1. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון בגדרו תוקן כתב האישום, בביצוע העבירות הבאות: גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב בצירוף סעיף 383 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק); סיוע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) בצירוף סעיף 31 לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, וכן עבירה של שהייה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1)+(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.
2. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 16.12.07, קשרו הנאשם ואדם נוסף בשם עלי שמארכה (להלן: עלי), קשר לפרוץ לרכב בשטח ישראל, לגנוב אותו ולמוכרו בחברון. לצורך קידום הקשר וביצועו הביא עלי מכשירי פריצה עמו כגון קאטר, מברג ומפתח צינורות (להלן: מכשירי הפריצה). ביום המחרת, בשעה 01:30 בשכונת ארמון הנציב בירושלים, התפרצו השניים לרכב מסוג מזדה. עלי שבר את החלון האחורי בצד הנהג באמצעות מברג, נכנס לרכב, שבר את הסוויץ' באמצעות מפתח צינורות והתניע את הרכב, כאשר כל אותה עת השגיח הנאשם שאיש לא יתקרב. הנאשם עלה לרכב והשניים נסעו לכיוון ג'בל מוכבר והמתינו עד השעה 04:00, כי אז החלו לנסוע לכיוון גילה. באותה עת, במסגרת פעילות משטרתית, שהו שוטרים ברכב בילוש סמוי, סמוך לכביש המנהרות. השוטרים הבחינו במזדה ובה הנאשם וחברו, וחשדו כי מדבור ברכב גנוב, השוטרים נסעו אחר השניים, לכיוון מחסום המנהרות. כ- 20 מטר לפני המחסום, נעמד רכב הבילוש במקביל למזדה. אחד השוטרים פתח את דלת רכב הבילוש על מנת לצאת ולבדוק את היושבים ברכב המזדה. אז, החלו השניים לנסוע, כאשר השוטר צועק לעברם "משטרה, משטרה". השניים לא שעו לקריאות השוטר, ביצעו פניית פרסה במקום אסור לעשות כן, עלו על אי תנועה והחלו להימלט. רכב הבילוש רדף אחריהם כאשר עליו נורית כחולה מהבהבת. הנאשם וחברו נסעו במהירות של 150 קמ"ש, לכל הפחות, לכיוון ירושלים, תוך שם נוסעים באופן מסוכן ומבצעים עבירות. על מנת לגרום להתנגשות בין המזדה ורכב הבילוש, אשר נסע בצמוד אליהם, ביצעו בלימת פתע; סטו מספר רב של פעמים ימינה ושמאלה במטרה למנוע עקיפת המזדה על ידי רכב הבילוש. כאשר רכב הבילוש הגיע למצב בו נסע במקביל לרכב המזדה נצמדו אליו במטרה להורידו לשול הכביש שלמרגלותיו יש ואדי. בקטעים מסוימים הנאשם וחברו נסעו בכיוון הנגדי, תוך שהם מסכנים חיי הנהגים המגיעים ממול. בהגיעם של הנאשם וחברו לקראת הפנייה לבית צפאפה, ביצעו השניים פרסה שמאלה, וכתוצאה מכך פגעו בחוזקה בחזית רכב הבילוש, והמזדה נעצרה. השוטרים יצאו מרכבם ועצרו את השניים. הנאשם וחברו ניסו להימלט תוך שהם נאבקים בשוטרים. במזדה נתפס תיק ובו מכשירי הפריצה. באירוע האמור, שהה הנאשם בישראל מבלי שיש בידיו אישור שהייה כדין.
3. הסנגור ביקש להזמין תסקיר מבחן עבור הנאשם.
על פי התסקיר, הנאשם הנו בן 23, נשוי לא מזמן, מתקשה להפעיל שיקול דעת בעת דוחק, כן מתקשה לדחות סיפוקים, וכי קיימים באישיותו של הנאשם דפוסי חשיבה עבריניים. הנאשם סיים 7 שנות לימוד ונאלץ לפרוש מלימודים על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. לפי דבריו, הוא כבר ריצה בעבר עונש מאסר של 6 חודשים בגין עבירות רכוש.
4. בהתייחסו לעבירה, הסביר הנאשם את מעורבותו בעבירה על רקע המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע. הוא ביטא חרטה, אך לפי התרשמות שירות המבחן הנאשם היה עסוק במחיר האישי שעליו לשלם, ביחס להתנהגותו וביחסיו עם אשתו, ומתקשה לראות את השלכות הפגיעה של מעשיו על האחר. באשר להמלצה, נמנע שירות המבחן מלתת המלצה טיפולית בעניינו כי הנאשם מתקשה להפעיל שיקול דעת ונוטה להטיל את האחריות לביצוע העבירה למצבו הכלכלי הקשה.
5. בא כוח המאשימה מבקש להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל שלא יפחת מארבע שנים. בא כוח המאשימה הדגיש את החומרה שבעבירות אותן ביצע הנאשם. הנאשם עשה מגוון של עבירות של אלימות. לנאשם יש עבר פלילי הכולל עבירה אחת של התפרצות וכניסה בלתי חוקית לישראל. הוא ביצע את העבירות מיד לאחר תום תקופת התנאי. ברור מאליו כי הנאשם לא למד לקח ולא הפנים שאסור לו לבצע עבירות ומצא לעצמו נוהג להיכנס לישראל ולבצע עבירות. עת הפנה הקטגור לתסקיר המבחן ציין את התרשמות שירות המבחן שהנאשם מתקשה להפעיל שיקול דעת במצב של דחק, וכי הוא עסוק בקשייו הכלכליים, יותר מאשר בתוצאות מעשיו הפליליים על האחר. לתמיכה בטענותיו, הגיש בא כוח המאשימה שני פסקי דין בהן נדונו נאשמים בעבירות דומות. באחד התיקים הושתו על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל ואילו בתיק השני 36 חודשי מאסר בפועל.
6. הסנגור מבקש לא להחמיר עם הנאשם. הוא ציין כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, לאחר שהמאשימה השתכנעה לשנות את סעיף האישום המרכזי מסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לסיוע לסיכון חיי אדם בנתבי תחבורה. אילולא סעיף זה התיק לא היה נידון בבית המשפט המחוזי. הסנגור הדגיש כי חלקו של הנאשם בכל האירוע היה שלוי, וכי ששימש הדמות הדומיננטית באירוע היה שותפו לעבירה, אשר הביא עמו כל הפריצה, פרץ לרכב ואף נהג בו, והוא אשר ביצע כל ההתנהגות הפרועה שהתרחשה במהלך המרדף אחרי השניים. במצב זה ניתן לומר כי הנאשם נגרר אחרי השותף.
עוד הדגיש הסנגור את הודאתו של הנאשם, עברו הקל, הכולל בסך הכל עבירה אחת, וכי הוא מביע צער וחרטה על מעשיו. הנאשם נשא אשה צעירה מאוד השוהה כעת בבית משפחתו, ואין לה אדם זולתו.
הסנגור אבחן את הפסיקה אשר הגיש בא כוח המאשימה בכך שבתיק אחד הנאשם שישב ליד הנהג, ניהל הוכחות מלאות וקיבל עונש של 48 חודשים בגלל שהוא נגח את השוטר. בתיק האחר מדובר בנסיבות חמורות הרבה יותר מאלה שבתיק דנן. הנאשמים שם פרצו ל- 3 כלי רכב ובתוך כדי המרדף פגעו ברכב והנהג שלו נזקק לטיפול רפואי, וחרף זאת נגזר דינו לשלוש שנים. הסנגור מצידו הגיש מספר תקדימים רלוונטיים לתיק דנן.
7. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה. הוא הביע חרטה עמוקה על מעשיו, ביקש סליחה וביקש את רחמי בית המשפט. הוא ציין שבקושי הוא יכול לדבר עם אשתו הטרייה והצעירה כי בכל פעם שהוא משוחח עמה היא בוכה.
8. הנאשם ביצע שרשרת של עבירות חמורות, גנב רכב, סייע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפריע לשוטר בשעת מילוי תפקידו, כל זאת תוך שהוא שוהה בישראל ללא אישור כחוק.
באשר לשיקולים לקולא, יש לקחת בחשבון את העובדה שהוא הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, גילו הצעיר והעובדה שלא מזמן הקים לעצמו משפחה משלו. לאחר עיון בטענות באי כוח הצדדים, אני נוטה להאמין לכך, שחלקו של הנאשם היה שולי יחסית לחלקו של שותפו. נכון שמבחינה משפטית הוא הורשע מכוח דיני השותפות, אך הדבר אמור להשתקף בגזר הדין ובעונש הראוי שיש להשית עליו.
לאחר ששקללתי את טענות הצדדים, אני קובע כי עונשו של הנאשם יעמוד על אלה:
א. מאסר בפועל של 18 חודשים, מיום מעצרו- 16.12.07.
ב. 24 חודשי מאסר שלא ירצה אלא אם יבצע עבירת רכוש תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו.
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יבצע עבירה של כניסה לישראל תוך שנה מיום סיום ריצוי עונשו.
הודע לנאשם על זכותו להגיש ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום י"ב באב, תשס"ח (13 באוגוסט 2008) במעמד הצדדים.
