1. הנאשם הורשע בתום שמיעת ראיות בעבירות של איומים, אינוס, עבירות מין במשפחה ומעשה סדום.
יצויין כי הנאשם זוכה מחמת הספק מאחת מעבירות האינוס אשר יוחסו לו, ותחת זאת, הורשע בעבירה של מעשים מגונים בבת משפחה.
לא נשוב למכלול העובדות כפי שפורטו בהרחבה בהכרעת הדין, אולם נציין בתמצית בלבד כי כתב האישום בו הורשע הנאשם מונה
שני אישומי משנה בעבירות אשר ביסודן
שתי מערכות עובדות שונות.
2. עבירות האינוס והאיומים בהן הורשע באישום הראשון בוצעו על ידי הנאשם בליל ה- 20.05.06, כלפי מ' המתגוררת בשכנות למקום מגוריו ואשר בעת שעשו דרכם במעלה המדרגות המובילות לשכונת נווה יוסף, התנפל עליה לפתע, כרך את זרועו סביב צווארה מאחור, דחפה בכוח לכיון השיחים שבצד המדרגות, לאחר זאת, הניח ידו על פיה, הפילה על הקרקע, קילל ואיים עליה כי ברשותו סכין וכי אם תצעק, יהרגה.
בהמשך לאמור לעיל, הרים את חצאיתה, הוריד את תחתוניה ואנס אותה.
3. האישום השני מתייחס לאירועים מחודש מרץ 2006 או בסמוך לכך, ואשר בוצעו כלפי שתי קטינות, האחת ש' בת אחותו של הנאשם ילידת 1998 וחברתה ג' ילידת 1997.
הנאשם הגיע במועד כמצויין לעיל לבית מגוריה של ש' ברח' חטיבת כרמלי בחיפה, במקום נכחה חברתה, ג'. באותה עת, לא נכחו בני משפחה נוספים בבית והמתלוננות נותרו לבדן עם הנאשם.
המתרחש תואר על ידי המאשימה בכתב האישום כדלקמן:
"בשלב זה הורה הנאשם למתלוננות לפשוט את מכנסיהן ואת תחתוניהן ולשכב על בטנן בקצה המיטה כשרגליהן משתלשלות לצד המיטה. לאחר מכן הוריד הנאשם את מכנסיו ואת תחתוניו, ירק על אצבעותיו ומרח ברוק את איברי מינן המין של המתלוננות. המתלוננות החלו לבכות אך הנאשם דרש מהן להפסיק לבכות תוך שהוא מאיים כי ירביץ להן אם לא תחדלנה.
הנאשם נעמד לצד המיטה, רכן מעל ג' הניח את איבר מינו וחיכך אותו בפי הטבעת שלה ולאחר מכן החדיר את איבר מינו לאיבר מינה. לאחר מכן, רכן הנאשם מעל ש' הניח את איבר מינו וחיכך אותו בפי הטבעת שלה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. תוך כדי ביצוע מעשים אלה במתלוננות דרש מהן הנאשם לגנוח פעמים רבות ולהגיד לו אם איבר המין שלו נכנס עמוק לאיבר מינן.
לאחר מכן התיישב הנאשם על אסלת השירותים, החזיק את איבר מינו בידו, דרש מש' שתמצוץ את איבר מינו והחדיר את איבר מינו לפיה. בהמשך דרש הנאשם מג' שתמצוץ את איבר מינו, איים עליה שיכה אותה אם לא תעשה כדבריו והחדיר את איבר מינו לפיה. הנאשם עשה מעשים אלה במתלוננות על אף בכיין ובקשתן שיניח להן.
לאחר מכן הורה הנאשם לשתי המתלוננות לנגב את דמעותיהן, לעזוב במהירות את הדירה וללכת לביתה של ג', ואיים עליהן שאם תספרנה למישהו על המעשים שעשה בהן ירביץ להן מכות רצח ויהרוג אותן".
4. בהכרעת הדין החלטנו לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת האינוס שיוחסה לו כלפי ש', תחת זאת הורשע במעשים מגונים בה, ובמעשה סדום. כמו כן הורשע הנאשם בעבירות של אינוס ומעשה סדום כלפי ג' ואיומים כלפי שתיהן.
לאחר הרשעת הנאשם ומפאת גילו ביקשנו את שירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו.
5. בתסקיר מיום
25.10.07, פורטו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם תוך ציון העובדה כי הינו רווק, בן 19, יתום מאב, יליד אתיופיה שעלה לישראל בשנת 1995.
עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם לא התמיד במסגרות החינוך השונות בהן היה ונשר בטרם השלים 10 שנות לימוד, מאז, עבד לסרוגין בעבודות מזדמנות - עד למעצרו נשוא העבירות בתיק זה.
בפני קצינת המבחן הנאשם לא נטל אחריות למעשיו כלפי א' ואף התקשה לגלות אמפטיה כלפיה כקרבן, באשר לפגיעה בבת דודתו ש' וחברתה ג' - הנאשם המשיך להכחיש את שיוחס לו בכתב האישום, עד כי צויין כי"לא היה מסוגל להתחבר לחומרת העבירות שביצע ולהתנהגותו הבעייתית כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האשום ולא ביטא נזקקות טיפולית כלשהי".
התסקיר הסתיים בקביעה כי הקושי בשיתוף הפעולה בבדיקה ובהערכה מצביעים על כך שקיימת אפשרות להישנות עבירות כאלה בעתיד - על ידו.
6. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש בכתב ובעל-פה הפנתה לחומרה הרבה שבמסכת העובדתית על שני חלקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במהלך שמיעת הראיות.