1. ביום 6.11.03 התגלה מטען חבלה ברכב שחנה מול הכניסה לביתו של יעקב אלפרון ז"ל ברעננה. כחודש מאוחר יותר, ביום 1.12.03, נורה צרור יריות לכיוון ביתו של נסים אלפרון ברמת גן. כמעט חודשיים לאחר אירוע הירי, ביום 28.1.04, התגלה מטען חבלה בקומת חניה 1- בקניון עזריאלי בתל אביב.
לאחר שבוצעו פעולות חקירה שונות באשר לכל אירוע בנפרד, החלו חוקרי המשטרה להתמקד בנאשמים 1 ו -2 ובקשר שלהם לאירועים. כעבור זמן התבררו, בין השאר, גם קשריו של נאשם 1 לנאשמים 6 - 7. כפועל יוצא, החליטו חוקרי המשטרה לבצע מעקבים ותצפיות, בכללם גם על דירה ברח' דב הוז 30 בכפר סבא (להלן: "
הדירה").
ביום 14.2.04, לאחר שעלה חשש כי נאשמים 6 ו-7 ינסו לפגוע בנסים אלפרון, הם נעצרו. במקביל עצרה המשטרה את נאשם 1 מיד לאחר שהעביר לנהג מונית שקית ובה רימון רסס ושתיים וחצי אצבעות חומר נפץ, וכן פרצה לדירה, בה נעצרו נאשמים 5 ו -8, אשר שהו בה באותה העת.
בדירה נתפס מיצבור כבד של כלי נשק שכלל, בין היתר, חמישה רובי סער, תת מקלע "עוזי", שלושה אקדחים, שני מטולי לאו, שתי לבנות חבלה, שלושה רימוני רסס, תחמושת רבה (חלקה בבית הבליעה של כלי נשק שונים), נפצים, משתיקי קול מאולתרים, חלקי מתכת להכנת משתיקי קול, מכשיר לראיית לילה, אביזרים שונים לנשק, תיעוד ומסמכים רבים (חלקם מזוייפים), פיאות, שפמים מלאכותיים וכובעי גרב.
נאשם 2, שהיה אסיר באותה העת, נעצר ביום 15.3.04, ונאשמים 3 ו -4 נעצרו אף הם בחשד למעורבותם במעשים האמורים.
2. לאחר שכל הנאשמים נעצרו הוגש נגדם כתב אישום רחב היקף בגין אחריותם הנטענת לנסיונות לרצוח את האחים יעקב ונסים אלפרון ואת עזרא ("שוני") גבריאלי, כמו גם בגין החזקת כמות נכבדה ביותר של כלי נשק וייצורם בדירה ברחוב דב הוז בכפר סבא.
נאשמים 1 ו -2 הינם אזרחי ישראל, ואילו נאשמים 5 - 8 הינם אזרחי בלארוס, אשר גנבו את הגבול במועדים שונים עובר למעצרם.
נאשמים 3 ו -4, גיא חסיד ואמיל קיג, הורשעו במסגרת הסדר טיעון ודינם נגזר ביום 7.6.07, בין השאר, למאסר בפועל בן חמישה עשר חודשים ושישה ימים ושבעה עשר חודשים ועשרים ושישה ימים, בהתאמה. לא למותר לציין, כי הסדר הטיעון בעניינם של נאשמים 3 ו -4 המיר את העבירות המקוריות בהן הואשמו (ביחד עם הנאשמים האחרים), לעבירות קלות בהרבה, כאמור בהכרעת הדין ובגזר הדין בעניינם.
3. ביום 25.9.08 זיכינו את הנאשמים בהכרעת דין מפורטת מן האישומים שיוחסו להם בגין הנסיונות לרצוח את נסים אלפרון ואת עזרא גבריאלי. נאשמים 5 - 8 אף זוכו מן הנסיון לרצוח את יעקב אלפרון ז"ל (באישום השני), אישום בו הורשעו נאשמים 1 - 2 בלבד. בנוסף, הורשע נאשם 1 באישום החמישי בנשיאת נשק ובהחזקת נשק בלא רשות על פי דין, כמפורט בהכרעת הדין, וכל הנאשמים הורשעו בשורה ארוכה של עבירות הקשורות עם מיצבור הנשק שנתפס בדירה, כפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין (וראו עוד להלן).
4.
פרט האישום הראשון, הכללי, נסוב על קשירת הקשר בין כל הנאשמים ועל החזקת מיצבור אמצעי הלחימה הגדול בדירה, שכללו בין היתר רובי סער ותתי-מקלע, אקדחים, טיל לאו, לבנות חבלה ורימונים, פאות ושפמים ותיעוד מזוייף. קיבלנו את מרבית טענות המאשימה והרשענו את הנאשמים בחלק גדול מן העבירות שיוחסו להם. זאת, תוך התאמה לתוצאה האופרטיבית של הכרעותינו הענייניות ביתר האישומים, באשר לעבירות ניסיונות הרצח שיוחסו לנאשמים. הכוונה, בין היתר, להרשעת הנאשמים כולם בקשירת קשר למטרה אסורה לפי סעיף 500(7) לחוק העונשין, חלף הרשעתם בעבירה של קשירת קשר לביצוע רצח, זאת למעט נאשמים 1 ו -2, שהורשעו, בנוסף, בקשירת קשר לרציחתו של יעקב אלפרון ז"ל (בהתאם להרשעתם בפרט האישום השני).
פרט האישום השני ייחס לנאשמים נסיון לרצוח את יעקב אלפרון ז"ל, באמצעות הנחת מטען חבלה, בתוך רכב מסוג "מאזדה", שהונח בפתח ביתו ועבירות נלוות. בפרט אישום זה הרשענו את נאשמים 1 ו - 2 בביצוע העבירות שיוחסו להם. נאשם 1 - על יסוד ראיות נסיבתיות שכללו, בין השאר את טביעת אצבעו על נייר דבק באמצעותו חובר מטען החבלה והתאמה פורנזית בין שתי פיסות מתכת - ממטען החבלה ומן הדירה בדב הוז. נאשם 2 - על יסוד הודייתו וראיות נוספות שהיה בהן ה"דבר מה" הדרוש לחיזוק הודייתו. זיכינו את נאשמים 5 ו - 6 מהעבירות שיוחסו להם באישום זה, בהיעדר ראיות מספיקות.
בפרט האישום השלישי, הואשמו הנאשמים בנסיון לרצוח את ניסים אלפרון. אמנם, הובאו ראיות שהעידו על יריות שנורו לעבר דירתה של בת זוגו וילדיו של אלפרון, בשעה שאלפרון יצא מן הדירה. אולם לא הובאו ראיות מספיקות על מנת להוכיח שהנאשמים, או מי מהם, היו אחראים לירי זה. על כן זוכו הנאשמים, בהיעדר ראיות מספיקות.
בפרט האישום הרביעי, הואשמו הנאשמים בנסיון לרצוח את עזרא ("שוני") גבריאלי ובעבירות נלוות, באמצעות הנחת מטען החבלה שהתגלה במרכז עזריאלי. קבענו, בין השאר, כי לא הוכח מעבר לספק סביר, שגבריאלי אמנם היה היעד הנטען לפגיעה, וכי לא הוכח מעבר לספק סביר הקשר של הנאשמים למטען החבלה עצמו. על כן זוכו הנאשמים 2 ו-5 מן העבירות שיוחסו להם בפרט אישום זה, בהיעדר ראיות מספיקות, ונאשמים 1, 6, 7 ו - 8 זוכו מהן מחמת הספק.
בפרט האישום החמישי הרשענו את נאשם 1 בעבירות של החזקת ונשיאת נשק (רימון רסס ואצבעות חבלה), בהסתמך, בין היתר, על הודייתו.
5.
בסופו של יום, זיכויים של הנאשמים מעיקר העבירות בהם הואשמו מדבר בעד עצמו. אולם יודגש, כי חרף הקשיים הראייתיים והמשפטיים אשר הובילו לזיכויים אלה, התמונה הראייתית שהתבררה בפנינו מבהירה היטב, כי הנאשמים אינם בבחינת צדיקים כלל ועיקר, וכי לא נעשה להם כל עוול עת הוחלט להעמידם לדין. כשם שזיכויים של הנאשמים מחלק מן העבירות מדבר בעד עצמו, כך גם הרשעתם, בעבירות השונות בהן הורשעו.
הנאשמים כולם החזיקו מיצבור משמעותי של כלי נשק בדירה, וברור מחומר הראיות, כי המטרות לשמן הוחזקו כלי הנשק שם לא היו פסיביות או תמימות כלל ועיקר. אין מדובר בכלי נשק בודד כי אם במיצבור, כפי שהגדירה זו, בצדק, המאשימה, שנועד למטרות פליליות. גם אם בעיקרו של דבר המאשימה לא הצליחה להוכיח מה היו המטרות הקונקרטיות להן יועד השימוש בכלי הנשק הללו, ברי מנסיבות החזקתם, כמו גם מהמאמץ המיוחד שנעשה לשם זיוף מסמכי זיהוי עבור נאשמים 5 - 8, וכן מהרשעת נאשמים 1 ו -2 בנסיון לרצוח את יעקב אלפרון ז"ל, שבינתיים נרצח, כי היו אלה יד הגורל, בתחילה, ומאוחר יותר - מאמצי המשטרה ומעצר הנאשמים - אשר מנעו פגיעה בנפש כתוצאה משימוש בכלי נשק אלה.
על רקע זה, ביום 6.11.08, הובאו ראיות ונשמעו טיעונים לעונש.
טיעוני המאשימה
6. מטעם המאשימה הוגשה אסופת מסמכים (סומנו ב.מ/1 - ב.מ/6), אשר כללה את גליון ההרשעות של נאשמים 1 ו -2 (ב.מ/1 ו - ב.מ/2, בהתאמה), מסמכי תיק שנוהל נגד נאשם 1 בבית משפט השלום בכפר סבא, שם נידון לעבודות שירות ולמאסר על תנאי בר הפעלה (ב.מ/3), גזר דינו של נאשם 2, בו נידון לשני מאסרי עולם מצטברים בגין שני מעשי רצח ("הרצח הכפול" בהוד השרון, תפ"ח 1119/04 מדינת ישראל נ' סנקר; ב.מ/4 ), תמלילי חקירה בעניינם של נאשמים 5 ו - 8 (ב.מ/6) וכן מסמך מתורגם מטעם משרד הפנים הבלארוס ובו מה שנחזה להיות מידע על אודות עברם הפלילי של נאשמים 5 - 8 (ככל שהיה; ב.מ/5, להלן: "
המסמך הבלארוסי").