שהיה איתו במונית, שעה שתקפו את המתלונן באגרופים, באמצעות בקבוק בירה, בנסיון לחנוק אותו - תקיפות אשר גרמו לו לחבלות של ממש.

עוד ציין ב"כ המאשימה, שתסקיר שרות המבחן נעדר כל המלצה טיפולית לגבי נאשם זה.

לבסוף עתר עו"ד שניידרמן להחמיר בענישתם של שני הנאשמים - כל זאת מכוח מדיניות הענישה המחמירה שהתווה בית המשפט העליון בסוגיה זו של מעשי שוד המבוצעים כלפי נהגי מוניות, לרוב על ידי מספר קושרים, תוך התעלמות מוחלטת, או אדישות מגורל אותם נהגי מוניות המוצאים עצמם קורבנות וטרף קל של אותם שודדים, שמכים אותם ופוצעים אותם, ולבסוף אף נוטלים את המונית שלהם ומעבירים אותה לשטחי הרשות - תופעה שיש להילחם בה באמצעות הטלת ענישה מחמירה ומכאיבה, ענישה שתהלום את חומרת המעשים מחד אך תרתיע גם נאשמים בפוטנציה משום המסר החד שיוצא מאת בית המשפט במקרים שכאלה.

3.         טיעוני באי כח הנאשמים:

א.         עו"ד קינן, ב"כ הנאשם 1, ביקש להדגיש בפתח טיעונו את העקרון המנחה את בית המשפט בבואו לגזור את דינו של נאשם, שלעולם העונש המוטל על הנאשם הוא עונש שבא לשקף מחד את חומרת המעשים, אך מאידך בחינה שכזאת חייבת להעשות תוך בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם על כל המשתמע מכך.

במקרה זה ציין הסניגור, שמדובר בנאשם צעיר בימים, נאשם תושב העיר קלקיליה, בן למשפחה מרובת ילדים שעול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו כבר מגיל צעיר, נאשם אשר נאלץ בעל כורחו להיכנס פעם אחר פעם לשטח מדינת ישראל לצורך מציאת מקור פרנסה שיסייע להקל על מצוקתה הכלכלית של משפחתו, וזאת הסיבה שלנאשם הרשעות קודמות רבות, מרביתן כנגד חוק הכניסה לישראל ומיעוטן עבירות שאינן מן החמורות בספר העונשין.

עו"ד קינן ביקש לדחות את נסיונה של המאשימה לאבחן בין הנאשמים לבין אותו לואיי משום העובדה שמדובר בקושרים אשר קשרו במשותף את מעשה השוד המתוכנן, כאשר חלקם של הנאשמים נתווה בהסכמה ואין לעשות אבחנה מלאכותית בין חלקו של לואיי לבין חלקם של הנאשמים, גם אם אותו לואיי הגיע להסדר טיעון עם המאשימה, שבמסגרתו הוא הורשע בעבירה של סיוע לנסיון שוד ולא בנסיון שוד עבירה בה הורשעו  הנאשמים - כל זאת בשים לב לעובדה כי על בית המשפט לבחון את המעשה בכללותו, ובראיה מרחבית ולא ראיה נקודתית של חלקו של כל אחד ואחד מהקושרים.

בנוסף, הפנה עו"ד קינן את בית המשפט לעובדה, שהנאשם נתון במעצר מאחורי סורג ובריח בתנאים קשים מאד, תקופה של שנה לערך, כאשר כל יתר המעורבים בפרשה מסתובבים באופן חופשי מזה חודשים רבים בעוד שהוא שוהה בתנאים קשים של מעצר, ללא אפשרות לזכות בזכויות המגיעות לאסירים, ומבלי שתהיה אף אפשרות למשפחתו לבקרו בבית הכלא.

לבסוף טען עו"ד קינן, שדווקא אימוצו של עקרון אחידות הענישה ויישומו של עקרון זה במקרה הנוכחי מצדיק בנסיבות הענין הטלת עונש מידתי ביותר על הנאשם, עונש שחייב להיות קשור בדרך זו או אחרת לעונש שהוטל על לואיי, גם אם יש בין השניים מאפיינים ייחודיים לכל אחד מהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ