גז"ד למורשע בפרשת ירי על מתלונן וגרימת חבלה חמורה על רקע נוכחות המתלונן בארוע בו נדקר הנאשם ע"י אחרים

1.         הנאשם, צעיר יליד 5.1.1990 מכאבול, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (בעקבות הסדר טיעון שבו הושאר עניין העונש לטיעון פתוח), והורשע על פי הודאתו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן -  "החוק"), החזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק ונשיאה והובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק.

            עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, הן כדלקמן:

א.         במועדים שקדמו לאירועים שיפורטו להלן, התגלע סכסוך בין המתלונן, מועתז אבו דעוף, לבין הנאשם. זאת, בעקבות אירוע בו נכח המתלונן בעת שהנאשם נדקר על ידי אחרים (להלן - "הסכסוך").

ב.         בעקבות הסכסוך האמור לעיל הגיע הנאשם ביום 9.6.2011 שעה 14:40 או בסמוך לכך, למוסך של חאלד טאהא בכפר כאבול כשהוא נוהג ברכבו מסוג גולף בצבע שחור ולצידו נוסע אחר. באותה עת החזיק, נשא והוביל הנאשם, שלא כדין וללא היתר לכך, אקדח הטעון בתחמושת.

            האקדח הינו כלי נשק שסוגל לירות קליע שבכוחו להמית אדם.

ג.          משהגיע הנאשם למוסך, הוא הבחין במתלונן שישב ברכבו. הנאשם חסם את דרכו של המתלונן ברכב הגולף שבו נהג. משהבחין המתלונן בכך הוא ירד מרכבו והחל לרוץ ולברוח לתוך המוסך. הנאשם והאחר שהיה עימו ברכב, ירדו מרכב הגולף כשהנאשם מחזיק בידו את האקדח והאחר מחזיק בידו כלי נשק קר. הנאשם החל לרדוף אחר המתלונן כשתוך כדי הריצה הוא יורה לעברו באקדח וכל זאת במטרה לגרום לו חבלה חמורה. הנאשם הספיק לירות לעבר המתלונן מספר כדורים כ- 4-6 כדורים ופגע ברגל ימין של המתלונן (להלן - "הפציעה").

ד.         לאחר שהמתלונן נפגע ונפל לרצפה, הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה ודחף את הנאשם הצידה. בהמשך לכך עזב הנאשם את המקום בנהיגה ברכב הגולף.

ה.         כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרם למתלונן פצע ירי בעצם הירך הימנית והוא נזקק לעבור ניתוח.

2.         ראיות הצדדים לעניין העונש

א.         בא כוח המאשימה הגיש לבית המשפט קובץ מסמכים רפואיים המתעדים את פציעתו של המתלונן והטיפולים הרפואיים שקיבל (המוצג ת/1).

            מן המוצג ת/1 עולה כי המתלונן הגיע לבית החולים לגליל המערבי בנהריה בשל שבר מרוסק של עצם הירך הימנית שם עבר ניתוח דחוף לקיבוע חיצוני.

ב.         מטעם הנאשם העיד דודו, ד"ר אנואר יאסין.

            העד סיפר כי הוא רופא שיניים במקצועו. לדבריו, הוא בא לספר לבית המשפט "על הצד החיובי של זוהיר".

            העד ציין כי הוא מסכים שהמעשים שעשה הנאשם הם חמורים אבל לנאשם יש גם צד חיובי שיש להתייחס אליו. העד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מילדותו והוא ליווה אותו כדוד בכל שלבי חייו. לדבריו, הנאשם היה מאז ומתמיד ילד מיוחד שהמורים בבית הספר שיבחו אותו וציינו את חוכמתו. בני משפחתו מוכרים בכפר כאנשים מכובדים ושומרי חוק והוריו חינכו אותו להיות נורמטיבי ולאהוב את האנשים וכך גדל.

העד ציין כי הנאשם אמנם טעה אך לדעתו ניתן לשקמו. "אני אישית מתחייב לעשות הכל בכדי לעזור לו לחזור לדרך הנכונה".  העד ציין כי גם כל יתר בני המשפחה מוכנים להירתם לעזור לנאשם.

העד הוסיף כי הנאשם התכוון להמשיך את לימודיו לאחר סיום בית הספר התיכון וכי התייעץ עימו בקשר לתחום שכדאי ללמוד. אלא שעקב מצבו המשפחתי הכלכלי הקשה, נמנע הדבר ממנו והנאשם התחיל לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה המונה 9 נפשות. העד הוסיף כי בכוונתו לסייע לנאשם כספית לאחר שיסיים לרצות את עונשו כדי שיתחיל ללמוד ויחזור לדרך המלך.

העד סיפר כי הנאשם עבר אירוע חמור שבו נפצע קשה והיה מרותק למיטתו משך תקופה ארוכה כשהוא סובל מכאבים. לדבריו, מדובר באירוע שבו היה מעורב המתלונן בתיק הנוכחי. לדברי העד, המתלונן דקר את הנאשם והנאשם היה מאושפז משך חודשים. העד ציין כי לא מדובר באירוע שבו נפצע המתלונן כמפורט בכתב האישום, אלא באירוע שקרה  לפני כן.

העד סיים את דבריו בבקשה שבית המשפט יתן לנאשם הזדמנות שנייה ויציל אותו מעולם הפשע שהנאשם אינו שייך אליו ויעזור לו להשתקם.

3.         תסקיר שירות המבחן