אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 7028/06

גזר דין בתיק פח 7028/06

תאריך פרסום : 16/12/2008 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7028-06
03/12/2007
בפני השופט:
1. משה רביד - אב"ד
2. אורית אפעל-גבאי
3. אהרן פרקש


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גאולה כהן מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנתבע:
1. חמדי קורעאן ת.ז. 964148290
2. באסל אסמאר

עו"ד אמיל משרקי
גזר דין בעניינו של הנאשם 1 - חמדי קורעאן

זהו גזר דינו של רוצחו של השר רחבעם זאבי ז"ל, שנרצח בדם קר בחודש אוקטובר 2001. זהו גם גזר דינו של מי שביצע ניסיונות לרצח של עשרות מתושבי המדינה.

כתב האישום והודאת הנאשם

1.         הנאשם 1, חמדי קורעאן (להלן: "הנאשם") הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע העבירות הבאות: חברות בארגון טרוריסטי, עבירה על סעיף 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, בצירוף סעיפים 1 ו-8 לפקודה זו; רצח, עבירה לפי סעיף 301(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק (מספר עבירות); עבירות בנשק שלא כדין, נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק; אימונים בנשק, עבירה לפי סעיף 143(ב) לחוק.

2.         בחלק הכללי של כתב האישום נאמר, כי במהלך שנת 2001 התגייסו שני הנאשמים לארגון החזית העממית (להלן: "הארגון"), מתוך כוונה לבצע מטעמו פיגועים שייגרמו למותם של ישראלים רבים ככל האפשר ולהטיל אימה על תושבי מדינת ישראל. במהלך שנת 2001 הניחו הנאשמים מכוניות תופת ומטענים כפי שיפורט להלן. במהלך חודש ספטמבר 2001, לאחר שהתקבלה בארגון החלטה לרצוח את רחבעם זאבי ז"ל, שר התיירות בישראל באותה עת, כנקמה על מותו של ראש הארגון, נבחרו הנאשמים לבצע את הרצח יחד עם אחרים. לאחר תכנון והכנה הגיעו הנאשמים ביום 16.10.01 למלון "הייאט" בירושלים, בו שהה באותה עת השר רחבעם זאבי ז"ל. למחרת, ביום 17.10.01, רצחו השניים את השר זאבי ז"ל ביריות אקדח וגרמו למותו כפי שיפורט להלן.

            באישום הראשון שיוחס לנאשם נאמר, כי בראשית שנת 2001, בעקבות הנחייתו של מג'די רימאווי (להלן: "רימאווי") הציע פעיל הארגון, אשראק רחימה (להלן: "רחימה"), דודו של הנאשם, לנאשם, להתגייס לארגון ולבצע יחד עמו פיגועים מטעם הארגון. הנאשם נענה להצעה, התגייס לארגון ומאז הוא חבר בו. זמן קצר לאחר גיוסו, הציע רחימה לנאשם להשתתף בפיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראליים הנוסעים בכביש המחבר בין חלמיש ועבוד (להלן: "הכביש"). הנאשם נענה להזמנה ובשעות אחר הצהריים יצאו הנאשם ורחימה לעבר הכביש כשהם מצויידים ברובה M-16  (להלן: "הנשק"). משהבחין הנאשם בכלי רכב נושא לוחית רישוי ישראלית, דרך את הנשק וניסה לירות לעבר כלי הרכב בכוונה לגרום למותם של יושבי הרכב. בשל תקלה בנשק לא הצליח הנאשם לירות. כעבור מספר ימים פגש הנאשם את רחימה, שסיפר לנאשם, כי בדק מדוע הנשק אינו יורה וגילה שניתן לירות בו רק תוך הפעלת לחץ על המחסנית בזמן הירי. מספר ימים לאחר מכן, פנה רחימה פעם נוספת אל הנאשם והציע לו לבצע בצוותא פיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראליים בכביש. הנאשם הסכים להצעה והשניים רכבו על סוס אל הנקודה ממנה ירה הנאשם בעבר כשהם מצוידים בנשק. בהגיעם סמוך לכביש, המתינו הנאשם ורחימה כעשר דקות עד שהנאשם הבחין בכלי רכב נושא לוחית זיהוי ישראלית. הנאשם ירה לעבר הרכב מספר כדורים בצרור בכוונה לגרום למותם של יושביו, אך החטיא את הרכב. בעקבות זאת אמר הנאשם לרחימה, כי הנשק מקולקל והוא לא מסכים להמשיך ולבצע בו פיגועים. כעבור מספר ימים פגש רחימה בנאשם והראה לו רובה מסוג קלצ'ניקוב שהשיג (להלן: "הקלצ'ניקוב"). הנאשם ביקש לבדוק את הקלצ'ניקוב, והשניים נסעו למקום מבודד שם התאמנו בירי. לאחר שנכחו שהקלצ'ניקוב תקין החביאו אותו ואת הנשק. בשעות הערב, יצאו הנאשם ורחימה לעבר הכביש בכוונה לירות בכלי רכב נושאי לוחית זיהוי ישראלית ולגרום למות יושביהם. לאחר שהבחינו ברכב נושא לוחית זיהוי ישראלית, ירה הנאשם לעברו צרור יריות. באישום זה הואשם הנאשם בחברות בארגון טרוריסטי, בניסיון רצח    (3 עבירות), עבירות בנשק שלא כדין - נשיאת נשק ואימונים בנשק.

            באישום השני המיוחס לנאשם נאמר, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, זמן קצר לאחר האירועים המתוארים באישום הראשון, במסגרת פעילותם בארגון, הציע רחימה לנאשם, על פי הנחייה של רימאווי, להניח מכונית תופת בישראל, כדי לגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר (להלן: "הפיגוע"). לצורך קידומו של הקשר, בתאריך 23.4.01, נפגשו הנאשם ורחימה ברמאללה. רחימה הגיע לפגישה זו ברכב מסוג "דייהטסו אפלאוז" נושא לוחית זיהוי ישראלית, אשר נגנב מבעליו בירושלים ביום 20.4.01, ובו הוטמנו חומרי נפץ (להלן: "מכונית התופת"). רחימה אסף את הנאשם לרכב וסיפר לו שמדובר במכונית תופת. מיד לאחר מכן יצאו השניים לעבר ישראל בכוונה לבצע את הפיגוע. בסמוך לשעה 14:00 הגיעו השניים לאור יהודה. רחימה החנה את מכונית התופת ברח' ההגנה ביהוד ולאחר תיאום עם הנאשם, הצטרף אליו לנסיעה במונית בחזרה לרמאללה. סמוך לשעה 14:20, הופעל המטען במכונית התופת וכתוצאה נגרם פיצוץ עז. עקב כך, נפצעו שמונה אנשים ונגרם נזק למספר כלי רכב ולחנויות במקום. בגין מעשים אלה הואשם הנאשם בניסיון רצח (מספר עבירות).

            באישום השלישי המיוחס לנאשם נאמר, כי בחודש יוני 2001 או בסמוך לכך, פנה

רחימה לנאשם על פי הנחייתו של רימאווי, והציע לו לבצע בצוותא פיגוע נוסף של

הנחת מכונית תופת. הנאשם הסכים להצעה והשניים קשרו קשר לבצע פיגוע של הנחת מכונית תופת בישראל בכוונה לגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר. לשם קידומו של הקשר, ועל פי הנחיות שקיבל רחימה מרימאווי, יצאו הנאשם ורחימה בשתי הזדמנויות, במהלך חודש יוני 2001, בכדי לאתר דרכים בהן ניתן להיכנס לישראל מבלי להיתקל במחסומים של צה"ל. לאחר כל נסיעה דיווח רחימה לרימאווי, כי ניתן להכניס את מכונית התופת לישראל. ביום 1.7.01, בעקבות פנייה של רימאווי לרחימה, יצאו הנאשם ורחימה פעם נוספת, כדי לבחון את דרכי הגישה לישראל. עם שובם לרמאללה, פגש רחימה ברימאווי ודיווח לו על הנסיעה הנוספת. רימאווי ציין בפני רחימה שהתוכנית השתנתה ובמקום להניח מכונית תופת יניחו מטעני חבלה בכלי רכב. רימאווי ביקש מרחימה, כי יניחו את המטענים בכלי רכב של כוחות הביטחון הישראליים הנושאים לוחיות זיהוי שחורות. רימאווי העביר לנאשם שני מטעני חבלה שהוסוו בתוך מזוודות, אשר הכילו חומר נפץ מרסק, מסמרי מתכת באורך 6 ס"מ וכדוריות מתכת. כמו כן מסר רימאווי לרחימה תעודת זהות ורישיון רכב מזויפים. רימאווי נתן לרחימה הסבר מפורט על אופן הפעלת המטען והורה לו, כי לאחר הנחת כל מטען ידליק הנאשם את מכשיר הטלפון הסלולארי שנמצא במטען ויעדכן את רימאווי אשר ידאג להפעיל את המטען על ידי התקשרות לטלפון הסלולארי. סמוך לשעה 18:30, אסף רחימה את הנאשם ועדכן אותו על השינוי בתוכנית ועל כך שבמכונית נמצאות מזוודות נפץ שקיבל. בהמשך לכך, יצאו הנאשם ורחימה לכיוון ישראל לשם מימוש הקשר. השניים הגיעו לישראל וחיפשו במשך מספר שעות היכן להניח את המטענים. סמוך לשעה 05:00 הגיעו השניים ליהוד, שם איתר הנאשם רכב מסוג "סיטרואן", אשר חנה אותה עת בחנייה ברח' ויצמן. השניים הניחו את אחת ממזוודות הנפץ בתא המטען, ורחימה הדליק את הטלפון הסלולארי שבתוכה. סמוך לאחר מכן, איתרו השניים רכב מסוג "פיאט אונו", אשר חנה אותה עת בפינת הרחובות מרכוס וחנה סנש ביהוד. השניים הניחו את מזוודת הנשק השניה בתא המטען. לאחר שרחימה קיבל מרימאווי טלפונית את הקוד הפותח את מנעול המזוודה ששכח, פתח רחימה את המזוודה והדליק את מכשיר הטלפון הסלולארי שהיה בה. לאחר הנחת המזוודות, וכיוון שהאיר היום, חששו השניים לחזור אל הרכב בו הגיעו והחליטו לגנוב רכב בו ימלטו. הנאשם פרץ לרכב מסוג "פורד טרנזיט", אשר חנה אותה עת בקרבת מקום וגנב אותו. השניים עזבו את המקום ברכב ונסעו לרמאללה. סמוך לשעה 07:30 הגיעו השניים לרמאללה. בהמשך לכך, דיווח רחימה לרימאווי, כי המטענים הונחו והם מוכנים להפעלה. סמוך לשעה 08:30 הופעלו מטעני החבלה שהניחו הנאשם ורחימה במכוניות ביהוד. הפעלת המטענים גרמה לשני פיצוצים רבי עוצמה אשר גרמו לפציעתם של שמונה אנשים. שני כלי הרכב בהם הוטמנו המטענים נהרסו כליל, חמש מכוניות נוספות ניזוקו, ושלוש דירות ברח' ויצמן ניזוקו. הנאשם הואשם בניסיון רצח (מספר עבירות).

באישום הרביעי המיוחס לנאשם נאמר, כי ביום 16.7.01, נעצר רחימה על ידי כוחות הביטחון. זמן מה לאחר מכן פנה רימאווי לנאשם, המוכר לו כפעיל הארגון וביקש לפוגשו ברמאללה. בפגישה בין השניים סיפר רימאווי לנאשם, כי רחימה הפליל את הנאשם בחקירותיו ועל כן הפך למבוקש לרשויות החקירה בישראל, ומעתה הוא יתמוך בו ויסייע לו. בתאריך 17.8.01, הסיעו סאמר מותעב ושאדי שורפא, פעילי הארגון, רכב מסוג "סובארו" הנושא לוחית זיהוי ישראלית מזוייפת מרמאללה לירושלים, בו הוטמנו מספר מטעני חבלה (להלן: "הרכב"). כל זאת, בכוונה להשאירו במקום הומה אדם ולגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר. מטעני החבלה הכילו כמות גדולה של מסמרים לצורך הגברת הפגיעה והרסס. בשעת לילה מאוחרת החנו השניים את הרכב ברחוב הורקנוס בירושלים. לאחר שהתרחקו מהמקום התקשרו מותעב ושורפא אל הטלפונים הסלולארים שהיו ברכב בכוונה לגרום לפיצוצם, אך המטענים לא התפוצצו.

בתאריך 19.8.01, או בסמוך לכך, החליט רימאווי לשלוח אדם נוסף להצמיד מטען קטן לרכב, אשר יאיץ את התפוצצות המטענים שהיו ברכב. לשם כך פנה רימאווי לנאשם וסיפר לו שהוא מעוניין להטמין מטען חבלה ברכב החונה בסמוך לרחוב יפו בירושלים. הנאשם הציע לרימאווי שיפנה לחברו (שיכונה להלן: "פלוני"), המתגורר בירושלים ויבקש ממנו להטמין את המטען. רימאווי קיבל את ההצעה. למחרת התקשר הנאשם לפלוני וביקש ממנו לפוגשו ברמאללה. בפגישה ביקש הנאשם מפלוני להצמיד מטען לרכב ופלוני הסכים. הנאשם קיבל מרימאווי מטען חבלה מאולתר שהוכן בתוך קרטון חלב והעבירו לפלוני. כמו-כן מסר הנאשם לפלוני את מספר לוחית הזיהוי של מכונית התופת שהונחה כדי שיאתרה. פלוני נסע לירושלים איתר את הרכב, והניח תחתיו את המטען בכוונה לגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר. בעת הנחתו הדליק פלוני את מכשיר הטלפון הסלולארי שהיה מחובר למטען.  בתאריך 21.8.01, סמוך לשעה 14:00, הופעל מטען החבלה שהטמין פלוני וגרם לנזק לרכוש באזור הפיצוץ. הנאשם הואשם בניסיון רצח (מספר עבירות).

באישום החמישי המיוחס לנאשם נאמר, כי סמוך ליום 27.8.01, פנה רימאווי לנאשם וביקש ממנו לפוגשו ברמאללה. בפגישה ביניהם אמר רימאווי לנאשם שהוא מעוניין לתת לו מכונית תופת ומספר מטענים כדי להניחם בירושלים בכוונה לגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר. בעקבות הפגישה עם רימאווי פנה הנאשם לנאשם 2, באסל אסמאר (להלן: "באסל"), והציע לו להתגייס לארגון ולבצע עמו פיגועים מטעם הארגון.  באסל נענה להצעה, התגייס לארגון ומאז ועד היום הוא חבר בו. סמוך לאחר מועד גיוסו ועל פי הנחיית רימאווי הציע הנאשם לבאסל, כי יבצעו יחדיו פיגועים של הנחת מטענים ומכוניות תופת בירושלים בכוונה לגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר ובאסל הסכים לכך. סמוך ליום 2.9.01, נפגשו השניים ברמאללה והנאשם אמר לבאסל שיכין את עצמו לקראת הנחת מכונית התופת והמטענים. לאחר מכן פגש הנאשם ברימאווי אשר העביר לו רכב מסוג "מאזדה", בעל לוחית זיהוי ישראלית מזויפת, בו הוטמנו מספר מטעני חבלה (להלן: "מכונית התופת"). כמו כן הראה רימאווי לנאשם, כי בתא המטען של מכונית התופת ישנם שלושה מטענים נוספים, שהוכנו בתוך קופסאות מתכת של ממתקים, מוכנים להטמנה. מערכת ההפעלה של כל אחד מן המטענים כללה מכשיר טלפון סלולארי. הטלפון הסלולארי להפעלת מכונית התופת היה בתא הכפפות שלה. הנאשם נהג במכונית התופת ואסף את באסל. הנאשם סיפר לו שמדובר במכונית תופת ושיש בתא המטען שלה שלושה מטענים נוספים. השניים נסעו לכיוון ירושלים בכוונה להניח את מכונית התופת והמטענים במקומות סמוכים זה לזה, להפעילם בזה אחר זה ולגרום למותם של ישראלים רבים ככל האפשר. בסמוך לשעה 22:00 הגיעו השניים לשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. השניים החנו את מכונית התופת ברחוב ההגנה. בעת עזיבת הרכב לקחו הנאשמים את שלושת מטעני החבלה שהיו בתא המטען שלה והנאשם לקח את מכשיר הטלפון הסלולארי שנועד להפעלת המטענים שברכב. מיד לאחר מכן הניחו השניים מטען, בין כלי עבודה, בחלקו האחורי של טנדר פתוח מסוג "פולקסוואגן", אשר חנה באותה עת ברחוב נתיב המזלות. בעת הנחתו הניח הנאשם את הטלפון הסלולארי המחובר למטען, כדי לאפשר את הפעלת המטען. סמוך לשעה 22:30 הניחו השניים מטען נוסף, בין העצים, בסמוך לכניסה בבניין ברחוב מבוא דקר. בעת הנחתו הדליק הנאשם את הטלפון הסלולארי המחובר למטען כדי לאפשר את הפעלת המטען. לאחר מכן, הניחו השניים את המטען השלישי בחלק האחורי של משאית מסוג "וולוו" אשר חנתה באותה עת ברחוב מח"ל. בעת הנחת המטען הדליק הנאשם את הטלפון הסלולארי המחובר למטען, כדי לאפשר את הפעלתו. עם סיום הנחת המטענים יצר הנאשם קשר עם רימאווי ודיווח לו, כי המטענים הונחו ומוכנים להפעלה. בסמוך לשעה 23:30 אותר המטען שהונח בין העצים ופורק על ידי חבלן משטרתי. בתאריך 3.9.01, סמוך לשעה 04:00, התפוצץ המטען שהונח במשאית. כתוצאה מהפיצוץ נפצעה אישה ונגרם נזק למשאית ולמספר דירות באזור. באותו בוקר, סמוך לשעה 07:45 הופעלו המטענים במכונית התופת והתפוצצו. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו שתי נשים ונגרם נזק למספר כלי רכב ולדירות באזור. מספר דקות לאחר מכן, הופעל המטען אשר הונח ברכב הפולקסוואגן ונגרם פיצוץ עז. הרכב חנה אותה עת ברחוב הרוזמרין בגילה, לאחר שבעליה השתמש בה באותו בוקר. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו שמונה אנשים ונגרם נזק לרכב בו הונח המטען ולמספר כלי רכב שהיו באזור. בגין מעשים אלו, הואשם הנאשם בניסיון רצח (מספר עבירות).

באישום השישי המיוחס לנאשם נאמר, כי ביום 27.8.01 נהרג מאש כוחות הביטחון ראש הארגון מוסטפא עלי אל עלי אל זברי (המוכר בכינויו אבו עלי מוסצפא). עקב כך הוחלט בארגון לנקום את מותו של אבו עלי מוסטפא בדרך של פיגוע בו יירצח בעל תפקיד בכיר בישראל. סמוך לאחר מכן פנה רימאווי לנאשם וציין בפניו שהארגון החליט לנקום את מבקש מותו של אבו מוצטפא בדרך של פיגוע והציע לו להשתתף בו. הנאשם הסכים להצעה. לאחר פגישה זו העביר הנאשם לרימאווי תמונת דרכון שלו כדי שזה ידאג לו לתעודת זהות מזוייפת שתשמש אותו בפיגוע הנקמה. כחלק מן ההכנות לפיגוע הנקמה, ביקש רימאווי מהנאשם לבקר במלון "הייאט" ולבחון אותו והנאשם עשה זאת. בפגישה נוספת בין רימאווי לנאשם העביר רימאווי לנאשם תעודת זהות ישראלית מזוייפת הנושאת את תמונתו של הנאשם, ופרטיו של סאמר שחאדה. באותה פגישה הציג רימאווי לנאשם גזיר עיתון ובו תמונתו של השר רחבעם זאבי ז"ל, וציין בפניו, כי הוא נבחר כיעד לרצח וכי הארגון מבקש לרוצחו בשל היותו שר. רימאווי מסר לנאשם פרטים אודות החדר בו נוהג השר זאבי ז"ל להתאכסן, דרכי הגישה אליו, ושגרת יומו במלון. בסיום הפגישה נתן רימאווי לנאשם כסף בכדי שישכור חדר במלון וילמד את הנדרש לצורך ביצוע הרצח. בהתאם להנחיה שקיבל מרימאווי הגיע הנאשם ביום 14.10.01, למלון "הייאט" בירושלים. הנאשם הזדהה באמצעות התעודה המזויפת ושכר חדר במלון. במהלך שהותו במלון בחן הנאשם את דרכי הגישה לחדרו של השר זאבי ז"ל ואת אפשרויות המילוט מן המקום.

למחרת חזר הנאשם לרמאללה ודיווח לרימאווי על הנתונים שאסף. רימאווי אמר לנאשם כי לצורך ביצוע פיגוע הרצח הוא יזדקק לסיוע של נוספים. לאחר דין ודברים אישר רימאווי לנאשם לגייס לצורך פיגוע הרצח שני אנשים נוספים. הנאשם פנה לבאסל ולמוחמד פהמי רימאווי (להלן: "פהמי") והציע להם להשתתף בפיגוע נקמה מטעם הארגון. באסל ופהמי נענו להצעה.

בפגישה נוספת בין הנאשם ורימאווי, דיווח הנאשם לרימאווי על נכונותם של באסל ופהמי לבצע עימו את פיגוע הרצח. רימאווי ביקש מהנאשם להעביר לו תמונות דרכון שלהם. הנאשם פנה לבאסל ופהמי, ביקש וקיבל מהם תמונות דרכון שלהם, והעבירן לרימאווי. למחרת פגש הנאשם את באסל ופהמי ברמאללה, בפגישה זו מסר להם הנאשם, כי התוכנית היא לרצוח את השר רחבעם זאבי ז"ל במלון בירושלים. בסמוך למתואר לעיל, נפגשו ברמאללה הנאשם, באסל, פהמי, רימאווי ואדם נוסף (להלן יכונה: "אלמוני"), שהיה באותה עת ראש הזרוע הצבאית של הארגון. בפגישה שוחחו המשתתפים על הפיגוע והשלימו את תכנונו המפורט לרבות תפקידו של כל אחד מן המשתתפים והדרך בה יבוצע הפיגוע. האלמוני חיזק את ידיהם של המשתתפים ובירך אותם לקראת צאתם לפיגוע. בתאריך 15.10.01, או בסמוך לכך, קיבל הנאשם מידיו של רימאווי תעודות זהות ישראליות מזויפות הנושאות את תמונותיהם של באסל, פהמי ופרטיהם האישיים של אחרים. בשלב זה הורה רימאווי לנאשם לשכור רכב שישמש אותו לפיגוע הרצח. למחרת בבוקר פגש הנאשם את רימאווי ברמאללה וזה העביר לו לצורך הרצח המתוכנן שני אקדחים שקוטר תרמיליהם הוא 7.65 מ"מ עליהם הורכבו משתיקי קול (להלן: "האקדחים") ורובה סער מסוג "סקורפיון" (להלן: "רובה הסער"). כמו-כן, שלח הנאשם את פהמי לשכור רכב וזה שכר באמצעות תעודת הזהות המזוייפת רכב מסוג "פיאט פונטו" לצורך ביצוע פיגוע הרצח (להלן: "הפיאט"). בהמשך רכש הנאשם בגדים חדשים בעבורו ובעבור באסל, כדי שלא לעורר את תשומת לב הסובבים אותם בעת ביצוע הרצח. בתאריך 16.10.01, קיבל הנאשם מהאלמוני רכב מסוג "קאיה" לצורך ביצוע הרצח. הנאשם הסתיר את רובה הסער בתך תא הכפפות ברכב ה"קאיה". בשעות אחר הצהריים הגיעו הנאשם ובאסל כשהם מצוידים באקדחים, ביחד עם פהמי לירושלים במכוניות שנשכרו. בהגיעם לירושלים נסעו השלושה למלון "הייאט" שם סיכמו שפהמי ימתין לנאשמים החל מהשעה 06:30 בבוקר בסמוך לכניסה למלון ברכב ה"קאיה". בהמשך נסע הנאשם לביתו של צאלח עלוי בעזריה וביקש ממנו כי ילין את פהמי, אשר יגיע ברכב ה"קאיה" בביתו באותו לילה. לאחר מכן הסתובבו הנאשם, באסל ופהמי בעיר העתיקה והנאשם התקשר למלון "הייאט" והזמין חדר על שמו של סאמר שחאדה, השם שהופיע בתעודת הזהות המזוייפת של הנאשם. זמן מה לאחר מכן, נסע פהמי ברכב ה"קאיה" לביתו של צאלח עלאוי והנאשמים נסעו למלון "הייאט" במכונית ה"פיאט". בהגיעם למלון נרשם הנאשם באמצעות תעודת הזהות המזויפת ושכר חדר.

בתאריך 17.10.01, בסמוך לשעה 06:00 בבוקר, ירד הנאשם מן החדר במלון לחדר האוכל, כדי לוודא שהשר זאבי ז"ל נמצא במקום. לאחר שהבחין בשר זאבי ז"ל, חזר לחדר ועדכן את באסל. בהתאם לתוכנית שרקמו הצטיידו הנאשם ובאסל באקדחים והמתינו בסמוך לכניסה לחדר המדרגות של מדרגות החירום בקומה השמינית, בסמוך לדלת החדר בו השתכן באותו יום השר זאבי ז"ל. בסמוך לשעה 06:50, הבחינו הנאשם ובאסל בשר זאבי ז"ל כשדלת המעלית של הקומה השמינית נפתחה. השניים המתינו עד שחלף על פניהם ואז קרא הנאשם לעברו "הי". משנפנה אליו ירה הנאשם בשר זאבי ז"ל שלוש יריות מטווח קצר. היריות פגעו בראשו של השר זאבי ז"ל ופצעו אותו פצעים אנושים מהם נפטר זמן קצר לאחר מכן. מיד לאחר מכן נמלטו הנאשם ובאסל מן המקום כשהם מותירים בחדר ששכרו חוברת על אבו עלי מוסטפא, כסימן לכך שהרצח בוצע כנקמה על מותו.  בגין אישום זה הואשם הנאשם ברצח.

עיקרי טענות הצדדים והנאשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ