גז"ד למורשע בירי במתלונן עת האחרון זיהה אותו נוסע ברכב גנוב וניסה למנוע ממנו להמלט מהמשטרה

א. מבוא ועובדות כתב האישום המתוקן

1.         טרם שמיעת ראיות במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לעניין העונש, למעט הסכמה כי יושת על הנאשם פיצוי לטובת המתלונן, תוקן כתב האישום. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הוא הורשע בביצוע העבירות: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), נשיאת נשק ותחמושת - עבירה לפי סעיפים 144(ב) רישא ו-144(ב) סיפא לחוק ו שימוש ברכב ללא רשות - עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק.

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ב- 10/01/11 נגנב רכב מדגם מאזדה של מוחמד עקאב מחמוד כבהה [עקאב]. ב- 05/02/11, סמוך לשעה 21:00, נסעו גיסו של עקאב [הגיס] ומהדי ג'האד כבהה [ המתלונן] ברכב. בעת שעצרו בצומת היציאה מכפר קרע, הבחינו ברכב המזדה של עקאב, כשהוא נהוג על ידי הנאשם, ללא רשות מידי בעליו, ונסעו בעקבותיו. בשלב שהנאשם עצר בצומת כביש 65 וכביש העלייה לקציר/ברטעה, עצרו מאחוריו. המתלונן נכנס מדלת הנוסע הקדמי לרכב המזדה והורה לנאשם לעצור בצד. כשהרמזור התחלף לירוק הנאשם, בהוראתו של המתלונן שאחז בהגה, החנה את רכב המזדה בצד הדרך, בסמוך לתחנת אוטובוס, והגיס חסם באמצעות רכבו את רכב המזדה והתקשר למשטרה. הנאשם הפציר בהם שלא לזמן שוטרים, וכי הוא מוכן להחזיר להם את הרכב וכן סכום כסף נוסף. הם סירבו לבקשת הנאשם, ובתגובה הנאשם ניסה להימלט מרכב המזדה. המתלונן ניסה למנוע מהנאשם להימלט, הוא הכה בפניו, ואחז בו לבל יימלט. בשלב זה זיהה הגיס את הנשק שנשא הנאשם, אקדח ומחסנית טעונת כדורים שהחזיק הנאשם שלא כדין, וצעק לעבר המתלונן שייזהר. מיד לאחר מכן הנאשם קירב את האקדח לירכו השמאלית של המתלונן, ירה בו קליע שפילח את ירכו השמאלית של המתלונן, חדר לירכו הימנית וגרם לשבר. אז הנאשם נמלט מהמקום, תוך שהוא יורה מספר רב של יריות באוויר.

            המתלונן הובהל לבית החולים "הלל יפה" ונגרמו לו פגיעות כלהלן: פצע כניסה בירך שמאל, פצע יציאה בירך שמאל ופצע כניסה בירך ימין. כתוצאה מהירי נגרם למתלונן שבר ברגלו, הוא עבר ניתוח בהרדמה מלאה ואושפז בין התאריכים 09/02/11-05/02/11.

ב. ראיות לעניין העונש

3.         מטעם המאשימה הוגש תיק הטיפול הרפואי במתלונן מבית החולים והוא העיד.

            המתלונן סיפר כי האירוע שיבש את כל חייו. לפני הפציעה עבד כקצב בעסק פרטי והשתכר היטב ולאחריה פוטר, ולא עבד במשך 6 חודשים.  היום הוא עובד ברשת ציבורית, הוא נאלץ לעבוד יותר ומשתכר פחות. נישואיו נדחו בעקבות הפציעה ועד היום לא התחתן בעטיה. המתלונן טען כי עד היום הוא סובל מרגלו. איננו מסוגל לעמוד זמן רב, מתקשה בעת שינוי מישיבה לעמידה וסובל כאבים במקום השבר, בעת שנכנס למקרר, במסגרת עבודתו באטליז.

            בחקירה הנגדית אישר כי לא הצטייד במסמכים התומכים בטענותיו אלו.

4.         עוד הוגש מרשם פלילי של הנאשם. לנאשם הרשעה אחת מיום 21.1.08, בגין החזקת טובין מוברחים, והובלתם ביודעין ללא תעודה כדין ומבלי ששולם מס קניה. הנאשם נדון שם ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מע"ת וקנס.

5.         מטעם הנאשם העיד דודו, מורה במקצועו, גמלאי משרד החינוך, לאחר 32 שנות עבודה. דודו של הנאשם סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מיום היוולדו. משפחת הנאשם עשתה כל דבר למען ילדיה, כדי שיתחנכו וילכו בדרך הישר. הנאשם התנהג באופן נורמטיבי, התחתן ועבד. המשפחה מתנגדת למעשי אלימות ומגנה את המעשה.

6.         עוד העידה אשת הנאשם. היא סיפרה כי הם היו מאורסים 4 שנים ונישאו לפני כשלוש שנים. השניים בתהליך טיפולי פוריות (הוגשו מסמכים המלמדים על כך). היא מסרה שהנאשם אוהב לעזור לכל האנשים ולמשפחה, אהוד על כולם.

7.         כמו כן הוגש מכתבו של מעבידו של הנאשם, בעל חברת שיפוצים (נע/1). הוא ציין שהנאשם עבד אצלו 7 שנים כטפסן בניין. הנאשם היה עובד אמין, בעל מקצוע מעולה, חרוץ, רציני, לא שותה, לא משתמש בסמים ומתפלל. התנהגותו השתפרה במיוחד לאחר נישואיו. הוא מכיר את הנאשם "כבן אדם נותן ואדיב ואמין מאוד" והוא מוכן לקבלו בחזרה לעבוד אצלו.

ג. טיעוני הצדדים לעונש

8.         ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת המעשים והעבירות שביצע הנאשם. הנאשם נשא שלא כדין נשק קטלני, למטרה בלתי ידועה כשהוא נוהג ללא רשות ברכב שנגנב מבעליו.  הנשק לא אותר עד היום. הנאשם לא היסס לעשות שימוש בנשק וגרם חבלה חמורה למתלונן. במעשיו היה סיכון רב. עוד הפנה לתוצאות הקשות של האירוע ולעדותו של המתלונן בביהמ"ש. הוא ציין כי הנאשם פגע בעורק ראשי בירכו של המתלונן וכי אלמלא זכה המתלונן לטיפול רפואי מיידי, הפגיעה עלולה הייתה להיות אף קטלנית.

ב"כ המאשימה עתר לכך שביהמ"ש יעביר מסר של סלידה מהמעשים וכי "מי שהשתמש בנשק כדי לפגוע בחפים מפשע ייענש על דרך שלילת חירותו לתקופה ממושכת". עוד הפנה להנחיית בית המשפט העליון כי הגיעה העת להחמיר בענישה בעבירות נשק.

ב"כ המאשימה הפנה לפס"ד בעבירות דומות שניתן ב- 28.5.12 בת"פ 51546-06-11 בביהמ"ש המחוזי בחיפה ושם גזר ביהמ"ש עונשי מאסר בפועל (חופפים) שהסתכמו ב- 8 שנים.

הפרקליט ביקש להטיל על הנאשם בגין כל אחת משתי העבירות החמורות בהן הורשע (נשק וחבלה חמורה) עונשי מאסר בפועל ממושכים ולהורות על הצטברות העונשים. כמו כן להטיל עליו מאסר על תנאי משמעותי ופיצויים ראויים למתלונן.

9.         ב"כ הנאשם טען כי יש מקום להקל עם הנאשם וכי הענישה הינה אינדיבידואלית. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי רב והתחרט על מעשיו. הנאשם מתנצל ומצטער על האירוע שאיננו מאפיין את אורח חייו. לנאשם, בן 26, אין עבר פלילי והוא ניהל אורח חיים נורמטיבי. עבד כראוי, כפי שמסר מעבידו, נשוי והוא ואשתו עוברים טיפולי פוריות במשך תקופה ניכרת.

עוד טען הסנגור כי מדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן. לנאשם לא היה סכסוך עם המתלונן והוא לא יזם את המעשה. בעת האירוע המתלונן הכה את הנאשם בפניו וניסה למנוע ממנו להימלט. עוד טען כי כשבועיים לפני האירוע ניסו אלמונים לובשי מדי משטרה להתנקש בחיי דודו של הנאשם ולכן הנאשם נבהל מהמתלונן וגיסו והעדיף להימלט. הנאשם פעל מתוך מצוקה רגעית.