גז"ד לעו"ד מנצרת עילית בגין גניבת כספי לקוחות ו עבירות מס

רקע

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שורה ארוכה של עבירות גניבה ומרמה ובכלל זה 53 מקרים של גניבה בידי מורשה (לפי סעיף 393 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין"); 27 מקרים של קבלת דבר במרמה (לפי סעיף 415 (רישא) לחוק העונשין); 26 מקרים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין); וריבוי עבירות מרמה (לפי סעיפים 220(1), (2), (4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

2.         ברקע המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום המתוקן, שימש הנ"ל כעורך דין החל משנת 2000, והפעיל משרד עורכי דין בנצרת עילית. בין היתר נהג הנאשם לערוך עסקאות מקרקעין עבור לקוחותיו, ולצורך קידומן נמסרו לידיו כספים רבים, בהתאם למצג אותו יצר ולפיו הוא מחזיקם בחשבונות נאמנות. במקביל ובמסגרת עיסוקו כעורך דין, קיבל לידיו כספים בנאמנות עבור לקוחותיו. בתוך כך פתח הנאשם 5 חשבונות נאמנות בבנק דיסקונט בנצרת עילית. על פי המתואר בכתב האישום, בין השנים 2008-2012 קיבל הנאשם לידיו סך של 2,381,957 שקלים מ-27 לקוחות, אותם גנב לצורך השקעות פרטיות וכיסוי גירעונותיו וחובותיו, ללא ידיעת הלקוחות. כספים אלה הוחזרו על ידו במועד המקורי, ולקוחותיו לא ניזוקו בסופו של יום ולא הגישו נגדו כל תלונה (להלן: "האישום הראשון").

עוד נטען כי בין השנים 2008-2013 קיבל הנאשם לידיו סך של 2,554,010 שקלים מ-26 לקוחות, גנב אותם ועשה בהם שימוש לצורך השקעות פרטיות וכיסוי גירעונותיו וחובותיו ללא ידיעת הלקוחות. כספים אלה לקח הנאשם לכיסו, ולא השיבם. בתוך כך לא כלל את הכספים הנזכרים במסגרת דיווחיו לרשויות המס (להלן: "האישום השני").

3.         במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי קודם לשמיעת הטיעונים לעונש יישלח הנאשם לשירות המבחן, לצורך עריכת תסקיר אשר המלצותיו לא יחייבו את המאשימה. עוד הוסכם כי הטיעונים לעונש יידחו לתקופת מה, על מנת לאפשר לנאשם לנסות ולהחזיר את הכספים נשוא כתב האישום, וכי בסופו של יום ייטענו הצדדים לעונש כפי ראות עיניהם.

4.         תסקיר מיום 22/12/13 סקר תחילה את קורות חייו של הנאשם.

בן 40, יליד ליטא, אשר עלה ארצה עם הוריו בגיל 5, ועבר בהצלחה ובהצטיינות בכל "תחנות" המסלול הנורמטיבי: השלים 12 שנות לימוד במגמה ריאלית כתלמיד מצטיין, שיחק כדורסל בנבחרת "מכבי חיפה", השלים שירות צבאי מלא ולאחר מכן פנה ללימודים גבוהים - תחילה לימודי עריכת דין באוניברסיטה העברית ובהמשך לימודי תואר שני בפילוסופיה באנגליה. לאחר המתואר עבד כעו"ד שכיר ובשנת 2006 פתח משרד עצמאי. ככלל הובהר כי הנאשם גדל כבן יחיד במשפחה נורמטיבית ותומכת, הגיע להישגים גבוהים וחווה הצלחה ושגשוג בעבודתו. בשנת 2003 התחתן, הפך אב לילדה, וכאשר התגרש מאשתו בעקבות פערי גילאים והבדלים בתפיסות עולם, נותרה בתו (כיום בת 9) במשמורתו. בהקשר זה ביטא הנאשם חשש רב משליחתו למאסר בפועל. בהתייחסו לעבירות שבנדון, לקח הנאשם אחריות מלאה, ביטא חרטה עמוקה והכרה לחומרת מעשיו והביע אמפתיה גבוהה לנפגעי העבירות. בצד האמור הסביר כי תחילת הסתבכותו בהשקעות שגויות בעסקים אותם העריך כמניבים, ואשר התבררו ככושלים והובילו למצוקה כלכלית. המשכה של ההסתבכות בשימוש בכספי הלקוחות שתוכנן להיות זמני בלבד, עד אשר יצטברו הרווחים הצפויים מעסקיו, וסופה בכתב האישום שבנדון. הנאשם תיאר כי פעל מתוך מצוקה רגשית, חרדה ולחץ נפשי נוכח העמקת חובותיו, פעולותיו הבלתי חוקיות והפגיעה בלקוחותיו ובמשפחתו, ומתוך כוונה שלקוחותיו לא יפגעו בסופו של יום.

שירות המבחן העריך כי חייו של הנאשם היו רצופי חוויות הצלחה ושגשוג, אשר העניקו לו ביטחון ודימוי עצמי גבוהים. לפיכך, במפגש עם כישלון תפקודי חש הנאשם אכזבה עצמית קשה ופעל להשיב את הישגיו מתוך רצון להימנע מחוויית הכישלון, ללא יכולת לעצור. השירות העריך גם כי בעת ביצוע העבירות סבל הנאשם מפגיעה נרקסיסטית בדימוי העצמי ומתחושת דיכאון לא מודעת, אשר הובילו ליצירת ניתוק רגשי כאמצעי התמודדות, ואפשרו מציאת הצדקות ופנייה לעשייה טכנית וקרה על מנת לפתור את המצוקה בה היה נתון באותה עת. נוכח המתואר סבר השירות כי קיימת נזקקות טיפולית. בצד האמור העריך השירות כי המעצר הממושך אפשר לנאשם להתעמת עם חומרת מעשיו וכי כיום הוא חווה בושה עמוקה, חרטה וצער על הפגיעה בלקוחותיו ובמשפחתו.

בסיכום קבע שירות המבחן כי בשל חומרת העבירות אין מקום לבוא בהמלצה טיפולית, וכי ענישה הרתעתית בדמות מאסר ופיצוי למתלוננים, תהיה הולמת בנסיבות.

טענות הצדדים

5.         בטרם נשמעו הטיעונים לעונש ביקש הסנגור להעיד מספר עדי אופי לטובת הנאשם.

ראשון העיד מר שמשון הלפרין, מנהל בית חב"ד בנצרת עילית, שמסר כי הסתייע בנאשם לא מעט פעמים ברבות השנים - בין במתן תרומות ובין לצורך ייעוץ משפטי - וכי הנאשם תמיד שמח לעזור, ועשה זאת בהתנדבות. עוד הדגיש כי לא האמין כששמע על הסתבכותו של הנאשם, כיוון שידע שהוא אדם ישר שכוונותיו תמיד טובות. לסיום הוסיף כי הוא יודע שהנאשם יעשה הכל כדי לתקן את תוצאות מעידתו.

6.         עוד העידה הגב' י' דרבקין, אמו של הנאשם.

הגב' דרבקין ציינה כי במהלך השנה האחרונה עברה המשפחה תקופה קשה, וערכה עקב כך חשבון נפש עמוק. עוד ציינה כי היא יודעת שבנה מצטער ומתחרט על שפגע באנשים, וכי עשה ויעשה כל שביכולתו כדי להחזיר את הכספים שהוא חייב. בנוסף הדגישה כי היא ואביו עזרו לו כמיטב יכולתם, כאשר הם מעבירים למתלוננים כל מה שיש להם (לרבות כספים סוציאליים שצברו כל חייהם). בסיום ביקשה להזכיר כי לנאשם ילדה בת 9, אותה הם מגדלים נוכח המצב.

7.         אחרונה העידה עורכת הדין פזית סדן, אשר סיפרה כי הקשר שלה עם הנאשם החל לאחר שירשה דירה מאביה והוא טיפל בענייני הדירה במקצועיות רבה, אך המשיך גם לאחר מכן, כאשר הייתה מתייעצת איתו לעיתים בענייני נדל"ן. בהמשך נקשרו ביניהם יחסי ידידות מקצועית, ובן משפחתה אף התמחה במשרדו של הנאשם. הנ"ל הוסיפה כי הייתה מזועזעת לשמוע על הפרשה, והתעקשה לבוא ולהעיד לטובתו ולטובת יושרו המקצועי.

8.         בנוסף הוגשו מכתבי תודה מגורמים שונים אשר תיארו את הנאשם כאדם משכמו ומעלה, וכן מסמכים המעידים על תרומות רבות למוסדות שונים וקטעי עיתונות אודות פועלו למען הקהילה.

9.         לאחר המתואר נשמעו הטיעונים לעניין העונש.

ב"כ המאשימה הדגישה בפתח דבריה את הצורך להשמיע את קולן של עשרות המשפחות שנפגעו ממעשי הנאשם ואשר הנזקים שנגרמו להן ילוו אותן למשך תקופה ארוכה. בהקשר זה הדגישה כי הנאשם ניצל את מעמדו ואת האמון שרחשו לו לקוחותיו, ועשה באלה שימוש פוגעני ביותר, וזאת לצד העובדה כי פגע פגיעה אנושה באמון החברה במקצוע עריכת הדין ובציבור עורכי הדין כולו. בתוך כך פגע גם באינטרסים המוגנים העומדים בבסיס עבירות המס.

על האמור הוסיפה מן השיטתיות והסדרתיות שאפיינה את מעשי הנאשם; התכנון הקפדני והתחכום שנלווה להם; מהיקפם הרב; ומהתמשכותם על פני שנים - כאשר הנאשם ויתר על כל "תחנות היציאה" שנקרו בדרכו והמשיך במעשיו. עוד ציינה כי חלקו של הנאשם בעבירות בלעדי, וכי אין להכביד מילים אודות הנזק שנגרם בגינן ואודות הנזק שעוד ייגרם מהן בעתיד. בצד המתואר ציינה כי שאלת השיקום לא עלתה על הפרק בתיק זה, וכי שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בנסיבות. משכך טענה כי יש לקבוע את עונשו של הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה, תוך התחשבות בעברו הנקי, בתיקון שנערך בכתב האישום ובחיסכון בזמן שיפוטי נוכח הודאתו. אשר למתחמי העונש ביקשה להפריד בין האישום הראשון והשני, ולקבוע מתחם בגינו של כל אירוע ואירוע:

לאישום הראשון - החל ממספר קצר של חודשים ועד 15 חודשי מאסר בפועל לכל אירוע;