גזר דין בתיק פ 1030/07

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אין לנאשם הרשעות קודמות. יחד עם זאת הוא הורשע בשנת 2006 בגין ביצוע עבירה של העדר מן השירות, כנראה בעת שירותו בצה"ל. מן הראוי היה לעתור לעונש של מאסר בפועל בשל חומרת העבירות וריבויין כפי שמפורט בכתב האישום. יחד עם זאת, מאחר ולנאשם אין הרשעות קודמות ולאור התסקירים  שהוגשו בעניינו ולאור העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2004, אבקש להטיל עליו את העונשים הבאים: העמדה במבחן על פי המלצת שירות המבחן, עונש של מאסר על תנאי משמעותי, מרתיע ולתקופה ממושכת על העבירות בהן הורשע וכל עבירת רכוש מסוג פשע, כל עבירת סמים מסוג פשע. כמו כן אבקש כי הנאשם יפצה המתלוננים כפי שמפורט באישומים 1 - 5 בכתב האישום. אבקש כי גובה הפיצוי יהיה בהתאם לערך של הנזק שמפורט בחלק מהאישומים. כמו כן אבקש להטיל על הנאשם התחייבות.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

הנאשם הינו צעיר מאוד, יליד 1986, לא אפרט בענין הרקע המשפחתי והאישי החריג והמיוחד. זה מופיע בתסקיר שירות המבחן. הנאשם עשה דרך ארוכה וקשה של שיקום. הוא נבחר לקורס שיקומי מיוחד במכון וינגיט והוא מתמיד בו. שירות המבחן ממליץ על מבחן "טהור" ועל המשך טיפול בעמותת אפשר. הרקע לביצוע העבירות - התמכרות בעבר לאלכוהול שטופלה בהצלחה. הנאשם מתחרט מאוד. מבקש כי יוטל עליו עונש מתון ביותר ומבחן "טהור".

חרף העובדה שכתב האישום מתייחס לחמישה אישומים שונים, מדובר באירועים שהם מסכת אחת של אותו יום שניתן לקרוא לזה "אירוע מתגלגל".  אני מציג הפניה שקיבלתי מהעו"ס, גב' קרף, שגם מעידה על טיפול אינטנסיבי, על שיקום שהולך ומתרחש למול עינינו, בנאשם.

סומן נ/1.

בנסיבות אלה וחרף חומרת האישומים, אנו מבקשים שבית המשפט יגזור את דינו לקולא.

גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע חמש עבירות שעניינן היזק לרכב (-ניקוב צמיגים). במסגרת אותו כתב אישום, מצוי אישום נוסף, שישי, המייחס לנאשם ביצוע עבירות, שעניינן - תקיפת שוטר (-דחיפה, יריקה), איום, החזקת סכין (-האולר המנקב) ושימוש בסם (-קנבוס - 8.8 גרם).

            יצוין כי כל העבירות בוצעו באותו מועד ובאותו מעמד. גם העבירות נשוא האישום השישי נעברו באותה "הזדמנות", בצמוד ובהמשך לעבירות בכלי הרכב.

2.         אינני מקלה ראש בחומרת העבירות, בנפיצותן ובאינטרס הציבורי למגרן. אך, בהתאם לכלל האינידיבידואליזציה בענישה - מן הראוי לבחון כל מקרה לנסיבותיו ולמוד כל נאשם על פי נתוניו האישיים.

בענין זה -  החלטת בימ"ש מחוזי חיפה - ע"פ 675/05, אבוטבול נ' מדינת ישראל- מיום 21.9.06. באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירה שעניינה התפרצות לדירת מגורים וגניבת רכוש בשווי כ-29,000 ש"ח. לנוכח המלצת שירות המבחן והסיכוי לשיקום - הומר מאסר בפועל בן שנה שהוטל בבימ"ש שלום, במאסר של 6 חודשים בעבודת שירות, זאת למרות שזמן לא רב לפני כן שוחרר הנאשם מריצוי מאסר.

במסגרת החלטה זו - אזכורי פסיקה בענין כלל האינידיבידואליזציה בענישה (להלן: "אבוטבול").

            בנוסף - גזר דין של בימ"ש מחוזי חיפה - ת.פ. 161/01, מדינת ישראל נ' עומר שיהאב, מיום 31.3.03. בענין זה החליט בית המשפט להאריך עונש מותנה שהיה תלוי נגד נאשם והטיל עליו מבחן (לא מבחן גמילה). כל זאת לאחר שהנאשם הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין (גרימת חבלה חמורה  - שברים בגולגולת).  ענישה זו הוטלה לאחר שבימ"ש שקל מכלול שיקולים ספציפיים באותו מקרה ולנוכח המלצת שירות המבחן.  כל זאת למרות חומרתה היתרה של העבירה.

3.         בענייננו, כאמור, כל העבירות נעברו באותו מועד ובאותו מעמד וכולן מלפני כ-4 שנים. מרבית העבירות - חמש - הינן מאותו סוג - היזק לצמיגי רכב. העבירות באישום השישי הינן ברף הנמוך יחסית של עבירות מסוג זה.

            באותו מועד היה הנאשם קטין ולא היו לחובתו הרשעות קודמות רלוונטיות. (הרשעה  מאוחרת בעבירה צבאית).

הנאשם הודה בביצוע העבירות עם פתיחת משפטו, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט. בנוסף, הביע חרטה.

            הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו.

מעיון בתסקיר ניתן להבין כי הרקע לביצוע עבירות בתקופה הרלוונטית הינו, כפי הנראה, התמכרות לאלכוהול.  על פי התסקיר - התמונה הקלינית בענין זה ברורה.