גז"ד למורשע בנטילת חלק ברשת סמים וייבוא מאות ק"ג חשיש מלבנון

1.         הנאשם בתיק זה הורשע לאחר שמיעת ראיות באישומים המיוחסים לו בכתב האישום וכפי המסכת המתוארת שם, לאמור בתמצית:

במהלך תקופה שתחילתה בספטמבר 2001 או בסמוך לכך, צורף הנאשם לעסקאות הסמים שנערכו על-ידי רשת הסמים, בניהולו של סעד קהמוז (להלן: "סעד"), תוך שתפקיד הנאשם הינו לקבל סמים בנקודות המשלש ולהעבירם הלאה ללקוחות שונים.

            סעד נהג לקבל מהלבנונים סמים מסוכנים מסוג חשיש בכמויות גדולות, באמצעות בנו- יוסף קהמוז (להלן: "יוסף"), ובאמצעות אחיו- אחמד קהמוז (להלן: "אחמד"), זאת בתחום הגובל בין ע'ג'ר לבין לבנון ולייבאם לישראל.

            יוסף ואחמד סיפקו סמים מסוכנים אלה אותם ייבאו מלבנון, ללקוחות ישראלים שונים, במסירתם לאותם אנשים או בהשארת התיקים בנקודות משלש, משם נאספו התיקים על-ידי הלקוחות.

            במהלך התקופה הרלבנטית צורף לרשת הסמים אדם בשם צ'רלי פרץ (להלן: "צ'רלי") כדי שזה יסייע בהעברת הסמים לאחר הוצאתם מכפר ע'ג'ר.

            או אז צירף צ'רלי את הנאשם לעסקאות הסמים, כאמור, ולאחר שהנאשם התוודע למקומות המפגש עם אחמד ויוסף, נהג להגיע לנקודות המשלש כשהוא נוהג במשאית השייכת לחברת "יוסי אברהם", בה עבד אותה עת, כדי לקבל את התיקים שהכילו סם מסוכן מסוג חשיש והעמיסם על המשאית.  

על כל אלה, הורשע הנאשם בעבירות של יבוא סם מסוכן (מקרים רבים מאוד), בניגוד לסעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], ה'תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), סחר בסם מסוכן (מקרים רבים מאוד), בניגוד לסעיפים 13+ 19א לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, בניגוד לסעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, קשירת קשר לביצוע פשע, בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ה'תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הסתייעות ברכב לביצוע פשע, בניגוד לסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ה'תשכ"א-1961. בנוסף, הוכרז הנאשם "סוחר סמים".

עוד קבעתי במסגרת הכרעת הדין כי הראיות מלמדות שהנאשם סחר בכמות הנעה בין 2,500-5,000 ק"ג לבין 400-500 ק"ג, כלומר, אף לפי הרף התחתון מבין השניים, הרי הוכח כי סחר בסמים ב"מאות קילוגרמים". 

2.         ביום 22.9.08 טענו ב"כ הצדדים בדבר העונש הראוי, זה להכא וזו להתם, תוך שב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק לעבירות בהן הורשע, קנס משמעותי ומכביד ומאסר על-תנאי. עוד מבקשת ב"כ המאשימה לחלט לטובת אוצר המדינה כספים המצויים בחשבונות הבנק של הנאשם וילדיו, עליהם הוטל עיקול במסגרת סעדים זמניים, זאת בהתאם לסעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים. כן מבקשת היא כי כל עונש שיושת על הנאשם במסגרת ההליך כאן, יוטל במצטבר לעונש מאסר אותו מרצה כעת, בן 30 חודשים, בגין עבירות אחרות אותן ביצע במהלך מלחמת לבנון השנייה. לבסוף, מבקשת ב"כ המאשימה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ממושכת וכן להורות על פסילה על-תנאי. 

ב"כ הנאשם מבקש שלא לחרוג מהעונש שהוטל על צ'רלי פרץ, כלומר, עונש מאסר בפועל בן 14 חודשים.

3.         ב"כ המאשימה טוענת כי אף אם נתייחס לרף התחתון הרי שהוכח סחר בכמות סמים עצומה, מפנה לחומרת העבירות הן לאור סוג הסם, חשיש, והן לאור הכמות המדוברת, מתייחסת לשיקולים לחומרה, כגון מספר הפעמים הרב וכמות הסם בה סחר הנאשם, מעורבותו ברשת הפצת הסמים, העדר שיתוף פעולה מצדו בחקירות ובביהמ"ש, עברו הפלילי של הנאשם, עבירות נוספות בהן הורשע לאחרונה עת התנהל ההליך דנן, עוד מבקשת לציין כי השיקול של טובת הנאשם ונסיבותיו האישיות נסוג מפני שיקולי הענישה וההרתעה, מפנה לעונשיהם של המעורבים המרכזיים האחרים בפרשה ומאבחנת ביניהם לבין הנאשם.

            מנגד, טוען ב"כ הנאשם כי בהתקיים ספק לגבי כמות הסמים שהוכחה, יש לבחור בכמות המיטיבה עם הנאשם, כלומר, הרף התחתון שהוזכר, הוא 400-500 ק"ג, עוד נטען, הנאשם מצוי בתחתית ההיררכיה ברשת הסמים שנוהלה על-ידי סעד קהמוז, לא יתכן שדינו של הנאשם יהיה חמור יותר מזה שנגזר על צ'רלי פרץ, אשר צירף את הנאשם לאותה רשת סמים, וזאת רק בשל צירופי מקרים ועסקאות טיעון שנעשו עם צ'רלי, מבקש להפנות לתקופה הארוכה בה שהה הנאשם במעצר בית, ההליך התעכב שלא באשמת הנאשם, מדובר בעבירה שהתרחשה לפני שנים רבות, עוד נטען כי העד החשוב ביותר, סעד קהמוז, לא העיד ואין זה ברור כלל מה נעשה עם אותם סמים, יתכן ומישהו רק ביקש מהנאשם לבצע את אותה הובלה. נטען, כי יש להביא דברים אלה במסגרת השיקולים לעניין העונש.

            ב"כ הנאשם, אשר עשה כל אשר לאל ידו לטעון בעבור הנאשם, מפנה לנסיבותיו האישיות של מרשו, באשר להרשעותיו הקודמות של הנאשם, טוען בא-כוחו כי לבד מהעבירה בה הורשע הנאשם לאחר העבירה נשוא תיק זה, הרי שאין לנאשם הרשעות קודמות מאז שנת 1998, לנאשם ילדים המשרתים בצבא, הוא אמנם הורשע בעבירת פריצה (במהלך מלחמת לבנון השניה) אבל לא הייתה שם גניבה בפועל, נדון לעונש חמור מאוד באותו הליך, לא היו הפרות של מעצר הבית במהלך התקופה הארוכה בה שהה במעצר זה, מבקש כי העונש שיוטל על הנאשם במסגרת הליך זה ירוצה בחופף למאסר בן 30 חודשים אותו מרצה כעת ומפנה בהקשר זה לסעיף 45(ב) לחוק העונשין.

            ב"כ הנאשם מפנה אף הוא לעונשים שהוטלו על המעורבים הנוספים ברשת הסמים האמורה ומבקש לציין כי חלקם של אלה היה גדול וחמור הרבה יותר מזה של מרשו.    

4.         הנאשם שבפני נטל חלק נכבד ברשת הסמים בניהולו של סעד קהמוז, רשת "משומנת היטב", ואף בהתייחס לכמות ברף התחתון בה סחר הנאשם בהתאם לראיות שהובאו בפני, הרי שהנאשם סחר פעם אחר פעם אחר פעם בסמים מסוכנים מסוג חשיש, ובכמות כוללת של מאות ק"ג.

אין לקבל טענת ב"כ הנאשם אשר למיקום הנאשם בתחתית ההיררכיה של רשת הסמים.

ראה ביהמ"ש העליון בפסק הדין בעניין ע"פ 746/86 מדינת ישראל נ' קדוש (טרם פורסם), אליו הפנתה ב"כ המאשימה:

"אפילו נניח כי המשיבים שמשו אך מובילים, וכי עשו כן אך בשל הפיתוי להרויח "כסף קל", הרי יש בהתנהגותם זו משום התנהגות חמורה. הסחר בסמים מסוכנים, מטבעו, מבוסס על חוליות שונות, אשר בהן הובלת הסם משמשת מוקד חשוב. מלחמה בסחר בסמים ובהפצתם מחייבת תגובה שיפוטית הולמת כלפי כל אחת מהחוליות בפעילות הסמים העבריינית. במסגרתה של תגובה זו יש להתחשב כמובן בנתוניו האישיים של כל נאשם, אך מרכז הכובד של השיקול השיפוטי הוא מטבעו האינטרס הציבורי. על כן רגיעה בפעילות העבריינית (לגבי המשיב מס' 1) והעדר עבר פלילי משמעותי (לגבי המשיב מס' 2), אף שיש להם - כמו גם להודאה בעובדות האישום - משקל מסויים, אין ליתן להם משקל ניכר בנסיבות הענין שלפנינו. אמנם, הסם שבהובלתו הורשעו המשיבים אינו הירואין, אך גם חשיש הוא סם מסוכן, שתוצאתו על פני החברה, ובעקר הצעירים שבהם, קשות הן."

(ההדגשות לעיל ולהלן- שלי- י.כ.).