נמרוד יששכר (להלן: "
הנאשם"), הובא לדין ויוחסו לו העבירות הבאות:
(1) נשיאה והובלת נשק שלא כדין, - עבירה לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "
החוק").
(2) החזקת נשק שלא כדין, - עבירה לפי סעיף 144 (א) לחוק.
(3) התפרצות בכוונה לגנוב, - עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק.
(4) גניבה, - עבירה לפי סעיף 384 לחוק.
מן המפורט בכתב האישום עולה כי, עובר ליום 31/12/04, החזיק אושר מרג'ני (להלן: "
אושר") שהינו חבר של הנאשם ומתגורר בבית במושב מרגלית, באקדח מסוג CZ מס' 9708 (להלן: "
האקדח"), ברשיון כדין. האקדח הינו רכוש חברת השמירה "כפיר" בה עובד אושר. בתאריך זה, סמוך לשעה 10:00, חדר הנאשם לביתו של אושר דרך החלון שלא היה נעול, וגנב את האקדח מחדרו של אושר. לאחר מכן יצא הנאשם את הבית, נשא את הנשק ממושב מרגליות לביתו שבקריית שמונה. באותו יום סמוך לשעה 21:00, יצא הנאשם את ביתו בקריית שמונה כשהוא נושא עימו את האקדח. שעתיים לאחר מכן, כשהוא עדיין נושא את האקדח, נתפס על ידי המשטרה.
במסגרת הליכי המעצר וכבר בישיבה הראשונה, ביקש הנאשם להודות בכתב האישום והסכים למעצר עד תום ההליכים, וביקש לצרף תיק נוסף. הנאשם אף הודה במיוחס לו כבר במהלך החקירה במשטרה. ראוי לפיכך להביא את דברי הנאשם שנאמרו בפתח הדין המשפטי:
"הנאשם: אני הבנתי את דברי הסניגור, אני מבקש להודות בכתב האישום, כפי שהודיתי במהלך החקירה, ברור לי שאין הסדר על העונש, כמו כן אני יודע שאני ייעצר עד תום ההליכים ואני מסכים לכך". (עמ' 1 ש' 13-11).
הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק זה ובתיק אשר צורף שענינו נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, בניגוד לסעיף 10 א' לפקודת התעבורה.
תסקיר קצין המבחן
:
לבקשת הנאשם הוזמן תסקיר אשר התבסס על שיחה עם הנאשם בבית המעצר. מן התסקיר למדנו כי, לקצין המבחן הכרות קודמת עם הנאשם שהיה נתון בצו מבחן אשר הוטל עליו בת.פ. 262/03, מיום 16/5/04, וכן בגין צו מבחן שהוטל עליו בת.פ. 143/04, בבית המשפט השלום בקרית שמונה.
מן התסקיר עולה כי, הנאשם כבן 20, רווק, בן למשפחה המונה 6 נפשות, הורים ו- 4 ילדים. אבי המשפחה נפטר לפני כ- 5 שנים ממחלת הסרטן, והיה מוכר במשך שנים כנרקומן. האם כבת 50, ואינה עובדת.
הוריו של הנאשם התגרשו לפני כ- 9 שנים, על רקע התמכרות האב לסמים ואלימות קשה. האב הפעיל סחטנות רגשית באמצעות הילדים ובעיקר באמצעות הנאשם, כדי לחזור לחיות עם גרושתו. הנאשם שימש עבור האב אוזן קשבת והרגיש צורך לדאוג לו. האם הינה הדמות הדומיננטית והמשמעותית היחידה בחיי ילדיה. בשל קשיי חייה, התקשתה להתמודד עם קשיי הילדים ונהגה בהם לעיתים באלימות מילולית ופיזית. עם זאת, סיפקה להם את צרכיהם הפיזיים והתעדכנה באופן קבוע בתפקודם במסגרות החינוכיות. במהלך שנות גידולו חווה הנאשם חסר ניכר בהכוונה ובהקניית ערכים, ולא הוצבו לו גבולות ברורים. חייו נעדרו תמיכה רגשית וזאת בנוסף לקשיים הכלכלים העצומים של המשפחה, כאשר האם היתה המפרנסת היחידה. הנאשם חש אחריות כלפי אחותו הקטנה, בעת עבודת האם וכלפיו אביו, עול האחריות שהוטל עליו היה רב מכפי יכולתו. הנאשם לא הצליח להתפנות לעיסוקיו וללימודיו והוא פרק את תיסכוליו בהתפרצויות אלימות בבית הספר ובחוסר תפקוד במסגרת. ככל שהלכו בעיותיו וגברו, כן לא יכלה האם להתמודד עימו, ותוקפנותו גברה עד שנאותה לסידורו בפנימיה.
הנאשם למד 12 שנים, אולם סבל ניכור חברתי בשל מצבו של האב. במסגרת הפנימיה התחבר לצעירים שהרקע המשפחתי שלהם זהה לשלו, ונחשף לדפוסי התנהגות בעיתיים והחל בביצוע עבירות פליליות ובשל כך לא גוייס לצבא. ביחס לעבירה זו הנאשם נוטל אחריות לביצועה, מציין כי לקח האקדח מבית חברו מתוך מחשבה שחברו מודע לכך ומסכים. לקח את האקדח כדי להראות לחבריו שהוא גבר כוחני. אולם, לא התכוון להשתמש בו.
מאז 16/5/04, היה הנאשם בפיקוח בגין עבירת סמים. במהלך התקופה השתלב בתהליך טיפולי במסגרת היחידה לנפגעי סמים, מסר בדיקות שתן שנמצאו נקיות. התהליך הופסק בשל בעיות אוביקטיביות. לפיכך היה בשיחות מעקבים במסגרת השרות.
העו"ס של היחידה מסרה כי בכל תקופת הטיפול גילה הנאשם אחריות ומחויבות לתהליך והשקיע רבות בשיקום אורח חייו, גילה מוטיבציה לבנות אורח חיים חיובי.
בנוסף, השתלב הנאשם במהלך הפיקוח, גם בפרוייקט "החיים" שמטרתו לסייע בידי בני נוער ובוגרים לשקם את חייהם. הנאשם נמצא בקבוצה רק בשעות הפנאי וחש השתיכות אליהם.
