1. נאשמת 1 היתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, חברה פרטית שנתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה בביצוע עבודות למיזוג אוויר ונאשם 2 היה מנהלה והפקיד האחראי בה.
2. הנאשמים הורשעו, עפ"י הודאתם, ב - 7 עבירות של אי העברה במועד של מיסים שנוכו ממשכורות ששולמו לעובדים בתקופה שבין החודשים מאי 2001 ל - דצמבר 2001, כשסכום קרן המס שלא הועבר למאשימה 36,800 ש"ח, ב - 3 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, בלי סיבה מספקת, על הכנסות נאשמת 1 בגין שנות המס 2000, 2001, 2002. בנוסף הורשע נאשם 2 ב - 4 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, בלי סיבה מספקת, על הכנסותיו בגין שנות המס 2000, 2001, 2002, 2003 ובאי הגשת דו"ח במועד, בלי סיבה מספקת, על הונו ונכסיו נכון ליום 31.12.00.
3. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על נאשמת 1, שאינה פעילה, קנס. ועל נאשם 2 מאסר בפועל שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
4. ב"כ נאשם 2 עתר שלא לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל. בטיעוניו טען, כי נאשמת 1 קרסה וכתוצאה מכך לנאשם 2 חובות בגובה של כחצי מיליון ש"ח ונפתחו כנגדו תיקים רבים בהוצל"פ. מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, הוא משתכר כ - 6,500 ש"ח, כולל שעות נוספות. הנאשם פנה בחודש פברואר 2002 לפקיד שומה בבקשה לפרוס את חוב הניכויים, הבקשה לא אושרה. הנאשם לא הסיר את המחדלים מאחר ואין לו את האמצעים להסרת המחדלים ולו היה מגיש את הדוחות ייתכן שהיה מגיע לנאשם החזר מס .
נאשמת 1 הייתה פעילה משנת 2000 ועד אמצע שנת 2002 ומאז הנאשם עובד כשכיר. המאשימה חקרה את הנאשם בגין העבירות בגינן הורשע בחודש דצמבר 2004 וכתב האישום הוגש בשנת 2005. מדובר בעבירות שקל לגלותן, שבוצעו החל משנת 2001.
לפיכך, מדובר בשיהוי שאין לו כל הצדקה והסבר ובכל אלו יש להתחשב.
נאשם 2 פנה לביהמ"ש וביקש להתחשב במצבו. לדבריו, נאשמת 1 קרסה בשל ניהול כושל ובשל כך שלא קיבל כספים בגין עבודות שביצע. על מנת לפרוע שיקים שהוציא לספקים, לקח הלוואות מהשוק האפור ומצבו הכלכלי הורע יותר. הוא נשוי בשנית, אב ל - 4 ילדים, אשתו אינה עובדת ומשפחתו תומכת בו כלכלית.
5. הנאשמים שבפני הורשעו בביצוע עבירות רבות עפ"י פקודת מס הכנסה שבוצעו בין השנים 2001 ל - 2003.
בתי המשפט חזרו והדגישו בשורה של פסקי דין את החומרה הרבה בעבירות מס וציינו, כי אין להקל בעברייני מס, המשולים כמי ששלחו ידם לכיסו של הפרט.
על אף הדחייה שניתנה לצורך הסרת המחדלים, הנאשמים לא הסירו את המחדלים.
עפ"י הפסיקה, יש להחמיר בענישתם של עברייני מס אשר אינם מסירים את המחדלים ולהקל בעברייני מס המסירים את המחדלים.
הנאשמים במעשיהם גזלו כספי ציבור, לא הגישו דוחות רבים ובכך גרמו נזק רב לקופת המדינה. כמו כן, נישומים המבצעים עבירות מס, גורמים לדרמוליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים כחוק. כמו כן, נקבע כי מצב כלכלי קשה, אינו מצדיק ביצוע עבירות מס ואינו מהווה נסיבה להקלה בעונש. (ראה לענין זה רע"פ 26/97 ו-608/97 יורם קליין וחיים לקס נ' מד"י פד"י נ"ב(2) 673 ורע"פ 4844/00 אריה ברקאי ואח' נ' מד"י ואח' פד"י מ'(2), 37).
6. בבואי לגזור את דינם של הנאשמים, לקחתי בחשבון את עמדת הפסיקה, לפיה יש להחמיר בענישתם של עברייני מס והאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה והעדפה על פני הנסיבות האישיות ומאידך, לקחתי בחשבון את הודאתם של הנאשמים, העדר הרשעות קודמות, חלוף הזמן, החיסכון בזמן שיפוטי ואת נסיבותיו האישיות של נאשם 2.
לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים ואת מכלול הנסיבות, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:
לנאשמת 1 - שאינה פעילה, קנס בסך 500 ש"ח.
לנאשם 2 -
א. 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בבית חולים כרמל ברח' מיכל 7 חיפה.
טלפון: 8250450 - 04.
בימי ראשון עד חמישי בין השעות 15:30 - 07:30 ובערבי חג בין השעות 12:00 - 07:30 בפיקוחו של מר פראג' מוטי. טלפון נייד: 6278586 - 050.
