גז"ד לשלושה מורשעים בהריגה וסיוע להריגה בעת מסיבה

1.         מכתב האישום המתוקן, ומהודיית הנאשמים בעובדותיו, עולה כדלהלן:

א.        נאשמים 1 ו- 2 הנם אחים וחבריו של נאשם 3. בין הנאשמים לבין רון נוריאל, יליד 1981 (להלן: "המנוח") היה סכסוך קודם.

ב.         בלילה שבין ה- 19/10/06 ל- 20/10/06, נערכה מסיבה בחצר ביתו של נאשם 3 בחדרה. ב- 20/10/06 עובר לשעה 01:30 לפנות בוקר, הגיעו נאשמים 1 ו- 2 למסיבה. המנוח הגיע למסיבה זמן קצר לאחר מכן.

ג.         במהלך המסיבה החלו חילופי דברים בין הנאשמים למנוח. המנוח יצא בריצה מהמקום כשהנאשמים בעקבותיו. במרחק של כ- 200 מטר מהיציאה, התפתח עימות בין נאשם 1 למנוח, במהלכו דקר נאשם 1 את המנוח מספר פעמים בגופו באמצעות סכין שנשא עמו. נאשם 2 החזיק אף הוא סכין בידו, על מנת לאפשר לנאשם 1 לדקור את המנוח. נאשם 3 נכח אף הוא במקום, על מנת להקל על נאשם 1 לדקור את המנוח.

ד.         כתוצאה ממעשי נאשם 1 ומסיועם של נאשמים 2 ו- 3, נפח המנוח את נשמתו. מותו נגרם מאיבוד דם בעקבות מעבר תעלת דקירה אחת דרך הלב.

ה.        בהמשך לאמור לעיל, ברחו נאשמים 1 ו- 2 מהמקום, עד אשר נעצרו ע"י המשטרה ב-5/12/06.

כאמור, הודו הנאשמים בעובדות הנ"ל ולפיכך הרשענו את נאשם 1 בעבירה של הריגה, לפי סעיף 289 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); את נאשם 2 בעבירה של סיוע להריגה, לפי סעיפים 298 + 31 לחוק העונשין; את נאשם 3, הרשענו, כאמור בגמר הדין, בעבירה של סיוע להריגה.

כעולה מפלט המרשם בפלילים, לחובתם של נאשמים 1, ו-2 הרשעות קודמות בפלילים.

2.         תסקיר שירות המבחן

א.         מתסקיר שירות המבחן אודות נאשם 1 עולה כי הנאשם כבן 21 והוא אחיו התאום של נאשם 2. הנאשם התייתם מאב בגיל 6, כאשר אביו נרצח באירוע חבלני. ארוע זה השפיע לדברי הנאשם על מהלך חייו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם עסוק בהשלמה עם מציאות חייו כעצור וכאסיר לעתיד והוא רוקם תוכניות קונקרטיות שמקנות לו תחושת נורמליות ושליטה. כיוון שלאורך השנים הנאשם לא תיפקד במסגרות השונות, התדרדר לפשיעה חמורה, הוא אינו מתמודד עם חומרת מעשיו בעבירה נשוא תיק זה ולא הסתייע עד כה בהליך טיפול לצורך שינוי באורחות חייו , המליץ שירות המבחן לגזור את דינו לחומרה ולהשית עליו מאסר בפועל.

ב.         מתסקיר שירות המבחן שנערך לגבי נאשם 2 עולה, כי הנאשם כבן 21 שנים והוא, כאמור, אחיו התאום של נאשם 1. גם על מהלך חייו, לדבריו, השפיע אירוע ההתייתמות  מאב   בגיל 6. 

בהתייחסו לעבירה בה הורשע, הביע הנאשם, בפני שירות המבחן, צער על מעורבותו ועל תוצאות מעשיו.

עוד לדבריו, הוא ואחיו חששו ממימוש איומים שהשמיע כלפיהם המנוח בעבר. הנאשם הביע צער על מות המנוח ועל העובדה שאשתו התאלמנה וילדיו התייתמו וכן הביע הזדהות עם יתמות ילדי המנוח, כמי שבעצמו חווה יתמות מאז ילדותו. 

עוד מסר הנאשם, כי מאז ביצוע העבירה הוא עבר טראומה אשר גורמת לו לסיוטים ולחרדות. יחד עם זאת, בפני שירות המבחן הביע בעיקר חשש מגזר דינו וממאסרו הצפוי.

הנאשם הביע בפני שירות המבחן את רצונו לעשות שינוי באורחות חייו ופרט את הדרכים בהן יוכל לעשות כן.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם את אחריותו לביצוע העבירה ונוטה להשליך האחריות על סביבתו. כמו כן, הוא אינו מודע לחומרת מעשיו. הנאשם לא שיתף עד כה פעולה עם גורמי הטיפול ואכיפת החוק בקהילה. נראה, כי הנאשם חווה עצמו כקורבן של החברה אשר גזלה ממנו את אביו וגרמה לו לחסך רגשי עמוק.

לפיכך המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם מאסר בפועל ולהסב את תשומת לב שב"ס כי הוא מעוניין לבחון אפשרות לטיפול במסגרתו.

ג.          מתסקיר שירות המבחן שנערך לגבי נאשם 3 עולה כי הנאשם כבן 18.