כתב האישום המקורי הוגש כנגד 12 נאשמים, כאשר הנאשם 1 שירת כקצין בילוש במינהלת ההגירה בנמל התעופה בן גוריון.
הנאשמים 4 ו- 5 היו בעלים של בתי בושת.
לטענת כתב האישום המתוקן קיבל נאשם 1 מהנאשמים שוחד מיני באמצעות בתי בושת שניהל נאשם 4 בתמורה למידע שאותו מסר הנאשם 1 בקשר לפשיטות משטרתיות כנגד בתי הבושת.
הנאשם 1 אף הציג עצמו לפני נאשם 4 כמי שמספק בטחון לבתי הבושת מפני פשיטות משטרה.
כמו כן יעץ הנאשם 1 לנאשמים באשר למיקום אפשרי לפתיחת בית בושת חדש שם המשטרה אינה נוהגת לבצע פשיטות, ובתמורה לכך סוכם כי השלושה יתחלקו ברווחי בית הבושת החדש.
בתאריך 19.9.06 בשעות הלילה התריע נאשם 1 בפני נאשם 4 בדבר פשיטות האמורות להתבצע בבתי הבושת, ב- 30.10.06 בשעות אחה"צ התריע על פשיטה שאמורה להתבצע בשעות הערב.
באחד הימים פנה הנאשם 4 לנאשם 1 וביקש ממנו לסייע לו להרחיק אדם שהפריע לו בפעילות בתי הבושת. הנאשם 1 הכיר את אותו אדם בעת שהיה עצור בבית המעצר במשטרת פ"ת, כאשר נאשם 1 שימש שם כסגן מפקד והוא שוחח עם אותו אדם והורה לו לעזוב את המקום שם נמצאים בתי הבושת.
ב- 19.9.06 שוחחו הנאשם 1 ונאשם 4 בענין הקמת בית בושת נוסף בבעלות שניהם, וביום 8.10.06 עדכן הנאשם 4 את נאשם 1 כי מצא מקום אפשרי להקמת בית הבושת וביקש ממנו לברר אם מבוצעות פשיטות משטרה במקום.
הנאשם 1 שוחח עם רכז המודיעין במשטרה שאחראי על האיזור, כדי לקבל פרטים על פשיטות המשטרה שם.
ביום 16.10.06 פנתה אשה שסיפקה שירותי מין בבית בושת לנאשם 1 וביקשה ממנו להתייעץ עימו על פתיחת בית בושת בת"א, וב- 1.2.07 היא התקשרה שוב כדי לדעת אם בית בושת אחר שבבעלותה בפ"ת מוכר למשטרה וכעבור יום נענתה בחיוב.
בתמורה לפעילות שביצע הנאשם 1 עבור נאשמים 5, 4 קיבל הנאשם 1 במספר הזדמנויות שרותי מין מנשים שעבדו בבתי הבושת שבבעלות הנאשמים, כאשר הוא משלם ישירות לאשה נותנת השירות מבלי ששילם את העמלה לבעלי בית הבושת,שווי ההטבה עבור כל מפגש הינו 100 ש"ח.
כמו כן קיים הנאשם 1 מגע מיני בבית בושת שבבעלות הנאשמים עם יצאנית ללא תשלום.
בגין ארועים אלה הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירת שוחד ונאשם 4 הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
הרשעה זו היתה על פי כתב האישום שתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, כאשר התביעה הגבילה עצמה בדרישה להטלת עונש מאסר של שנה בפועל ומאסר ע"ת לגבי נאשם 4 ו- 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר ע"ת לגבי נאשם 5, ואילו ב"כ הנאשמים הורשה לטעון כרצונו.
לחובת נאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות של היזק לרכוש, החזקת מכשירי פריצה, זיוף והחזקת סמים, ונאשם 5 הורשע בעבירות של זיוף מסמך, היזק לרכוש בזדון ושיבוש מהלכי משפט.
ככלל, עבירת השוחד יש בה כדי להשחית ולהעניק טובות הנאה שלא כדין למי שאינו זכאי להן, על כן מי שנותן שוחד דינו בדר"כ למאסר. דברים אלה יפים כאשר מדובר באדם שפונה לעובד ציבור ומציע לו שוחד ע"מ לקדם את ענייניו.
המקרה שבפנינו שונה.
על פי כתב האישום הנאשם 1 ששימש כקצין משטרה הוא שפנה לנאשמים, הציג עצמו כמי שמספק בטחון לבתי בושת מפני פשיטות ונתן ייעוץ בקשר לבתי הבושת, על כן אף שהנאשמים נענו בחפץ לב להצעת הנאשם 1 הרי היוזמה באה ממנו ולא מהם.