אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 3599/07

גזר דין בתיק פ 3599/07

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3599-07
24/10/2007
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אבו סבייח מוחמד
הנתבע:
אבו בריק סאלם
עו"ד אלהוזייל
גזר דין

1.         הנאשם, מר סאלם אבו בריק, הורשע על-פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום בתיק זה. הוא הורשע בהסתננות לישראל מרצועת עזה במועד בלתי ידוע לפני כשנתיים ובשהייתו בישראל ביום 09.10.07, כשאין בידו אישור כניסה או שהיה. בנוסף, הורשע הנאשם בגניבת תעודת זהותו של אדם בשם ממדוח אלנעמני ביום 08.10.07 בכך, שלאחר שמצא את תעודת זהותו נטלה במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כאשר בשעת נטילתה התכוון לשוללה לצמיתות מבעליה. לבסוף,  הורשע הנאשם בזאת, שכאשר נשאל לזהותו על ידי השוטר לאון קונר התייצג בכזב כאדם אחר באמצעות תעודת הזהות הגנובה הנ"ל וזאת עשה בכוונה להכשיל את השוטר במילוי תפקידו כדין. בשל הודאתו בפנינו בעובדות אלו הורשע מר אבו בריק, הנאשם, בביצוע העבירות בניגוד לסעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 ובניגוד לסעיפים 441, 275 ו - 384 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.         היות וטיעונים רבים, אשר שמענו, לענין העונש, לו ראוי הנאשם, התייחסו לעבירת ההסתננות, ראוי שנייחד לעבירה זו מלים מספר. הכניסה הבלתי חוקית לישראל מרצועת עזה אכן מהווה עבירת ההסתננות בניגוד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954 [ע"פ 5746/06 עבאס נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מול הספרה "5"]. "תכליתו של החוק למניעת הסתננות היא ביסודה תכלית ביטחונית - הרתעתית, שנועדה להגן על בטחון גבולותיה של מדינת ישראל מפני כניסה שלא כדין לשטחה" [ע"פ 5746/06 הנ"ל (מול הספרה "6"]. ואולם, האינטרסים המוגנים היום באמצעות חוק ההסתננות אינם אך בטחוניים, אלא גם כלכליים, למען מדינה נקיה מסמים מסוכנים ולבל תיפגע ריבונותה של המדינה [ראה את סיכום הפסיקה, כפי שהובא בת.פ. (מחוזי ב"ש) 8098/06 מדינת ישראל נ' אבו עאמר, ואח' (לא פורסם) (מול הספרה "9")].

3.         מן הכלל אל הפרט: לפנינו נאשם יליד 1985, שזאת לו הרשעתו הראשונה. הוא פעל לבדו. הנאשם גם פעל בערמה תוך גניבת תעודת זהות והתייצגותו בפני השוטר בזהות כוזבת, כאשר הכשיל את השוטר במילוי תפקידו. הנאשם נמצא בארץ מזה למעלה משנתיים לערך, ולפי טיעוניו לעונש, נותר בארץ, כדי להתפרנס בשל הדחק ברצועת עזה. עצם שהייתו הבלתי חוקית בארץ בתקופה כנטען בטיעוניו מלמדת לכאורה, כי ברמה הפרטנית לא שם הנאשם את פעמיו לפגיעה בבטחון המדינה. משום כך, משום העדר עברו הפלילי, משום העדר חבירתו לאחרים לשם ביצוע עבירותיו ומשום הודאתו בבית המשפט בהזדמנות הראשונה יש להקל בדינו. יחד עם זאת, אין לנתק את דינו מן המסגרת ההרתעתית הכללית, המצויה בעת הזו בהפעלת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תש"יד 1954 נוכח הצורך לעת הזאת לחזק את חומת הדין בדרום המדינה.

            יצוין, כי נטען, שקיימת הפליה בהאשמת הנכנסים מיהודה ושומרון לישראל בעבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל לעומת הנכנסים לישראל מרצועת עזה, המואשמים בחוק מחמיר יותר בעונשו המירבי, הוא חוק ההסתננות. ראוי היה לה לתביעה, שתשיב לטענה זו. משלא עשתה כן אין פרושים לפנינו מלוא הטיעונים הנחוצים להכרעה. מכל מקום, היות וכבר אמרנו, שבנסיבותיו של הנאשם, אשר צוינו לעיל, אין בכוונתנו למצות עמו את הדין, הרי לא יהיה צורך בדיון זה להכריע בטענת האפליה.

            אשר על כן, הריני דן את הנאשם לעונשים כדלקמן:

1.         מאסר בפועל בן 10 חודשים, שיימנה מיום מעצרו, הוא יום 09.10.07;

2.         מאסר על תנאי בן שנה, כשמשך התנאי הוא 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא והתנאי הוא ביצוע עבירה בניגוד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, מאסר על תנאי בן 6 חודשים, כשמשך התנאי הוא 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא והתנאי הוא ביצוע עבירה בניגוד לסעיפים 441 ו/או 275 ו/או 384 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 ומאסר על תנאי בן חודש כשמשך התנאי הוא שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא והתנאי הוא ביצוע עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

            בשולי הענין יצוין, כי נתבקשתי להורות על שחרורו של הנאשם בתום מאסרו ליהודה ושומרון במקום לרצועת עזה. לא שמענו כל נימוק, מדוע אין להשיב את הנאשם, שהינו תושב רצועת עזה, לארץ מוצאו. לכן, לא ראיתי לפסוק בנושא זה.

ניתן היום י"ב בחשון, תשס"ח (24 באוקטובר 2007) במעמד הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ג. טהר-לב, שופט

003599/07פ  134 זיוה עובדיה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ