1. בכתב אישום מתוקן מיום 20/03/2007 יוחסה לנאשם העבירה הבאה:
פציעה - עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).
2. תחילה כפר הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המקורי, אך לאחר משא ומתן בין ב"כ הנאשם וב"כ המאשימה ולאחר שנשמעו מחצית מעדי התביעה בתיק, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חזר בו הנאשם מן הכפירה, הודה והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.
כמוסכם בהסדר, ביקש ב"כ הנאשם להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר ולאחר מכן טענו הצדדים באופן חופשי לגבי ההרשעה ולגבי העונש.
3.
להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן
:
הנאשם הנו תושב הישוב מאור, ועסק בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום המתוקן כבעל מספרה במרכז המסחרי במגדל העמק (להלן - המספרה).
ביום 15/09/2006 סמוך לשעה 13:00, שהה הנאשם במספרה. ליאור פלח (להלן - ליאור) הגיע למקום, על פי סיכום מוקדם עם הנאשם, על מנת להחליף שלט שתלה ליאור בעבר עבור הנאשם, בשלט חדש שקיבל הנאשם במתנה. במהלך הדברים התגלע בין הנאשם לבין ליאור ויכוח ביחס לעבודה זו וביחס למחירה.
שמעון לוי (להלן - שמעון), חבר של ליאור, אשר נכח במקום, הצטרף לליאור ונכנס למספרה בה נכחו ליאור והנאשם והתווכחו. ליאור איים על הנאשם שיהיה עליו לשלם לו את המגיע לו ואף יותר. למשמע איומיו של ליאור, ולאחר שהבחין הנאשם בהצטרפותו של שמעון, ניסה הנאשם לחייג למשטרה, אולם ליאור נטל ממנו את השפופרת וניתק את הקו. או אז, התקוטטו הנאשם וליאור במכות, דחיפות ואגרופים הדדיים. במהלך הקטטה שבר ליאור חפצים רבים בעלי ערך שהיו במספרה וזרק על הנאשם חפצים שונים כגון אגרטל, כסא ובקבוק ספריי שפגע בראשו של הנאשם (להלן - האירוע).
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפצע ליאור באיזור פנימי של שליש עליון בירך ימין. פצע שגודלו 0.7 ס"מ,
ובעומק של 3 ס"מ בתוך השרירים עם נפיחות בירך ימין. פצע באורך 3 ס"מ במרפק שמאל, ופצע שטחי בבסיס אגודל שמאל. כמו כן, נגרמה לנאשם נפיחות קלה בראש, בגפה שמאלית עליונה, ופצע שטחי בגפיים. שמעון נפצע אף הוא בקטטה.
4.
טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:
ב"כ המאשימה טען כי הנימוקים בבסיס ההסדר אליו הגיעו הצדדים, שהוביל להפחתה בחומרת העבירה שיוחסה לנאשם, היו שיקולים ראייתיים הן בעניינו של הנאשם והן בעניינו של ליאור שהורשע בבית משפט השלום בגרימת חבלה של ממש לנאשם ונדון, בעיקר בשל חומרת פציעתו על ידי הנאשם, לעונש של 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי של 6 חודשים על כל עבירת אלימות, קנס בסך 2500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו, וחתימה על התחייבות בסך 2500 ש"ח שלא יעבור עבירת אלימות.
לדבריו, היתה כאן סיטואציה בה שני נאשמים (הנאשם וליאור שהואשם בתיק אחר כאמור), עברו עבירות אלימות זה כלפי זה. עם זאת, חשוב להדגיש שהנאשם הודה בעבירה כך שלא עומדת לו טענה של הגנה עצמית.
הפציעות שגרם הנאשם לליאור חמורות מהפציעות אותן גרם ליאור לנאשם. פצע של 3 ס"מ בירך, מקום בו עוברים כלי דם גדולים, יכול היה להיגמר בצורה גרועה יותר.
ב"כ המאשימה טען כי יש להרשיע את הנאשם, משהוכח ביצוע של עבירה. הימנעות מהרשעה תעשה רק במקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. בעבירה של פציעה בוודאי שאין לומר כי אין להרשיע את הנאשם בדין.
באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם: לנאשם אין הרשעות קודמות. התסקיר בעניינו חיובי הגם שבמידה מסוימת נראה כי יש פער בין התחושות אותן ביטא, כפי שעולה מהתסקיר ביחס לעבירה, לבין הודאתו בעבירה, כפי שמשתקפת בכתב האישום המתוקן בעבירת אלימות חמורה יחסית.
לכן, בסופו של דבר, בהתחשב בחומרת העבירה מחד, והסיטואציה בכללה מאידך, ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, העונש הראוי הוא עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה, קנס ומאסר על תנאי על כל עבירת אלימות.
5.
טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:
ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, לעשות שימוש בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, ולבטל ההרשעה. לדבריו, נכון כי ביטול הרשעה הוא חריג לכלל לפיו נאשם אשר הודה, או הוכחה אשמתו, מורשע בדין. בעת שקילת הפעלת החריג נדרש בית המשפט לבחון את המקרה האישי של כל נאשם, אפשרות שיקומו, נסיבותיו האישיות, מהות העבירה, הצורך בהרתעה ושיקולי קורבן העבירה.
בהסתכלות על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, די לבית המשפט לעיין בעובדות כתב האישום המתוקן, בסעיפים 1, 2 ו- 3, על מנת שיראה כי המתלונן הוא שיזם את האירוע בשל ויכוח כספי. המתלונן החל להשתולל ולזרוק חפצים שפגעו בראשו של הנאשם. המתלונן אף מנע מהנאשם מלחייג למשטרה, מעשה שמצופה מאדם נורמטיבי לעשות, במקרה של הסלמה באירוע שכזה.
