פ
בית משפט השלום באר שבע
|
2120-06
14/04/2008
|
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד רוית מלכה
|
הנתבע:
סולומון אבבה עו"ד מאיר לחן
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז - 1977. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 10.12.05 נגח הנאשם במתלונן באפו וגרם לו שבר מרוסק. בין הצדדים סוכם, כי שירות המבחן יערוך תסקיר. עוד סוכם, כי המאשימה אינה מתחייבת לקבל את המלצות שירות המבחן ותעתור להשתת מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי, בעוד הסניגור יטען לפי שיקול דעתו.
2. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם, עיוור בעינו השמאלית מילדותו כתוצאה מפגיעת חפץ חד, בן 34 נשוי ואב לשניים, עלה לישראל מאתיופיה בשנת 1992 עם הוריו הפנסיונרים ואחיו. מדובר במשפחה נורמטיבית, שבה כל הילדים מתפקדים במסגרות מתאימות ונמנעים ממעורבות בפלילים. כבכור הילדים נשא הנאשם בנטל הפרנסה מגיל צעיר, השתלב באולפן, למד הידראוליקה במכללת "ספיר" ושירת בצה"ל כאפסנאי. לאחר מכן עבד בעבודה מסודרת. בשנת 2006 אחיו נרצח והנאשם הורשע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בעבירה של ניסיון לשידול אחר לרצח אדם שנחשד כאחראי לרצח. כתוצאה מהרצח עברה המשפחה מהפך, והנאשם נקלע למשבר.
הנאשם הודה בפני קצינת המבחן בעבירה בה הורשע, נטל אחריות לגביה, הביע חרטה, תחושות אכזבה עצמית ובושה וגילה אמפתיה כלפי המתלונן. לדבריו, נהג בו באלימות במהלך מסיבה ובהשפעת אלכוהול. הנאשם שולב ע"י שירות המבחן במערך הטיפולי, שיתף פעולה באופן מלא והביע רצונו להמשיך ולהסתייע בו. הוא גם ביטא תחושות חרדה ומצוקה לגבי התוצאות האפשריות הנובעות מההליכים המשפטיים, כשלפי תפיסתו ריצוי מאסר בפועל יגרום להשלכות הרסניות לגביו.
קצינת המבחן מצאה, כי במצבים בהם הנאשם חש מושפל ועל רקע סף תסכול נמוך - באים לידי ביטוי חלקים באישיותו המתבטאים בתוקפנות והתנהגות אימפולסיבית, המשולבים ביכולת מוגבלת להפעיל שיקול דעת. כן סברה, כי היותו נתון להשפעת אלכוהול במהלך האירוע הוותה גורם נוסף להתנהגותו התוקפנית. מאידך, לדעתה הנאשם מסוגל להמשיך ולהסתייע בשירות המבחן ועל רקע ההכרה שגמלה בו, כי עליו לשלם מחירים בגין התנהגותו ולקיחת אחריות על מהלך חייו, רמת הסיכון להישנות התנהגות בעייתית הינה נמוכה. לכן המליצה בפני בית המשפט לבחור באפיק השיקומי ולחייב את הנאשם לבצע עונש במסגרת עבודה לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות.
3. בטיעוניה לעונש ציינה התובעת כי מעשיו של הנאשם, הגובלים בנטילת החוק לידיים, מחייבים תגובה עונשית חריפה, שתהלום את חומרת העבירה ואת הנזק שנגרם למתלונן. עוד בקשה שלא להתחשב בהמלצת שירות המבחן, המהווה אך חלק משיקולי בית המשפט לעונש. לכן עתרה לקבל את הסדר הטיעון על פי הרף העליון. הסניגור הדגיש את הזמן שחלף מאז נעברה העבירה, ההודאה באשמה שחסכה זמן שיפוטי יקר, העדר הרשעות קודמות,התסקיר החיובי וההמלצה שביקש לאמץ.
4. על חומרת העבירה אין צורך להכביר מלים. ביטויי אלימות המהוים אמצעי לפתרון חילוקי דעות - ככלל, ואלימות הגורמת חבלה ממשית - בפרט, מחייבים בדר"כ תגובה עונשית הולמת, השמה דגש על עקרונות הגמול וההרתעה. רבים המקרים בהם בית המשפט העדיף את אינטרס הציבור, הגנה על קרבנות אלימות ומיצוי הדין עם נאשמים בעבירות אלימות, גם למען יראו וייראו.
מאידך, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית, שכן השופט גוזר את העונש לנאשם העומד בפניו "באשר הוא שם" ועליו לשקול את נסיבותיו האישיות מול נסיבות מעשה העבירה.
עסקינן באדם נורמטיבי, שעד לשנים האחרונות ניהל אורח חיים חיובי. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הסתבכותו בפלילים מהווה לגביו חריג, שאינו מאפיין אותו. הודאתו, רגשות החרטה והאמפתיה שגילה כלפי המתלונן מעידים עליו כי הפיק את הלקחים ממעשיו. לא בכדי ציינה קצינת המבחן כי נמוך הסיכון להישנות התנהגות בעייתית דומה. לכן, באיזון שבין אינטרס הציבור לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, דומני שהכף נוטה לצד הזכות.
שקלתי אם היה מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. אינני עושה כן בהתחשבי בכתב האישום התלוי ועומד כנגדו בבית המשפט המחוזי, ובכוונת שירות המבחן להמליץ להשית בגינו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. לא הייתי רוצה לסכל אפשרות זו, פועל יוצא מהמלצה עתידית של שירות המבחן, הפתוחה בפני בית המשפט המחוזי.
מכל מקום ולאחר ששקלתי את הנימוקים לקולא עליהם עמד הסניגור, דהיינו הנסיבות האישיות, הזמן שחלף מאז נעברה העבירה, ההודאה באשמה שחסכה זמן שיפוטי יקר, העדר הרשעות קודמות, התסקיר החיובי וההמלצה, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות המסווגות כפשע.
ב. 6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות המסווגות כעוון ואיומים.
ג. עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות על פי תוכנית שיתווה שירות המבחן.
ד. 5000 ש"ח פיצוי לע.ת. 3 אספהו ונדה. הסכום יופקד בקופת בית המשפט בתוך 6 חודשים מהיום.
הודעה זכות ערעור.
עותק מגזר-הדין ישלח לשירות המבחן.
ניתן היום ט' בניסן, תשס"ח (14 באפריל 2008) במעמד הצדדים.