אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2467/05

גזר דין בתיק פ 2467/05

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2467-05
30/10/2007
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - מחלקה לחקירות שוטרים
עו"ד משה סעדה
הנתבע:
כהן רחמים - בעצמו
עו"ד נעם אליגון
גזר דין

מבוא

1.         הנאשם שירת שבתקופה הרלוונטית כשוטר במשטרת ישראל בתפקיד רכז סיור וראש משרד ניהול בתחנת רהט (להלן: "התחנה"). הוא הורשע על פי הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו, במהלך שמיעת ההוכחות בתיק, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, במרמה והפרת אמונים (3 עבירות) לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

כתב האישום המתוקן מחזיק 3 אישומים.  מהאישום הראשון עולה, כי בתאריך 4.6.03 נחקר בתחנה אדם מסויים בגין עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם פגש את הנחקר, והבטיח לו, כי יסייע לו להגיע ל"סולחה" עם קורבן התקיפה.  בסיום השיחה ביקש הנאשם ואף קיבל מהחשוד טלפון סלולרי. במועד מאוחר יותר ביקש וקיבל מקרובת משפחתו של החשוד מטען לטלפון הסלולרי.

מהאישום השני עולה, כי בתאריך 19.5.03 נפתח בתחנה  תיק חקירה כנגד חשוד בעבירת ניהול עסק ללא רישיון. הנאשם, שידע על פתיחת התיק, שוחח עם החשוד, חשף בפניו את פרטי התיק והדריכו כיצד לפעול על מנת להביא לגניזתו.  כמו כן, חשף בפניו תוכנה של גרסה, שאחד מעובדיו היה אמור למסור במסגרת החקירה וכן חשף תוכן גרסתו של עד שנחקר.  בהמשך פנה הנאשם לקצין רישוי עסקים במרחב הנגב וביקש, כי יעכב את הטיפול בתיק החקירה.  בשלב מאוחר יותר, התיק הוחזר אל הנאשם, שהתבקש לגבות הודעה מהנחקר, אך הוא נמנע מלעשות כן והשהה את הטיפול בתיק. 

מהאישום השלישי עולה, כי בתאריך 3.6.03 הגיע לתחנה מתנדב במשמר האזרחי, שהתנדבותו הופסקה.  הוא פנה אל הנאשם וביקש שיברר עבורו את הסיבה לכך. הנאשם ערך בנוכחות המתנדב בירור טלפוני, ולאחר מכן שאל אותו אם יש בידו מכשיר סלולרי מיותר עבור בנו. בהמשך נתן המתנדב לנאשם מכשיר טלפון סלולרי ומטען תואם.

יוער, כי בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשם עבירה של לקיחת שוחד בשני מקרים, אך זו הומרה, במסגרת הסדר הטיעון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

טענות ב"כ הצדדים

2.         התובעת הטעימה בטענותיה לעונש, כי המאשימה מתייחסת בחומרה לעבירות שהנאשם עבר. בה בעת, היא רואה חשיבות בהודאתו באשמה הטומנת בחובה, מבחינתו, יסוד של לקיחת אחריות,  מה גם שכתוצאה ממעשיו פוטר מהמשטרה. היא הוסיפה, שניהול התיק בבית המשפט היה אמור להמשך זמן רב, שכן הוא כרוך בשמיעת עדים רבים. לדעתה, בעריכת האיזון הכולל גם את האינטרס הציבורי וגם את יעילות הדיון והחסכון בזמן שיפוטי, ראוי לקבל את ההסדר. 

            הסניגור גולל את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, ששירת במשטרה שירות ללא דופי,  שארך 35 שנים, במגוון תפקידים.  הוא נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, שכן כתוצאה מהעבירות שעבר, פוטר מהמשטרה, פיצויי הפיטורין נשללו ממנו והוא נאלץ להתקיים מפנסיה חלקית. במהלך שנות שירותו במשטרה לא רכש השכלה או מקצוע וכיום הוא מובטל מעבודה. בעקבות הסתבכותו, אשתו התגרשה ממנו, וילדיו, התומכים בה, התרחקו ממנו.  הנאשם מצא עצמו בודד, ללא דרך וללא מצפן.  הסניגור הוסיף וטען, כי במהלך שמיעת ההוכחות התגלעו קשיים ראייתיים בפרשת התביעה, המתמקדים בעדות המתייחסת לאישום השני.  עוד טען הסניגור, כי לנאשם אין הרשעות קודמות וכי מאז נעברו העבירות, לפני כ - 4.5 שנים, לא הוסיף להסתבך בפלילים.  לכן, הצטרף לבקשת התובעת, כי בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון.

דיון - המסגרת הנורמטיבית

3.         הפסיקה מתייחסת בחומרה הן לעבירה של מרמה והפרת אמונים והן לעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

עובד ציבור, משמש כנאמן הציבור. נוכח מעמדו המיוחד והצורך לשמור על אמון הציבור בו ובטוהר כפיו, באה עבירה של מרמה והפרת אמונים, שנועדה להוות מחסום מפני פיתוי שיגרום לו למעול באמון שניתן לו. על כן, נחשבת עבירה זו כחמורה ואף המחוקק הביע עמדתו כך, בקבעו לצדה עונש מירבי של שלוש שנות מאסר. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 8710/96, פ"ד נא (5), 481, 505.

"האיסור הכללי על עובד ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים מושתת על שני טעמים: הטעם הראשון, למנוע ממנו לעשות שימוש לרעה בסמכות שהופקדה בידו כנאמן, והטעם השני, להגן על אמון הציבור במינהל הציבורי."

4.         העבירה של מרמה והפרת אמונים נמנית על משפחת העבירות אשר יסוד של שחיתות במובן הרחב טמון בהן.  בבג"צ 7074/93 מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד מח(2) 748, עמ' 776-777 קבע המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט א. ברק, כי עבירות אלה:

" מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתיפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".

5.         הנאשם שיבש מהלכי משפט בכך שניסה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי בהשהותו את הטיפול בתיק החקירה, מבלי שתהא לכך כל הצדקה מקצועית או ענינית. שיבוש מהלכי משפט הינה עבירה החותרת תחת אושיות מערכת אכיפת החוק.  היא מעמידה בספק ולעיתים אף מאיינת את היכולת להגיע לחקר האמת. היא אינה מאפשרת למצות את הדין עם עבריינים, אף על פי שראוי כי יעשה כן.  גם היא, כעבירת מרמה והפרת אמונים, פוגעת באמון הפרט בשלטון ובכך היא מערערת את היציבות החברתית.

מן הכלל אל הפרט

6.         מעשיו של הנאשם מכוערים ומביישים הן את העושה אותם בפרט, והן את לובשי המדים בכלל.  בתוקף תפקידו הבכיר כרכז סיור וראש משרד ניהול בתחנת רהט, וכשוטר שצבר וותק של 35 שנות שירות, היה הנאשם אמור להוות סמל לשמירת החוק והסדר. במעשיו פגע באמון הציבור במשטרה והוציא שם רע לשוטרים, באשר הם, הממלאים את תפקידם הקשה, כמשרתי ציבור נאמנים, בנאמנות וביושר. 

            בנסיבות אחרות ניתן היה לשקול הטלת עונש קשה מזה שהוסכם עליו בהסדר הטיעון, כמתחייב מחומרת מעשיו.  ואולם, לאחר ששמעתי את טיעוני הסניגור, שוכנעתי, כי ראוי לקבל את הסדר הטיעון, שכן אינו חורג ממתחם הסבירות.  הנאשם אכן נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.  הוא פוטר מהמשטרה בבושת פנים. פיצויי הפיטורין נשללו ממנו וכיום הוא נאלץ להתקיים מפנסיה חלקית בלבד.  לנאשם אין מקצוע אזרחי ולכן, מאז עזב את המשטרה, הוא מובטל מעבודה, משום שלא מצא עיסוק מתאים.  זאת ועוד: בפרשת התביעה התגלעו קשיים ראייתיים. התחשבתי כמו כן, בהודאתו באשמה שחסכה זמן שיפוטי יקר, בהעדר הרשעות קודמות ובכך שלא הסתבך עם החוק מאז נעברו העבירות, לפני כ - 4.5 שנים.

            לכן אני מקבל את הסדר הטיעון וגוזר על הנאשם 9 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום י"ח בחשון, תשס"ח (30 באוקטובר 2007) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ