אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 2022/08

גזר דין בתיק פ 2022/08

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2022-08
16/06/2008
בפני השופט:
דורית רייך-שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לילך לוי
הנתבע:
ברששת שלמה - בעצמו ע"י הליווי
עו"ד א. מרבל ס. צ
גזר דין

נגד שלמה ברששת, יליד 1982 (להלן: "הנאשם"), הוגש ב- 3.2.2008 כתב אישום המייחס לו שבתאריכים 10 ו- 11 באפריל 2005, תקף את בת זוגו ואיים עליה, עבירות לפי סעיפים 379 ו- 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

ב- 17.3.2008 כפר הנאשם כפירה כללית במיוחס לו ולנוכח עמדת התביעה והיותו אסיר, מונתה עו"ד מרבל מהסנגוריה הציבורית לייצגו (להלן: " הסנגורית").

ב- 15.5.2008 הודיעו התובע, עו"ד לוס והסנגורית על הסדר טיעון אליו הגיעו. במסגרת הטיעון הותר לנאשם לחזור מהכפירה, כתב האישום תוקן לקולא והושמטו ממנו מספר עובדות. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות שיוחסו לו.

התובע הגיש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, במ/1, ומאסר על תנאי שהושת עליו בת"פ 2255/04 (בימ"ש שלום ברמלה), במ/2 (להלן: "התיק הקודם"). 

הסנגוריה העידה את כב' הרב שלמה אבודרהם (עמ' 11-9 לפרוטוקול), שגם פנה בכתב לביהמ"ש, במ/3, ואת אחיה של המתלוננת, גיא ארביב (עמ' 12 לפרוטוקול). שניהם העידו על אופיו החיובי של הנאשם. כב' הרב הדגיש את השינוי לטובה שהנאשם עשה בחייו, כשחזר בתשובה לפני שלוש שנים. כמו כן הגישה הסנגורית מכתב שכתב הנאשם, במ/4 ובו ביקש התחשבות ורחמים לאור התנהגותו המופתית בכלא, התנתקותו מחיי הפשע ורצונו בפתיחת דף חדש .

בטיעוניה לעונש, הדגישה התובעת, עו"ד ניר, את חומרת העבירות נשוא הרשעת הנאשם, המקבלות, לדעתה, משנה חומרה על רקע עברו הפלילי המכביד. לטענתה מאז היותו בן 17 עובר הנאשם עבירות חמורות, ביניהן עבירות סמים ואלימות. עונשים מרתיעים שהושתו עליו והפנייתו לשירות מבחן לא הביאו אותו להטיב דרכיו. גם את העבירות נשוא הדיון ביצע כשמאסר על תנאי בן שישה חודשים, שהושת זמן קצר מאוד קודם לכן בתיק הקודם, לא הרתיעו. התובעת ביקשה לגזור על הנאשם מאסר, שחלקו לריצוי בפועל, להפעיל את המאסר המותנה ולקבוע שהמאסרים ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהנאשם מרצה כעת אשר הושת עליו בבית משפט השלום בירושלים בגין עבירות סמים מסוג פשע.

באופן טבעי, ביקשה הסנגורית להתחשב בנאשם, לא להחמיר איתו ולכל היותר להסתפק במאסר חופף. במיוחד לנוכח העובדה שהנאשם ביקש לצרף את כל התיקים שהיו תלויים ועומדים נגדו בהליכים קודמים ומשום מה תיק זה לא צורף (עמ' 14 ש' 2-1) . לדעתה, אילו צורף התיק, לא היה מושת על הנאשם מאסר ממושך יותר. לטענתה יש לקבל שהנאשם שינה אורחותיו לטובה והראיה שבית משפט בירושלים שיחרר אותו לחלופת מעצר למרות עבירות סמים חמורות בהן הואשם והורשע. הנאשם לא הפר את תנאי מעצר הבית ובית המשפט המחוזי מצא להקל מאוד בעונשו.

עיקר המחלוקת בין ב"כ הצדדים התמקדה בשאלת תוקפו של המאסר המותנה שהושת על הנאשם בתיק הקודם. מסתבר שבתיק הקודם הורשע הנאשם בתקיפה חבלנית שתקף את אותה בת זוגו. למרות החומרה, מצאה כב' השופטת בוסתן, להתחשב בנאשם ובגזר הדין שיצא מתחת ידיה ב- 22.03.05 הטילה עליו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך ל-3 שנים, בנוסף לענישה כספית והעמדת הנאשם בפיקוח במשך שנה (להלן: "התקופת הצו"). למרבה הצער, פחות מ-3 שבועות מיום גזר הדין בתיק הקודם, עבר הנאשם את העבירות נשוא הרשעתו בתיק זה. זמן מה לאחר מכן הפר כליל את צו המבחן, ניתק קשר עם השירות ועם שאר הגורמים המטפלים, דבר שהניע את שירות המבחן להגיש ב- 25.8.2005 בקשה להפקעת צו מבחן (להלן: " בקשת ההפקעה").

על פי החומר שבפני החל בית משפט השלום ברמלה החל לדון בבקשת ההפקעה ב- 8.12.2005. בהחלטה שיצאה מלפניו באותו תאריך נקבע בין היתר: "נראה שהמשיב מיצה את כל ההזדמנויות שביהמ"ש העניק לו ולא השכיל לנצל אותן". בית המשפט לא מצא ליתן לנאשם הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם שירות המבחן והזמין חוות דעת מהממונה לעבודות השירות. המשך הדיון נדחה ל- 14.1.2006. קודם לסיומו של הדיון בבקשת ההפקעה נידון הנאשם בבית משפט בירושלים, לעונש מאסר לריצוי בפועל ממושך, בגין עבירות סמים מסוג פשע, ולתיק זה צורפו שני תיקי פא (האחד של תחנת ירקון והשני של תחנת לוד). מועד תחילת ריצוי המאסר נדחה עד לשמיעת ערעורו של הנאשם על חומרת עונשו. לטענת הסנגורית בית המשפט המחוזי בירושלים מצא להפחית משמעותית את אורך תקופת המאסר והיא הועמדה על 16 חודשים, כעולה מפסה"ד בעפ 40488/07.

לא הובהר לי מדוע, כעובדה הדיון בבקשת ההפקעה הסתיים רק ב- 3.1.2008. בהחלטה להפקיע את המבחן, חזרה כב' השופטת בוסתן על עמדתה, שהנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שקיבל, הפר את צו המבחן חודשים ספורים לאחר שהושת עליו. בידיעה שהנאשם עומד להתחיל לרצות עונש מאסר בפועל החליטה לעשות שימוש בסמכות שבסעיף 20(4) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, והשיתה עליו עונש נוסף: 10 חודשי מאסר, מתוכם 4 לריצוי בפועל במצטבר לעונש המאסר שהושת עליו בירושלים. כב' השופטת נימקה את החלטתה בהדגישה שהטלת מאסר בפועל, בחופף למאסר האחר תהיה בבחינת "פרס" לנאשם שלדעתה, הוא אינו ראוי לו.

ייאמר כבר כאן שעיון במסמכים שהובאו בפני מעלה כי בהחליטו על הפקעת צו המבחן, נסמך בית המשפט ברמלה על הצהרות ב"כ הצדדים אשר הטעו אותו בטענה שמלכתחילה הסתיים התיק הקודם בהחלטה להעמיד את הנאשם במבחן ללא כל תוצאה עונשית נוספת, ולא היא. כפי שאמרנו לעיל, ביהמ"ש ברמלה גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס, בנוסף לחיובו בפיצוי המתלוננת ועמידה בתנאי שירות המבחן.

לא יכולה להיות מחלוקת, שהעבירות נשוא ההרשעה בתיק זה נעברו תוך הפרת התנאי, המקורי בתיק הקודם, כשם שאין מחלוקת שבית המשפט היה מוסמך לגזור מחדש את עונשו של הנאשם. לאחר הפקעת המבחן.  יחד עם זאת יחד להדגיש שרק ששת חודשי המאסר המותנה שהוטלו על הנאשם ב- 22.03.05, קודם לעבירות נשוא הרשעתו בתיק זה, רלוונטיים לעניינו ורק הם ברי הפעלה. העובדה שגזר הדין בתיק הקודם ניתן לחלוקה ורק חלק מהמאסר המותנה, שהושתה בסופו של יום על הנאשם יכול להיות מופעל בתיק זה היא נגזרת מהתיקון לפקודת המבחן ומן הסתם המחוקק לא ראה בכך בעייתיות כלשהי.

השאלה היחידה העומדת לדיון בפני היא מידת העונש שראוי לגזור על הנאשם, בהתחשב בכל הנסיבות, לחומרה ולקולא.

הנסיבות הצריכות התייחסות, שקלול ואיזון הן כדלקמן:

מבחינת החומרה- עצם האיומים על בת זוג בשתי הזדמנויות נפרדות, כשבאחד המקרים נלוותה לאיום תקיפה, וכל זאת שלושה שבועות בלבד לאחר הרשעה בעבירות דומות, ולאחר שבית המשפט, מצא להתחשב בנאשם, נמנע מלגזור עליו מאסר בפועל, למרות שלא הייתה זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפליליים, מחייבים החמרה.

מבחינת הקולא - גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות נשוא ההרשעה בתיק זה, השיהוי הבלתי מוסבר שהשתהתה התביעה בהגשת כתב האישום, הודאת הנאשם, טענתו שלא נסתרה כי במשך הזמן שחלף עשה שינוי לטובה בחייו, התיקון לקולא שתוקן כתב האישום ועמדת המתלוננת שחזרה בה מתלונתה, מצדיקים הקלה והתחשבות.

לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות אני גוזרת כדלקמן:

1.          12 חודשי מאסר  מתוכם 6 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שיחרורו לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ