אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1805/08

גזר דין בתיק פ 1805/08

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1805-08
06/04/2008
בפני השופט:
נ. אבו טהה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה עמר
הנתבע:
יוסי שקורי
עו"ד יובל ליבדרו
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של העסקת שב"ח - עבירה לפי סעיף 12 א' (ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב, 1952.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי בתאריך 24.2.08 ברחוב הגפן 21 דימונה, העסיק הנאשם את טל היתם ומוחמד אבו כיפא, (להלן "השב"חים"), שהינם תושבי הרשות הפלסטינית וזאת שלא כדין ובניגוד לחוק.   

עוד מיוחס לנאשם כי במשך כשבועיים, לפני המועד האמור לעיל ועד בכלל, העסיק את מוחמד אבו כיפא שלא כדין.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות היה ויימצא מתאים וכן מאסר על תנאי וקנס כספי וזאת בהתחשב בחומרת מעשיו של הנאשם וכן בהתחשב במדיניות הענישה שנקבעה בהלכת אבו סאלם וזאת כדי למגר תופעה זו נוכח הסיכון הנשקף לביטחון הציבור. רעפ 3674/04.

מנגד ב"כ הנאשם עתר לשלוח את הנאשם בטרם מתן גזר הדין לקבלת תסקיר שירות המבחן כדי לבחון ענישה צופה פני העתיד בלבד וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, דהיינו הנאשם בן 41, נשוי ואב לשישה ילדים, עבר הליך שיקומי, לאחרונה מצא תעסוקה כמטפל במוסד למפגרים.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מאסר ועבודות שירות עלול לפגוע באופן ממשי בשיקומו של הנאשם לרבות פיטוריו ממקום העבודה שמהווה עבורו מקור פרנסה יחיד.

ב"כ הנאשם בנוסף ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה, דבר שחסך זמן שיפוטי יקר, לרבות חסך קיום הליך של מתן עדות מוקדמת, עוד הדגיש כי הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה מעידה על הבעת חרטה ולקיחת אחריות.

באשר לעברו הפלילי, טען הסניגור כי מדובר בעבר ישן, כאשר הרשעתו האחרונה הינה משנת 2000 בגין הונאה בכרטיס חיוב משנת 1999.

כתימוכין לבקשתו הגיש הסניגור שני פסקי דין ת.פ. 4242/05 בית משפט השלום ברמלה - מעיון בגזר הדין מדובר בנהג מונית שבמסגרת הסדר טיעון דיוני נידון לשל"צ ללא הרשעה וזאת בהתחשב בהיעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי הממליץ להימנע מהרשעת הנאשם, הואיל וההרשעה עלולה לפגוע קשות במקור פרנסתו, היותו נהג מונית. וכן פסק דין מת.פ. 1088/05, בית המשפט השלום בקרית גת - שם נידון הנאשם למאסר מותנה וקנס כספי בסך  6,000 ש"ח וזאת בהתחשב בהסדר הטיעון שהגיעו אליו הצדדים, לרבות העדר עבר פלילי והעובדה שהנאשם נהג מונית שהסיע את השב"חים מתוך המדינה לכיוון שטחי הרשות.

הנאשם יליד 1967, לחובתו 5 הרשעות קודמות בתחום האלימות, הפרת הוראה חוקית, הונאה בכרטיס חיוב, הרשעתו האחרונה משנת 2001 בגין עבירות תקיפה סתם, איומים והפרת הוראה חוקית משנת 2000.

מדיניות הענישה הראויה בהתאם להלכת אבו סאלם ברעפ 3674/04, שם נאמר בין היתר : -

"עקרון יסוד הוא בדין העונשין: הסמכות לגזור עונשו של מי שהורשע בדינו - לפיתחו של בית המשפט המרשיע היא רובצת, ובית-המשפט אסור הוא להתנצל על סמכותו זו לקביעת העונש...

וכך, מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית-המשפט בערכאת הדיון ובנסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם המיוחד שהורשע בדינו...

בית-המשפט העליון קבע אפוא כי מדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל נוטה בחוזקה אל-עבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אלא שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, והעונש שיושת על עבריין חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל העבריין הספציפי...

עוד נקבע

חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים - בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל - גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר. אמת, במקרים אלה יש לעתים היכרות ארוכת-טווח בין מעביד לעובדו, ונסיבה שכזו אפשר תשמש לקולה,  אך אם ברצוננו לשרש את התופעה ולמנוע כניסתם של תושבי האזור לישראל שלא כדין, עלינו להרתיע בראש-ובראשונה את המעסיקים והמסיעים המפיקים תועלת כלכלית מהפרת החוק. גם במקרים אלה, כמובן, ניתן דעתנו לנסיבות המקרה, ונחמיר ביתר עם אותם מעסיקים ומסיעים המעסיקים והמסיעים דרך קבע שוהים בלתי חוקיים שאינם מוכרים להם. בהקשר זה ברור, כמובן, כי אין דינו של מי שביצע עבירה אחת כדינו של מי שמפר את החוק פעמים רבות."

ומן הכלל אל הפרט.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם העסיק בשתי הזדמנויות שב"חים כך שלא מדובר במעידה חד פעמית,  עוד מדובר על נאשם שלחובתו 5 הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות, על כן לא ניתן לגזור גזירה שווה משני פסקי הדין שהפנה אליהם ב"כ המאשימה המלומד, שם דובר על נאשמים ללא עבר פלילי וגם דובר על הסדר טיעון דיוני.  יתרה מכך, מדובר בפסיקה של בית משפט השלום לעומת ההלכה שהתוותה את מדיניות הענישה בבית המשפט העליון.

יחד עם זאת, אתחשב בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, העדר הרשעות קודמות בנוגע לחוק כניסה לישראל, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות שציין הסניגור בטיעוניו  לעונש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ