הנאשם הורשע בתום שמיעת ראיות בביצוע עבירות לפי סעיפים 402(א), 379, 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, דהיינו, שוד, תקיפה ואיומים.
א.
עובדות כתב האישום:
לא אשוב למכלול המסכת העובדתית כפי שפורטה בהרחבה בהכרעת הדין, אציין בתמצית בלבד כי האירועים בגינם הורשע הנאשם בעבירות כמצויין לעיל, התרחשו ביום
24.01.07, כאשר בסמוך לשעה 11.00 של אותו יום, שבה הגב' אלה יעקובוב לביתה ברח' רזיאל 26 בטירת הכרמל, הבחינה בנאשם בחדר השינה, מוציא תכשיטים מקופסאות התכשיטים שבבעלותה, ומכניסם לכיסיו, משהבחין בה, השתלשל מחלון חדר השינה לעבר חצר בניין המגורים.
הגב' יעקובוב בראותה כי הנאשם נמלט מהמקום, ירדה במדרגות לחצר הבניין שם פגשה בו, אחזה בידו וביקשה כי ישיב לה את רכושה, בתגובה, היכה אותה במכת אגרוף בפניה ועזב את המקום.
משיצא הנאשם את חצר הבניין לרחוב, ובעוד הגב' יעקובוב צועקת לעברו "תעצרו אותו הוא גנב", הבחינה בו עוברת אורח, הגב' ויקטוריה דוגונובסקי, אשר "שאלה אותו מה גנב" וקראה לו ל"עצור" הנאשם בתגובה אמר לה "תעזבי אותי אני אהרוג אותך" ובעט ברגלה משזו חייגה ממכשיר הנייד שברשותה למשטרה "הרים הנאשם אבן גדולה והשליך לעברה".
ב.
טיעוני באי כח הצדדים לעונש:
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה את החומרה שיש לראות במעשי הנאשם, אותם הגדירה כ"מעשי בריונות", ואת העובדה כי לא בחל בדרך של נקיטת אלימות כלפי שתי המתלוננות גם יחד.
עוד ציינה ב"כ המאשימה את העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע כלפי נשים "שברור כי כוחן לא יעמוד להן אל מול הנאשם", וטענה כי נקיטת גישה סלחנית כלפי מעשים מעין אלה שביצע הנאשם עלולה להביא להחרפת תופעת האלימות ומעשי הבריונות הגואים ברחוב.
ב"כ המאשימה הפנתה לגיליון הרשעותיו של הנאשם (ט/1) הכולל עבירות רבות של פריצה, גניבה, השגת גבול, בריחה ממעצר, וציינה לחומרה את העובדה כי הנאשם ביצע את העבירות נשוא דיוננו כעשרה ימים לאחר שנגזר דינו
בת"פ 2955/06 (שלום-חיפה), כאשר מאסר מותנה מרחף מעל לראשו בגין עבירת התפרצות בה הורשע.
אשר על כל אלה עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, עונש מאסר על תנאי מרתיע וכן פיצוי למתלוננות. עוד בקשה ב"כ המאשימה להפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה הרובץ לפתחו של הנאשם, הואיל ולגישתה הנאשם הפר את תנאיו בעצם כניסתו לדירת הגב' יעקובוב בניגוד לדין, פעולה אשר קדמה לעבירות בהן הורשע.
מנגד, פרש ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש את מסכת עלייתו לארץ של הנאשם מחבר העמים בגיל 7 עלייה שלוותה בקשיי קליטה והסתגלות קשים בגינם נפלט ממערכת החינוך כבר בבית הספר היסודי.
עוד ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם אינו יודע קרוא וכתוב עד עצם היום הזה, אובחן כסובל מבעיות דיסלקציה ובהעדר מסגרת הורית תומכת התדרדר אל עולם של פשע ממנו ניסה להיחלץ.
באשר להרשעותיו הקודמות בפלילים טען כי ניתן ללמוד מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות על חלוף הזמן שבין הרשעותיו הקודמות לבין הרשעתו בעבירת ההתפרצות והעבירה הנוכחית, כאשר בפרק זמן זה, ניסה להשתקם ולנהל אורח חיים נורמטיבי.
ב"כ הנאשם הוסיף וציין כי הנאשם עבד בעבודות כפיים מזדמנות ואף הקים עסק עצמאי אשר כשל.
לבסוף, ביקש ב"כ הנאשם שלא למצות עימו את הדין וביקש שלא להפעיל את עונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, הואיל ועבירת התנאי האמורה בו הינה עבירת התפרצות, בעוד שלנאשם לא יוחסה בכתב האישום דנן עבירה של התפרצות, וממילא לא הורשע בעבירה זו.
עוד טען ב"כ הנאשם כי כתב האישום לא פירש את אופן כניסת הנאשם לדירת יעקובוב, ולא נטען בו כלל כי בכניסתו לדירה מילא הנאשם אחר יסודותיה העובדתיים והנפשיים של עבירת ההתפרצות. משכך, טען ב"כ המאשימה, לא ניתנה לנאשם הזדמנות נאותה להתגונן כנגד האשמה זו, והיא אינה יכולה לשמש בסיס להפעלת התנאי.
הנאשם משנשאל באם רצונו לומר דבר מה, לא הביע חרטה ולא היכה על חטא, אלא, בא בטרוניה כנגד ייצוגו המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית.
ג.
דיון:
מיותר להכביר מילים על חומרת מעשיו של הנאשם אשר בצהרי יום ובטבורה של עיר חדר לביתה של הגב' יעקובוב ועשה בו כבתוך שלו, תוך שהוא מרוקן את קופסת תכשיטיה אל תוך כיסיו.