ההרשעה ונסיבותיה
הנאשמים 1 ו-2, הנשואים זה לזו, הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון בעבירות סמים. הנאשם 1 הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא וסחר בסם מסוכן, הפקת סם מסוכן והחזקתו, שלא לצריכה עצמית. הנאשמת 2 הורשעה בעבירות של הפקת סם מסוכן והחזקתו שלא לצריכה עצמית.
מתוך המפורט בכתב האישום המתוקן מתברר כי במהלך השנים 2003 ועד 2005, במספר רב של הזדמנויות, רכש הנאשם 1 בארגנטינה קוקאין, ייבא אותו ארצה ומכר אותו בישראל. שיטת הייבוא של הסם מתוארת אף היא בכתב האישום. הסם יובא כנוזל בתוך בקבוקים שנחזו להראות כבקבוקי יין ומתוך נוזל זה, הופקה, לאחר מכן, אבקת קוקאין.
על פי העובדות של כתב האישום המתוקן, בהן הודו השניים, הביא הנאשם 1, הוא עצמו, בראשיתם של הדברים, את הבקבוקים ובהם הקוקאין הנוזלי ובישראל העבירם לאחרים והכל תמורת תשלום. בהמשך, הביא הנאשם את הסם לביתו ביחד עם אשתו, הנאשמת 2, ובהדרכת אחר, מיצה את הנוזל לאבקת הסם והעבירו תמורת תשלום לאחרים. לאחר מכן, בהמשך התקופה הנזכרת, הרחיב נאשם 1 את דרך פעולתו, באופן שבו פיתה אחרים, תמימים ככל הנראה, אפשר והמדובר בידידיו ומכריו, להביא ארצה בקבוקי קוקאין נוזלי בעבורו. אף את אלה מיצה בסיוע אשתו לאבקת קוקאין, שנמכרה לאחר. לפי המתואר בכתב האישום ניצל הנאשם 1 גם את כתובתו של בנו, כדי לקבל בה בקבוקי סם מן המתוארים לעיל.
עיון בעובדות על פי התפתחותן, מצביע על כך כי ככל שנקף הזמן, גדלה, כמתואר, מעורבותו של הנאשם, כמו גם כמויות הסם שיובאו כך. גם סכומי הכסף שקיבל, גדלו משמעותית. בסיכומם של דברים המדובר בקילוגרמים לא מעטים של סם ובתשלומים העולים כדי עשרות רבות של אלפי דולרים.
טעוני הצדדים
כפי שכבר אמרתי, מסתיים עניינם של נאשמים 1 ו-2 בהסדר טיעון שבמהלכו הוגש כתב אישום מתוקן בשנית, על פיו הורשעו מכח הודייתם, והצדדים אף עתרו, במשותף, לענישה מוסכמת, הכוללת רכיבים של מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנסות ואף חילוט.
באת כח התביעה הנכבדה, סקרה בתמציתיות את הנסיבות, הדגישה את חומרתן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים ואת אופן הביצוע והכמויות הנכבדות, יחסית, של הסם. מנגד עמדה גם על צדדים שיש להתחשב בהם לקולא, לרבות הודיית הנאשמים, עברם הנקי ומידת שיתוף הפעולה שלהם בחקירה, באופן מיוחד זו של הנאשם 1, שחשף, למעשה, את מלוא יריעת מעשיו, אודות מרביתה, לא ידעו חוקרי המשטרה דבר. כתב האישום נתבסס, איפוא, על הודייתו של הנאשם 1, כמו גם של הנאשמת - לגבי חלקה שלה, במסגרתה מסר פרטים מלאים אודות כל מה שידע ועשה.
התובעת הודיעה כי במסגרת ההסדר נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים האופפים פרשיה חמורה זו ומכוחה מוצע ההסדר המאוזן לענישת הנאשמים.
בא כוחו הנכבד של נאשם 1 גולל בפני את קורות חייו של מרשו ואת משמעויותיה המכבידות של פרשיית הסמים, עליו, בעת הזו. למדתי לדעת כי נאשם 1 עלה ארצה מטעמים של ציונות ואף התגייס לשירות בצה"ל ביחידה קרבית, במסגרתה, כמו גם בהמשך שירות המילואים שלו, נטל חלק בפעילויות קרביות ובשירות אחר ביחידות בהן הוצב ושירת. בהמשך קבע את מקומו בקיבוץ גשר הזיו ואף נישא לבת הקיבוץ, טליה, היא הנאשמת 2 ונטל חלק בניהול מפעלים בקיבוץ ובחיי החברה בו. מקור המשבר בחייו, כך הסניגור, הוא בהפרטה שהיתה מנת חלקו של קיבוץ זה, כמו גם של אחרים. מכאן ואילך חלו שינויים מפליגים באורח חיי נאשם 1, אשר נזקק לצאת מתחומי הקיבוץ ולעבוד למחייתו, כולל בהקמת מסעדה וניהולה. דרך זו, כך שמעתי, לא צלחה בידיו ומכאן ועד לקריסה כלכלית, לא רחקה הדרך.
על רקע זה נפתה הנאשם 1 לאחרים ומכאן ואילך מתחוללת פרשיית סמים זו במהלך כמעט שלוש השנים האחרונות. גם על אשר התרחש במהלך הדברים וקשרי הנאשם עם אותם עבריינים כבדי-משקל בייבוא הסמים, עמד בא כוחו, כולל נקיטה באיומים ובאלימות של ממש כלפיו, כאשר לא השביע את רצון שולחיו אלה. והדברים הכבידו, באופן קשה, על הנאשם, בזמן אמת, עד כדי כך שלא הצטער על זה שנלכד בכף, ואף שמח על כך, כדברי הסניגור.
כל זה ביקש סניגורו לקחת בחשבון, שהרי המדובר באדם נורמטיבי עד לביצוע העבירות שבכאן, שתרם לחברה באותן דרכים שהזכרתי. גם את מידת שיתוף הפעולה שלו בחקירה מבקש הסניגור לקחת בחשבון לצורך כיבוד ההסדר המוצע על ידי הצדדים, כולל את מה שציינה גם התובעת, כי מרביתו של כתב האישום מתבססת על דבריו שלו, שלא היו נחשפים אלמלא הודה בהם, כולל הובלת החוקרים אל בקבוקי סם שהיו חבויים במקום שהנאשם ידע אודותם.
גם בא כח נאשם 1 הדגיש זאת כי במסגרת הסדר הטיעון, שהושקע עמל רב בגיבושו, נלקחו בחשבון השיקולים כולם כולל אלה הרגישים שבהם שמעבר לניהולו של משפט זה גרידא.
בא כוחה הנכבד של הנאשמת 2 עתר גם הוא לכבד את הסדר הטיעון, שאיננו מקל עם הנאשמת, בהתחשב בחלקה המשני בביצוע העבירות, ובאופיה, כפי שפירט, בכך, שלמעשה, פעלה בצילו של בן זוגה, נאשם 1. גם הוא עמד על קורות חייה והתרומה שתרמה לקיבוץ גשר הזיו, בהיותה, משך שנים רבות, מחנכת בקיבוץ.
נאשם 1 הביע צער וחרטה על מעשיו ודיבר על הבושה אותה הוא חש בפני כל מי שפגע בו, כולל מדינת ישראל, בעצם ביצוע העבירות. עוד דיבר על השבר הגדול אצלו ועל התקופה הקשה שעוד נכונה לו במצבו זה.
הנאשמת 2 הביעה גם היא את צערה על שנטלה חלק במעשים החמורים האלה, על כך שלא עמד לה כוחה למונעם ואף היא ביקשה סליחה מאלה שנפגעו מעשייתם.
שיקולי הענישה
על עבירות הסמים מסוג זה ועל חומרתן, אין צורך להכביר מילים. מצינו בפסיקה אמירות רבות, במשפטים שעניינם היה, בעיקרו של דבר, ייבוא של סמים קשים בכמויות גדולות ארצה וסחר בהם. אלה מן החמורות שבעבירות הכתובות על ספר החוקים, מחמת הפגיעה הרעה והקשה שלהן ברבדי חברה רחבים. פגיעתם רעה במעגלים הולכים ורחבים, החל מאותם אומללים הנזקקים לשימוש בסם ומוכנים לעשות הרבה, על מנת להשיג את מנת הסם היומית, או את מנות הסמים היומיות, להן הם נזקקים. וכדי להשיג את אלה מוכנים הם לעבור על החוק ובדרך זו פוגעים באחרים וברכושם, כדי לממן את מבוקשם זה. מובן, כי גם משפחותיהם של אומללים אלה, אצלן הם חיים ובבתיהן הם מתגוררים, נפגעות הרבה מן הצרכים הקשים האלה של ההיזקקות לסם. לעיתים זעמם של אלה מופנה למשפחות, כולל נקיטת אלימות ובסחיטת כספים לצורך מימון הסם.
מנגד עומדים, בעיקרו של דבר, הלווייתנים המממנים את ייבוא הסם בכמויות גדולות. למרבית הצער נפקד, פעמים הרבה, מקומם של אלה בבתי המשפט, שכן הם נוקטים בצעדים מתוחכמים, כדי שלא להיחשף ואף לא להילכד בכף.
מי שבסופו של דבר נותן את הדין בגין מעשיו, אלה דרגי הביניים, הנוטלים חלק במו ידיהם, בייבוא הסם לעיתים כבלדרים ואם בדרכים אחרות, כמו שהוברר לנו במקרה זה. אלא שגם במעשיהם של דרגי ביניים אלה ישנה חומרה ממשית ובתי המשפט נוקטים, גם כלפיהם, בענישה מכבידה. הטעם לכך, הוא לא רק כדי לעונשם על רוע מעשיהם, אלה גם להרתיע אחרים, נורמטיביים בהתנהגותם וחסרי עבר פלילי, כדי שלא יתפתו לאותם לווייתנים ולא יעשו את אותם מעשי עבירה של בלדרות, של ייבוא וכו'.
מצאנו בפסיקה גם, כי במקרים החמורים על בתי המשפט לצאת מנקודת מוצא של העונש המכסימלי הקבוע בחוק ומכאן לרדת בסולם החומרה עד למציאת נקודת האיזון המשקפת את נסיבות כל מקרה לגופו, בעת שהוא נידון בבית המשפט.
אל מול שיקולי הענישה המחמירים האלה עומדות הנסיבות של עניין זה, כולל נסיבות אישיות, במידה הראויה. את כל אלה פרטו הצדדים ועיקרן בהודיית הנאשמים, בחשיפת הפרשיה ויתר הנסיבות שפורטו לעיל.