אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2191/07

גזר דין בתיק פ 2191/07

תאריך פרסום : 04/10/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
2191-07
18/11/2007
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רוית מלכה/סרן
הנתבע:
אומטוב ולדימיר - הובא ע"י הליווי
עו"ד ורניצקי דמיטרי
גזר דין

כתב האישום המתוקן

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, שתי עבירות לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל. מכתב האישום המתוקן עולה, כי

            מספר ימים לפני התאריך התאריך 8.5.07 גנב הנאשם מהמתלוננת שלושה פלאפונים השייכים לה ולחברה. בתאריך זה, ולאחר שהעירה לו על גניבת הפלאפונים,  הנאשם תקף  אותה בכך שבעט בחוזקה בפניה וגרם לה חבלה.  מיד לאחר מכן, נטל סכין משולחן בסלון הדירה הצמידה לגבה, בעת שהיא מתפתלת מכאבים,  וגרם לה שריטה.   הסדר הטיעון לא כלל התייחסות לעונש.

טיעוני הצדדים

2.         ב"כ המאשימה פרט את נסיבות האירוע נשוא כתב האישום. לדבריו, בתגובה לכך  שהמתלוננת הטיחה בפני הנאשם, כי גנב לה שלושה פלאפונים, היכה אותה הנאשם ולאחר מכן שרט אותה באמצעות סכין. ב"כ המאשימה הציג תצלומים, בהם ניתן להבחין בחבלה שנגרמה למתלוננת בשורש האף וכן בשריטה האנכית הארוכה לאורך גבה. עוד עמד על עברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות איומים והפרת הוראה חוקית בגין ת.פ. 6447/01 בית משפט שלום באר-שבע, שגזר עליו בתאריך 29.1.02 מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים וכן מאסר מותנה. לכן, ביקש להשית עליו עונש מאסר בפועל, שיהלום את חומרת העבירות שעבר, מאסר מותנה מרתיע, שימנה מיום שחרורו מהכלא, קנס ופיצוי למתלוננת.

            הסניגור טען, כי הנאשם הודה מיד בחקירה במשטרה, חסך זמן שיפוטי ולקח אחריות על מעשיו. הוא הוסיף וטען, כי כתב האישום תוקן תיקון מהותי, שכן נמחקה העבירה של חבלה ופציעה כאשר העבריין מזויין, המסווגת כפשע, כך שנותרו עבירות המסווגות כעוון בלבד. לדבריו, המתלוננת התייצבה לבדיקה במד"א כשהיא שיכורה, כעולה מתעודה רפואית (ת/5).  לטעמו, החבלות שנגרמו למתלוננת, כתוצאה מאירוע, אינן קשות. עוד טען הסניגור, כי הנאשם החל בהליכים לשילובו בקהילה לצורך גמילה מאלכוהול, עבר בהצלחה ראיון קבלה לקהילה טיפולית "רמות יהודה", אך משום שההליך התעכב, גמר אומר בליבו להתחיל בגמילה לאחר ריצוי העונש.

הסניגור ביקש לגזור גזירה שווה מההליך שהתקיים בת.פ. 885/06 בית משפט שלום אשקלון, בגין נאשמת שלחובתה הרשעה אחת קודמת בעבירת החזקת סמים מסוכנים לשימוש עצמי. בית המשפט הרשיעה, על פי הודאתה, בעבירות של פציעת בן-זוג באמצעות סכין,  בכך שדקרה את בעלה בירך וכן בעבירה של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו שהיכתה בחזהו, בעטה, השתוללה והתנגדה למאסר. העבירות נעברו בעת שהנאשמת היתה בגילופין.  נגזרו עליה 7 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה. בשל כל אלה ביקש הסניגור שלא להחמיר עם הנאשם ולהסתפק בתקופה שבה הוא עצור מאז 17.5.07.

רקע נורמטיבי

3.          תופעת האלימות בכללותה, ומגיפת "תת תרבות הסכין" בפרט, פשטו במחוזותינו כאש בשדה קוצים ופגיעתן רעה. להלן אצטט מספר פסקי דין, שהם בבחינת טיפה בים הפסיקה הדנה בנושא.

בית המשפט דן בערעור, שהגיש דוד גורדון , נאשם צעיר, ללא עבר פלילי, שנעץ סכין בגופו של אחר. למען הגילוי הנאות מצאתי לנכון להעיר, כי נסיבות האירוע קשות יותר בהשוואה לאלו שבפנינו. ואולם,  מתקיים מכנה משותף, שכן בשני האירועים נעשה שימוש בסכין.

בית המשפט לא הותיר ספק בדבר החומרה שהוא מיחס לעבירות אלימות, הנעברות באמצעות סכין וכך אמר:

"אכן, זו דרכו של מיקצת הנוער בימינו ליישוב חילוקי דעות. בימים שמכבר נהגו אנשים ליישב חילוקי דעות שנתגלעו ביניהם בדו-קרב של צחצוח חרבות או בדו-קרב בירי של אקדחים (השוו: ע"פ 8554/00 זרבאילוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(4) 913, 919-918). הסכינים למיניהן תפשו כיום את מקום החרבות, ובצד האקדחים משמשות אף הן מכשיר ליישובם של חילוקי דעות. תופעה ממאירה זו מטילה על בתי-המשפט חובה למיגורה המוחלט, ודרכם של בית-המשפט להעלות תרומה ראויה היא - בין השאר - על דרך הטלתם של עונשים חמורים. כך בעבירות ממאירות אחרות כסחר בסמים, כסחר בנשים, כמעשי אונס ומעשי סדום ועוד, וכך הוא בתת תרבות הסכין המביאה לא אחת לקיפוח חייהם של צעירים וגם של מי שאינם צעירים. אותם צעירים הנושאים סכינים על גופם ונועצים אותן בגופו של הזולת, אינם תמיד ובהכרח עבריינים מועדים. ובמקום שהנאשם הוא נער בלא עבר פלילי מתלבטים בתי המשפט לא אחת אם לגזור על הצעיר עונש מאסר, שמא יחבר בבית-הכלא לעבריינים מועדים ויצא מבית-הכלא עבריין. התלבטות זו התלבטות אמת היא, התלבטות ראויה. ואולם המגיפה שפשתה במחנה היא כה קשה וכה ממאירה עד שבתי המשפט חייבים להעלות את תרומתם למלחמה בה על דרך ענישה מרתיעה. וענישה מרתיעה בהקשר הדברים פירושה הוא -שליחתו של נאשם לבית האסורים." (ע"פ 9133/04 - דוד גורדון נ' מדינת ישראל . תק-על 2004(4), 2571 ,עמ' 2573).

4.         בע"פ 6112/04  מוטי עבודי נ' מדינת ישראל . תק-על 2005(1), 849 ,עמ' 850 קבע בית המשפט כדלקמן:

" ... אלא בעיקר העובדה הנוספת שהמקרה הנוכחי אינו תופעה חריגה בחיינו, בכלל, ובמקומות הבילוי, בפרט, ומכאן הצורך שבדרך ענישתם של המערערים יושם דגש גם על הרתעת הרבים. למרבה הדאבה, האלימות עליה אנו מתבשרים חדשות לבקרים, הפכה למגפה של ממש, ורבים הם המקרים בהם נעשה שימוש אף בנשק חם וקר כדי ליישב סכסוכים של מה בכך. את תוצאתה של תופעה קשה זו שילמו רבים, בעיקר צעירים, בחייהם, ובעקבות כך נחתו אסונות על משפחות שלמות המתקשות להתמודד עם האובדן והשכול. כדי להדביר תופעה זו נדרשים, בראש ובראשונה, אמצעים חינוכיים, אולם גם לבתי המשפט נועד תפקיד חשוב, באשר לידם נמסר מכשיר הענישה בו יש לעשות שימוש גם למטרות של מניעה והרתעה, ולעיתים בכל העוצמה, כי אפשר שבדרך זו ייחסכו חיים או תימנע פגיעה אנושה מאחרים".

5.         בית המשפט חזר על עיקרי הדברים ברע"פ 10987/04 - ח'ליל חאמד נ' מדינת ישראל . תק-על 2004(4), 2567 ,עמ' 2568 כדלקמן:

"בית משפט זה חזר וגינה את תת-תרבות הסכין ואת הנוהג המגונה של יישוב מחלוקות באמצעות סכינים "נלאינו מאמור, עוד ועוד שוב ושוב, כי יש לשרש את תת-תרבות הסכין מחיינו, וחובה היא המוטלת על בית-המשפט להרים את תרומתו למלחמה קשה זו שבאלימות אשר פשתה במקומותינו. הטלת עונשים קלים - יחסית לנדרש - על מי שמפרים צו של לא-תנעץ-סכין-בגוף-הזולת מחטיאה את המטרה ואת שאיפתנו לעקירה מן השורש של התופעה הפסולה הזו .בפרשה אחרת נקבע "שראוי כי ייצא הקול מבית-המשפט ויידעו הכל, כי הנועץ סכין בגופו של זולתו ייסגר בבית-האסורים לתקופות שנים: לא לתקופת שבועות ולא לתקופת חודשים. זו הדרך שידענו לביעור הנגע" .

6.         בע"פ 8583/96 - מדינת ישראל נ' יעקב בן מנחם חולי .תק-על 97(1), 32 נדרש בית המשפט לנסיבותיו האישיות של המשיב, שנדון בערכאה הדיונית לעונש קל יחסית ובשל כך הוגש ערעור מטעם המדינה. בית המשפט קבע, כי:

"ערעור המדינה בדין יסודו. אכן, נכון הדבר שרקעו האישי והמשפחתי של המשיב איננו קל, אך חוששנו כי ההתחשבות בנסיבות אלו, בנסיבות העניין, חרגה מן המידה הראויה. אמרנו לא פעם כי מי שדעתו קלה בעשיית שימוש בסכינים ובמכשירים חבלניים דומים, ראוי כי ייענש במאסר ממשי לתקופה ארוכה. משפט הבכורה בסוג זה של עבירות חייב להינתן לצורכי ההרתעה ולשיקולי ההגנה על הציבור וההתחשבות בנסיבותיהם של העבריינים אינה יכולה להיות אלא משנית. דומה שבעניינו של המשיב הפך בית המשפט המחוזי את היוצרות, בהעניקו משקל מכריע לנסיבות האישיות של המשיב ועקב כך גזר על המשיב עונש שאינו מבטא במידה נאותה את מגמת ההרתעה של עבריינים בכוח וספק אף אם את צורכי ההרתעה של המשיב עצמו".

7.         חותם את הסוגיה פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע"פ 4872/95 - מדינת ישראל נ' גל אילון ו-2 אח' . פ"ד נג(3),עמ' 1, 8-9, העומד על העקרון החשוב, כי שומה על בית המשפט להעביר מסר חד-משמעי באמצעות ענישה קשה.

"מבחינת האינטרס הצבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנוהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות".

מן הכלל אל הפרט

8.         כאמור לעיל, במהלך הטיעונים לעונש התבסס הסניגור על גזר-הדין שניתן בת.פ. 885/06 בית משפט השלום באשקלון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ