כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:
1. במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בביצוע עבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
מנסיבות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי בתאריך 5/9/07, בסביבות חצות הלילה, חזרה המתלוננת, ילידת 1968 לביתה שבאשדוד. בדרכה עברה המתלוננת בפארק שליד קופת חולים "מכבי", ברח' השייטים שברובע ד' באשדוד. סמוך לשעה 03:40, וזאת כבר בתאריך 6/9/07, כאשר המתלוננת הייתה ליד קופת החולים הנ"ל, היא שמעה צעדי ריצה לכיוונה ואז ראתה את הנאשם רץ מתוך הפארק לכיוונה. המתלוננת זזה הצידה על מנת לתת לו לעבור, אך כאשר הנאשם היה לידה, הוא לפת לפתע את פיה עם כף ידו. המתלוננת התנגדה בדחיפות וצעקות, אך הנאשם צעק לה "
שקט, שקט" והפיל אותה על הקרקע על גבה, תוך שהוא לופת בידו את צווארה. המתלוננת ניסתה לחלץ עצמה מהנאשם, אך הוא מנע זאת ממנה.
בשלב זה, הוריד הנאשם את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת ביד אחת ותפס אותה בגרונה בידו השניה, תוך שהוא בועל אותה על ידי החדרת איבר מינו לאיבר מינה. המתלוננת הצליחה להדוף את הנאשם מעליה וניסתה להימלט בריצה, תוך שהיא זועקת לעזרה, אך הנאשם שב ולפת בחוזקה את צווארה כדי למנוע ממנה להמשיך ולצעוק.
לאחר מכן, כאשר המתלוננת שכובה על גבה, נשכב הנאשם מעליה ובעל אותה בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה.
צעקותיה של המתלוננת במהלך הארוע העירו משנתם בני זוג המתגוררים בסמוך למקום, וכשהם ראו את מעשיו של הנאשם מחלון ביתם, הם הזעיקו את המשטרה. ניידת המשטרה שהגיעה למקום בסמוך לשעה 04:00, מנעה מהנאשם מלהמשיך במעשיו, שכן, כאשר ראה את הניידת, התלבש במהירות ונמלט מהמקום.
המתלוננת נותרה במקום כשהיא בערפול חושים וערומה בפלג גופה התחתון, עד שהגיעו אנשי המשטרה אליה והעבירו אותה לבית החולים "ברזילי" באשקלון.
היות ובמעשיו אלה, בעל הנאשם את המתלוננת שלא בהסכמתה החופשית, תוך שהוא גורם לה חבלה גופנית, בכך שהותיר על צווארה סימנים אדומים וכך שריטות ושפשופים בגבה, ברגלה ובכתפה. הוא הורשע, כאמור, בביצוע עבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין.
2. בטרם טיעונים לעונש, נתבקש שרות המבחן להגיש תסקיר על הנאשם.
מהתסקיר עולה, כי הנאשם בן 19, רווק, אשר טרם מעצרו הנוכחי, התגורר בדירת הוריו באשדוד, עבד בעבודות מזדמנות והחל להשתלב בישיבת הסדר בשדרות. כן, היה פעיל בתחום המוסיקלי - בשירה ובנגינה בגיטרה ובתנועת הנוער "בני עקיבא".
על סמך דוחו"ת איבחוניים שנערכו לנאשם במסגרת שרות המבחן לנוער במהלך השנים 2005 - 2007, ועל סמך התרשמות שרות המבחן כתב שרות המבחן בתסקירו כדלהלן:
"
מדובר בבחור בעל יכולת קוגנטיבית ווראבלית טובה. בעל יכולת טובה ליצירת קשרים חברתיים עם בני גילו. לצד האמור, התרשמנו כי
הנ"ל סובל מהפרעה מינית קשה בעלת מרכיבים התמכרותיים ואשר מאופיינת בדחפים מיניים מוגברים, תוך קושי בויסותם ובעיסוק נוקשה ואובססיבי במין. עוד התרשמנו,
כי הינו מרוכז בסיפוק צרכיו המיניים, במימוש הפנטזיות והגירויים המיניים שלו ובהרגעת הסטרס הפנימי שלו, תוך שימוש קר בקורבנותיו. ביחס לבעייתו האמורה, הנ"ל מבטא תובנה ותופס עצמו כ"סובל ממחלה". התרשמנו כי הינו בעל דימוי עצמי נמוך... עוד התרשמנו מבחור בעל קווי אישיות מבלבלים ומניפולטיביים... " (ההדגשה אינה במקור).
הנאשם הוא בן זקונים במשפחה נורמטיבית, ונולד להוריו לאחר ארבע אחיות בוגרות ממנו. הוריו עוברים משבר קשה על רקע התנהגותו של בנם בעבירה הנדונה וההשלכות הקשות בגינה. מאז ביצוע העבירה הראשונה שלו כנער, תומכים בו הוריו ומלווים אותו, כולל לטיפולים שעבר.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד, במסגרת ישיבת "נווה הרצוג", שם תפקודו הלימודי והחברתי היה טוב, ויש לו תעודת בגרות. יחד עם זאת, כבר בגיל 11 החל הנאשם את עיסוקו במין ובהיותו כבן 15, עיסוקו במין החל להיות אובססיבי, וביצע עבירות מין אשר בגינם הופנה לשרות המבחן לנוער (להלן). שרות המבחן התרשם מהחרפת הבעיה המינית שלו לאורך השנים, עד כדי ביצוע עבירת האינוס בתיק הנוכחי.
כך ציין שרות המבחן באשר לטיפולים שעבר הנאשם:
"
במסגרת הקשר שלו עם שרות המבחן לנוער מתחילת שנת 2005 ועד לתקופה שקדמה למעצרו הנוכחי, הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליך שיקומו, אשר כללו איבחונים פסיכודיאגנוסטיים, איבחונים להערכות מסוכנות, טיפול קבוצתי במשך שנה, טיפול פסיכולוגי במהלך שנת 2006 במסגרת היחידה לילד ולמתבגר באשקלון, טיפול תרופתי למשך כחצי שנה, הדרכת הוריו ופיקוח קצינת מבחן.... מחוו"ד טפולית מהיחידה לילד ולמתבגר מאוקטובר 2007 צויין, כי "
הנ"ל שיתף פעולה באופן מלא, נראה כי פנה לכיוון חיובי. הראה סימנים - שיש התקדמות ניכרת בתהליך השיקומי שלו". בהערכת קצינת המבחן לנוער צויין, כי "
הנ"ל גילה יכולת לקחת אחריות מלאה על עבירותיו, מסוגל להתייחס לנזקים שנגרמו לקורבנותיו בשל התנהגותו בעבירות. מומלץ שלא להרשיעו".... ".
שרות המבחן התרשם, כי מבחינה רציונאלית מבין הנאשם את חומרת התנהגותו ואת הנזקים הקשים שהסב לקורבן העבירה, אלא שמבחינה רגשית הוא מתקשה לשלוט על דחפיו המיניים. בסיכום תסקירו, הדגיש שרות המבחן:
"
אנו מתרשמים כי
מדובר בבחור צעיר הסובל מבעיה של דחפים מיניים מוגברים וחוסר יכולת לשלוט בהם. התרשמנו כי מדובר בהתנהגות כפייתית בעלת אלמנטים של הסלמה כלפי הקורבנות הבגירות, הפתעה, תכנון מדוקדק ואף שימוש באלימות. נסיונות הטיפול בעבר, מלמדים אמנם על התגייסותו של הנ"ל לשיתוף פעולה בטיפול, צורך בריצוי והרשמת הגורמים המטפלים ולמידה על ידו ברמה הקוגנטיבית, אולם, העדר יכולת שליטה על דחפיו, קושי בהפנמה של גבולות אסורים וייתכן וצורך בקבלת טיפול תרופתי להחלשת הדחפים המיניים" (ההדגשה אינה במקור).
על רקע דברים אלה ולאור חומרת העבירה, המליץ שרות המבחן על עונש של מאסר בפועל אשר במסגרתו ישולב הנאשם במסגרת מב"ן, ויקבל טיפול ייעודי לעברייני מין.
3. שרות המבחן ציין את הטיפול שעבר הנאשם בעבר, והסנגור המלומד, עו"ד שרעבי, הגיש במסגרת טיעוניו לעונש מסמכים בעניין זה. המסמך הראשון (נ/1), נרשם על ידי פסיכולוג מומחה - ד"ר אלי אבימן, אשר טיפל בנאשם כשהיה בכיתה י' ועל רקע כתב האישום שהוגש נגדו באותה עת. ד"ר אבימן ציין, כי התרשם שהתבגרותו המינית של הנאשם לא הייתה תקינה ובעקבות כך הוא התקשה לווסת את הדחפים המיניים שלו תוך קושי באבחנה בין מותר לאסור. ד"ר אבימן סבר עוד, כי הטיפול שקיבל, שכלל כ-8 פגישות, סייע לו בעיקר בנושאים האלה והוא הגיע למודעות יותר משמעותית ולשליטה יותר טובה על צרכיו המיניים, תוך הפנמת הגבולות והאיסורים על פי החוק. אין לנו אלא לציין, כי התיק הנוכחי מלמד, כי טעה.