גז"ד למורשע בפציעה שעה שעהבריין מזויין והחזקת סכין שלא כדין

א.        מבוא

1.       הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של פציעה כשהעבריין מזוין, עבירה לפי סעיף 334 וסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של החזקת סכין שלא כדין ,עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

ב.         כתב האישום

2.       בעובדות כתב האישום נטען, כדלקמן:

בתאריך  19.03.09 רץ הנאשם אל עברו של איהאב עאשי (להלן: "המתלונן")  בעת שאחז בידו סכין בעל להב באורך של 8 ס"מ, וכן דקר הנאשם באמצעות הסכין הנ"ל את המתלונן בבית החזה מצד שמאל ובצווארו מצד שמאל, זאת לאור חשדו של הנאשם, כי המתלונן קילל את אחותו של הנאשם. כתוצאה ממעשיו הנ"ל של הנאשם, נפצע המתלונן ונגרם לו חתך בצווארו, וכן פצע דקירה בדופן בית החזה משמאל, ובגין כך נזקק המתלונן להליך של ניקוז אויר מבית החזה ולסגירת הפצעים באמצעות מהדקים ואושפז בבית חולים למשך 4 ימים.

ג.         תסקיר שירות המבחן

3.       בעניינו של הנאשם נערך  ביום 08.01.12 תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי הנאשם בן 22, רווק המתגורר עם משפחת מוצאו בשפרעם. מאז סיום לימודיו עובד  הנאשם במפעל שיש ושומר על יציבות תעסוקתית. שירות המבחן התרשם, כי משפחתו של הנאשם תומכת בו ודואגת לכל צרכיו, אך יחד עם זאת  מגוננת עליו ומתקשה לראות את החלקים האלימים בהתנהגותו, דבר שמקשה גם על הנאשם  לראות חלקים אלו. 

4.       באשר להתייחסות הנאשם לעבירות נשוא בכתב האישום, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מודה מילולית במיוחס לו בכתב האישום. הנאשם ציין בפני שירות המבחן, כי ביום האירוע היה בדרכו לביתו, שאז ראה את המתלונן ואדם נוסף רבים, רצה להפריד ביניהם ונפגע במהלך זה, עת  קילל המתלונן את אחותו של הנאשם. הנאשם הוסיף וסיפר לשרות המבחן, כי לאחר שנפגע כאמור מהמתלונן, הלך לביתו, הצטייד בסכין ודקר את המתלונן. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתאר את העבירה בצורה המנותקת רגשית ונראה כי הנאשם מתקשה להבין את חומרת העבירה ואת  השלכותיה, לרבות הפציעה של המתלונן. כמו כן  התקשה הנאשם להביע אמפטיה כלפי המתלונן, והתמקד במחיר הכספי ששילם בגין ביצוע העבירה. הנאשם טען בפני שרות המבחן כי, במסגרת סולחה בין המשפחות שילם סכום של  10,000 ש"ח, אולם לא הציג אישור בגין כך.

5.       שרות המבחן התרשם, כי הנאשם מנותק מחומרת העבירה שביצע, וכי התייחסותו של הנאשם לאירוע נשוא כתב האישום, הינה מאוד בסיסית - מבחינתו, נפגע כבוד משפחתו ולכן היה עליו לפעול כפי שפעל. הנאשם הוסיף והבהיר לקצינת המבחן, כי במידה וישנה אירוע דומה, אזי עלול הנאשם שוב להשתמש באלימות במטרה להגן על כבוד משפחתו. שרות המבחן העריך בתסקירו , כי הנאשם פועל מתוך מוקד שליטה חיצוני ללא כל אמפטיה לקורבן, תוך שאינו מודע לסכנות ומרוכז בעצמו ובצרכיו, דבר המגביר את הסיכון להישנות מעשים דומים  מצידו של הנאשם. הנאשם אף לא הביע נזקקות לטיפול ולא גילה בפני שרות המבחן בשלות וצורך אמיתי לשינוי.

6.       נוכח כל האמור לעיל,  נמנע שרות המבחן  ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והמליץ להשית על הנאשם ענישה הרתעתית, אשר תבהיר לו את הגבולות בין מותר לאסור.

ד.                 טיעוני המאשימה לעונש

7.       ב"כ המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש, הגישה את התיעוד הרפואי בעניין אשפוז המתלונן במשך ארבעה ימים בבית חולים (ת/1) והדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, אשר בוצעו אך ורק על רקע חשדו של הנאשם כי המתלונן קילל את אחותו.

8.        ב"כ המאשימה התייחסה בטיעוניה לאמור בתסקיר שרות המבחן ולהמלצת התסקיר להשית על הנאשם ענישה הרתעתית. כמו כן, הגישה ב"כ המאשימה אסופת פסיקה מטעמה, המלמדת בדבר הטלת עונשים חמורים של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בגין ביצוע עבירות דומות (ראה ת/2).

9.       נוכח האמור לעיל, וחרף עברו הנקי של הנאשם,  ביקשה ב"כ המאשימה כי בית המשפט ישית על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי ופיצוי  לטובת המתלונן.

ה.        טיעוני ההגנה לעונש

10.   הסנגורית, במסגרת טיעוניה לעונש, הדגישה, כי הנאשם הינו צעיר בן 22 וללא עבר פלילי, וכי מיום ביצוע  העבירה,  בשנת 2009,  לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים במשטרת ישראל, דבר המצביע, לדברי הסנגורית, כאלף עדים בדבר  אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, השומר על יציבות תעסוקתית לאורך שנים ומתפקד באורח נורמטיבי וכעובד מצטיין, חרוץ ואדיב.

11.   הסנגורית התייחסה  בטיעוניה לעונש לגיבושו של הסכם סולחה בין הצדדים,  והגישה בנקודה זו מכתב, אשר נחתם על ידי אביו של הנאשם ועל ידי המתלונן, ואשר  שנשלח למפקד משטרת תחנת שפרעם, ולפיו הגיעו שני הצדדים, באמצעות מכובדים,  להסכמה ביניהם ומבקשים לסגור את תיק המשטרה נגד הנאשם (ראה נ/1), כמו כן הגישה הסנגורית לתיק ביהמ"ש את מכתבו של הנאשם, אליו הצטרף המתלונן בחתימתו, ממנו עולה כי נעשתה סולחה בין שתי המשפחות ומתבקשת סגירת התיק נגד הנאשם (ראה נ/2).

12.   הסנגורית הוסיפה וטענה, כי הנאשם מתכחש לדברים המצוינים בתסקיר שרות המבחן כדברים שנאמרו מפיו. הסנגורית ביקשה להבהיר, כי הנאשם לא הובן נכון על ידי קצינת המבחן, וביקשה להעדיף את עברו הנורמטיבי של הנאשם על פני האמור בתסקיר שרות המבחן ולהקל בדינו של הנאשם, אשר הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

13.   לסיכום ביקשה הסנגורית להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד, אשר יתנוסס  כחרב מעל ראשו של הנאשם ויבטיח כי לא ימעד שוב.