הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה ואי ציות לתמרור ב- 35.
על פי עובדות כתב האישום, נעצר הנאשם ביום 14.2.11, עת נהג ברכבו בתל אביב, כאשר הנו פסול מנהיגה על פי שני גזרי דין: הראשון, למשך שנתיים, ב- 1722/09, שניתן ביום 21.12.09 בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, על ידי כבוד הש' דרורי והשני, למשך 7 חודשים ב- 2273-06-10, שניתן ביום 1.11.10, בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז.
הנאשם הפקיד רישיונו בגין הפסילה הראשונה ביום 21.2.10 והפסילה השנייה, שנקבע כי היא מצטברת לכל פסילה אחרת, ניתנה בנוכחותו.
בתיק 1722/09, הטיל כבוד הש' דרורי על הנאשם, גם מאסר מותנה של 9 חודשים למשך 3 שנים, תוך שהוא מציין בגזר הדין כי :"בקשת המאשימה להטלת מאסר בפועל אינה מופרכת, שכן מדובר בשני מקרים בהם הנאשם נהג בהיותו בזמן פסילה, תוך פרק זמן קצר...כדי להבהיר לנאשם כי יחזור לסורו בעתיד, ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, המאסר המותנה יהיה לתקופה העולה על 6 חודשים".
במועד ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק שבפני, הוא היה נתון במעצר בית מלא, עם איזוק אלקטרוני, בגין תיק פלילי שעניינו סיוע לסחר בסמים מסוכנים.
במהלך הדיון בפני, התברר כי הנאשם למעשה עבר את העבירות שבנדון, תוך הפרת תנאי שחרורו וחריגה מהיתר שניתן לו לצאת למשרד הסמוך לביתו במושב אחיסמך לצורכי עבודה ובמקום זאת, נסע לתל אביב, , שם נעצר על ידי השוטרים, בגין עבירת תעבורה של אי ציות לתמרור ב- 35.
במעשהו זה, הפגין הנאשם עזות מצח, באופן בוטה ומתריס, כנגד בית המשפט, החוק והציבור כולו, והתרשמתי כי מדובר במי שמגלם באופן התנהגותו סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, שדבר אינו מרתיעו.
עסקינן במי שסיגל לעצמו תרבות עבריינית במישור התעבורתי ומפגין פעם אחר פעם זלזול מוחלט בהוראות החוק ובתי המשפט, שכן זו לו עבירה שלישית של נהיגה בזמן פסילה, במהלך תקופה של שנתיים בלבד,שנעברה תוך הפרה של תנאי שחרור ממעצר, כפי שצוין לעיל.
לא זו אף זו, לחובת הנאשם משנת 1997 ועד היום עבר תעבורתי מכביד ביותר, הכולל 101 הרשעות קודמות, מהן עבירות בטיחותיות כגון:אי ציות לתמרורים שונים, נהיגה במהירות העולה על המותר, שימוש בטלפון נייד, נהיגה ללא חגורת בטיחות, נהיגה ברכב לא תקין, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, עוד ועוד, רשימה ארוכה ומקיפה של עבירות תעבורה.
ב"כ הנאשם הציג בפני ב"כ המאשימה ובפני בית המשפט, עותק מתסקיר שירות המבחן, שניתן בעניינו של הנאשם ביום 5.4.11, בהתייחס לתיק הפלילי בגינו נדון לאחרונה.
בתמצית, המלצת שירות המבחן, שאומצה על ידי בית המשפט, הייתה להימנע מהרשעת הנאשם בגין העבירה של סיוע לסחר בסמים ולהסתפק בעונש של צו של"צ בהיקף של 300 שעות.
המאשימה טענה כי העונש הראוי לנאשם, לאור הישנות העבירה, חומרתה, פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון והיותו עבריין תנועה, הנו עונש של מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת משנתיים,הפעלת עונש המאסר המותנה, פסילה בפועל למשך שנים פסילה על תנאי ומאסר על תנאי. המאשימה נימקה עתירתה לעונש, תוך הפניית בית המשפט לעברו התעבורתי של הנאשם והגשת פסיקה.
באשר לתסקיר שירות המבחן, טענה ב"כ המאשימה כי אין הוא מתייחס כלל להליך בבית המשפט לתעבורה ולכן אין לתת לו משקל בהליך זה. לשיטתה, ספק אם ההמלצות היו זהות, אם קצין המבחן היה יודע גם על עבירות התעבורה, אותן עבר הנאשם בסמוך לאחר החלטת בית המשפט ברמלה לשלחו לקבלת התסקיר.
ב"כ הנאשם, טען כי יש מקום ליתן משקל רב לתסקיר שירות המבחן, כפי שנעשה בהליך הפלילי ולהורות על הארכת עונש המאסר המותנה, על מנת שלא יגדע מטה לחמה של משפחת הנאשם ולא יתפרק התא המשפחתי. ב"כ הנאשם הציג שורה של פסקי דין מבתי משפט מחוזיים שונים, בהם הוארכו עונשי מאסר מותנים בעבירות זהות.
ב"כ הנאשם ביקש לראות בהליך זה הזדמנות אחרונה לנאשם ולהאריך, כאמור את עונש המאסר המותנה. מטעם הנאשם הוגשו מסמכים באשר למצבו הכלכלי ועל קשרי העבודה שלו עם רשויות מקומיות שונות.
כמו כן, ביקש ב"כ הנאשם שבית המשפט יסתפק בתקופת פסילה קצרה, שלא תמנה בשנים.
הנאשם אף הוא עתר בפני בית המשפט להתחשבות ואמר:"אני לא רוצה להפסיד את הבית שלי".
עלי לציין, כי לא התרשמתי כי הנאשם מודע לחומרת מעשיו ולוקח עליהם אחריות.
נסיבותיו האישיות של הנאשם מתגמדות נוכח חומרת מעשיו והישנותם, שכן אין עסקינן במעידה חד פעמית אלא בדפוס עברייני מתמשך.