1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל את העונש, בצירוף תיקים מבית משפט השלום בבאר שבע כמפורט להלן:
ת.פ 1873/08 (כתב אישום מתוקן)- שלוש עבירות תיווך בסם מסוכן, לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") ושלוש עבירות החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודה. העבירות נעברו בחודש ינואר 2008 בתאריכים 1, 3 ו - 9 והן מתייחסות למנות סם מסוכן מסוג הרואין שנמכרו לסוכן משטרה.
ת.פ 2550/05- פריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413 ו רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק. העבירות נעברו בין התאריכים 27.7.04 - 28.7.04. הנאשם התפרץ לרכב מסוג "דייהו" במטרה לבצע גניבה בכך שניפץ בעזרת אבן את שמשת דלת הרכב ונכנס לתוכו.
כמו כן צירף הנאשם את התיקים מבית משפט השלום בדימונה כדלקמן:
ת.פ 1095/06- החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק שנעברה בתאריך 2.12.05.
ת.פ 1207/06- החזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.1575 גרם נטו בתאריך 31.7.05 לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודה.
ת.פ 1027/06 (כתב אישום מתוקן)- גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 ד לחוק והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק. העבירות נעברו בתאריך 24.8.04. הנאשם שבר מנעול מיכל סולר במשאית וגנב את תכולתו.
2. בטיעוניו לעונש פרט התובע את כל העבירות שהנאשם עבר, עמד על עברו הפלילי הכולל מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים שהינו חב הפעלה והטעים, כי הנאשם הוסיף להסתבך בפלילים למרות שהמתין לתסקיר שירות המבחן ובכך הוכיח שאינו נרתע מאימת החוק. עוד טען, כי העבירות הקשורות לרכב פוגעות ברכוש הפרטי וגורמות נזק. לכן ביקש לגזור עליו עונש חמור שיהלום את העבירות בהם הורשע. הסניגור טען, כי מדובר בנאשם צעיר, גרוש ואב לילדה, שעלה לישראל בשנת 1997 ועבד ברציפות ולשביעות רצון מעסיקו, כעולה ממכתב שהוצג לבית המשפט. כן טען, כי הסוכן המשטרתי הדיח את הנאשם לעבור את עבירות הסמים. עוד טען, כי מדובר במנות סם קטנות, שבגינן התקבלה תמורה מזערית, המלמדות כי הנאשם ניצב במדרג הנמוך בסולם החומרה. הסניגור הוסיף וטען, כי הנאשם התגרש מאישתו, נקלע למצב נפשי קשה והתדרדר לסמים. לכן ביקש להקל איתו.
3. הסניגור ביסס את טענת ההדחה על תמליל השיחה שהתקיימה בין הסוכן המשטרתי לבין הנאשם (מ/ב 1) והודעות הסוכן בחקירה במשטרה (מ/ב 5, 6, 7 ). עיינתי בחומר הראיות ולא מצאתי בסיס לטענה. עולה ממנו, כי הנאשם קיבל "שכר טרחה" בגין התיווך בעסקאות הסמים ולמעשה התנה את עזרתו לסוכן בקבלת תמורה כספית. הא ותו לא. בשום מקום לא ביקש הנאשם מהסוכן המשטרתי כי יניח לו, משום שאינו רוצה להיות מעורב, ובשום מקום לא הביע סירוב לתווך בעסקאות הסמים. הוא גם לא התנגד לקבל "דמי תיווך" עבור "שירותיו". לכן הטענה נדחית.
4. בע"פ 007156/06, ע"פ 007106/06 קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע כדלקמן:
"עבירות ההתפרצות לרכבים וגניבה מתוכם הפכו מכת מדינה מזה שנים. על בית המשפט ליתן ידו לעקירת תופעה זו מהשורש והדרך לכך היא אולי באמצעות הטלת עונשים מרתיעים שיהא בהם הרתעה של ממש לגבי הנאשמים והן לגבי המבצעים הפוטנציאליים.
תפקידו של בית המשפט הוא לאזן, אך באיזון יש להביא בחשבון לא רק את העבריין כפרט, אלא גם את כלל הציבור שזקוק להגנת ביהמ"ש, מאותם עבריינים שעושים ברכושו כבשלהם. על ביהמ"ש להרחיק מהרחובות את אלה שגורמים נזק לכלל הציבור."
לקביעת בית המשפט, כי עבירה או תופעה מסויימת הפכו ל"מכת מדינה" קיימת נפקות, שכן משמעותה הינה שהעבירה או התופעה התגברו מאוד ולכן יש לתת להן מענה עונשי הולם. בע"פ 5106/99
סעידי אבו-ניג'מה נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(1), 350 נקבע כדלקמן:
"במסגרת מטרת ההרתעה הכללית, רשאי בית המשפט להתחשב לחומרה, כשיקול אחד מבין שורת שיקולים שבהם יש להתחשב בכך שהעבירה הנידונה הפכה ל"מכת מדינה". זאת ועוד, כשעסקינן בעבירות שהן "מכת מדינה" נותן בית המשפט בדרך כלל משקל בכורה לשיקולי הרתעה ופחות לנסיבות אישיות של העבריין.
5. בית המשפט העליון ייחס לעבירת התיווך בסם מידת חומרה שאינה פחותה מזו של עבירת הסחר. בבש"פ 5714/03
יזהר ג'ובני נ' מדינת ישראל ,תק-על 2003(2), 3416 קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כדלקמן:
"בא-כוח העורר טען כי העורר הינו בגדר מתווך ולא בגדר סוחר. לטעמי, אין זה מעלה או מוריד, זאת מאחר ואין לומר כי תיווך בעסקת סמים הינה פחותת ערך מאשר סחר בסמים, אדרבא: תיווך משמש חוליה בשלשלת, ושבירת חולייה אחת עשוייה לשבור את השלשלת כולה. (ראה: בש"פ 2294/02 סלימאן אלסנע נ' מדינת ישראל, תק- על 2)92), 2105), כך שאין הבדל בין סחר בסמים לבין תיווך בעסקת סמים לעניין בחינת מסוכנות העורר (ראה בש"פ 2179/99 טומי מלכה נ' מדינת ישראל פד"י נג(2) 187."
אין ספק, כי מצווים אנו להחמיר בענישת עברייני סמים מכל מין וסוג כדי לגדוע את נגע הסמים הפוגע בכל רבדי החברה, וכל רשות נדרשת לתרום את חלקה.
אשר למשקלן של נסיבות אישיות בעבירות מסוג זה נקבע ברע"פ 8787/03
מנסור נ' מדינת ישראל תק-על 2004(1), 353 ,עמ' 354 :
"עם התגברותה של הפשיעה בתחום עבריינות זה והפיכתו למכת מדינה, נדחקים שיקולי קולא אלה לקרן זווית, וכל עוד לא הודברה מכה זו, עלינו להעמיד בראש שיקולי הענישה על עבירות אלה שיקולי תגמול והרתעה, למען ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד. מתוך כך נקבע לאחרונה בפסיקתו של בית משפט זה לענין- עבריינות סמים - 'כי העונשים אשר הוטלו עד כה כנראה לא היה די בהם להרתעת העבריינים בפועל ובכוח. במצב כזה בהכרח הנסיבות האישיות של השולח ידו בעבריינות מסוג זה חייבות לסגת מפני האינטרס הציבורי'".
6. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירות רכוש ואלימות. בעבר ריצה עונש מאסר. יש לזקוף לחומרה את העובדה שמקצת העבירות נעברו בעת שהנאשם ממתין לתסקיר שירות המבחן ובעת שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה חב הפעלה לתקופה של 6 חודשים בגין עבירות רכוש המתייחסות לכלי רכב. לקולא התחשבתי בהודאתו באשמה, שחסכה זמן שיפוטי יקר ובצירוף התיקים שמנע את הצורך בשמיעת עדים רבים. כמו כן התחשבתי בכך שמספר עבירות נעברו לפני תקופה ארוכה. אשר על כן אני גוזר עליו את העונשים כדלקמן: