א.
עובדות:
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו את העבירות הבאות:
א. מעשה פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338 [א][1] לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
ב. גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין הנ"ל.
ג. שינוי זהות של רכב - עבירה לפי סעיף 13 4 ט' לחוק העונשין הנ"ל.
ד. חבלה במזיד - עבירה לפי סעיף 13 4 ה' לחוק העונשין הנ"ל.
ה. הסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961.
לפי העובדות המפורטות בכתב האישום, בהן הודה הנאשם, החליט הנאשם לגנוב כמות דלק גדולה מתחנת הדלק של קיבוץ עין גב. לשם כך, הוא נטל משאית מסוג DAF מספר רישוי 3324500 - [להלן - "המשאית"] שהיתה בשימושו, זייף את מספרי הזיהוי שלה, באמצעות החלפת לוחית הרישוי האחורית והשחרת הלוחית הקדמית, העמיס עליה שני מיכלים גדולים, אשר תכולתם הכוללת 4,500 ליטר, והגיע עימה, בליווית אדם אחר, בשעות הלילה של 7.8.07, לקיבוץ עין גב. שם, נכנס לתחנת הדלק, ומיד החל לשאוב סולר מתוך המכלים שבמקום באמצעות משאבה, במטרה לגונבו מבעליו. אגב כך, הבחין בדבר שומר הקיבוץ, אשר התקרב עם רכבו לכיוון המשאית, במטרה לברר את פשר מעשיהם של הנאשם והאחר. משראו השניים את השומר, פתחו במנוסה עם המשאית במהירות. השומר ניסה לחסום את דרכה של המשאית, אולם הנאשם המשיך בנסיעתו כשהוא נוסע בכביש מס' 92 מקיבוץ עין גב לכיוון צומת צמח, כאשר כל אותה עת, דולק אחריו השומר, אשר הזעיק כוחות משטרה. הנאשם חצה את צומת צמח בצורה פראית. אגב נהיגתו את המשאית, הסיעה לכיוון רכבו של השומר, תוך שהוא מתנגש עימה ברכב. לאחר שהתקרבו ניידות משטרה למקום, עצר הנאשם את המשאית, ירד ממנה, ונמלט לכיוון השטחים החקלאיים באזור. במשאית נמצאה כמות של כ- 4,000 ליטר סולר, בערך של כ- 20,000 ש"ח.
2. לאחר כל הדברים האלה, הסגיר עצמו הנאשם לידי במשטרה, שיתף פעולה בחקירתו, והודה במעשים המיוחסים לו.
משהוגש כתב האישום לבית המשפט, השכילו הצדדים להגיע, בטרם החל שלב שמיעת הראיות, להסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום, הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן.
על פי הסכמת הצדדים, נתבקש שירות המבחן להמציא תסקיר בעניינו של הנאשם, ואכן זה הומצא קודם לטיעוני הצדדים לעונש.
ב.
טיעוני הצדדים
3. התביעה עותרת להשתת עונש מאסר של ממש לתקופה ממושכת, אשר יהא בו כדי להוות עונש מכאיב וגורם מרתיע כלפי הנאשם וכלפי אחרים, העלולים ללכת בדרכו. לטענת המאשימה, מהוות העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, עבירות מן הרף הגבוה של העבירות כנגד הרכוש. הנאשם, תכנן מראש את מעשיו בקפידה, לשם כך הצטייד בציוד הולם, וזייף את מספרי הרישוי של המשאית. לא רק שהנאשם שלח ידו ברכוש אחרים, הוא נהג את משאיתו בצורה פראית, ואף התנגש ברכבו של השומר, תוך סיכון חייו. לחובתו של הנאשם, נרשמו 54 עבירות תעבורה - עובדה המצביעה על זלזולו בחוק והעובדה כי הינו נוהג לסכן את שלום הציבור בצורה סדרתית. לשיטת המאשימה, אין מקום לנהוג בסלחנות כלפי נאשם מעין זה. הנאשם נהג כילד תפנוקים, אשר ביצע את העבירה משום רצונו לשמור על כלי רכב יוקרתי, ולא מחמת מחסור. תופעת שליחת יד ברכוש קיבוצים, הינה תופעה מצערת, אשר יש לבערה, נוכח הקלות היחסית בפגיעה ברכוש ציבור מעין זה, וטעונה תגובה הולמת.
נוכח כל האמור, עתרה התביעה להשתת עונש מאסר ממושך בפועל, עונש מאסר ממושך ומרתיע על תנאי, קנס כספי, פיצוי המתלונן וכן פסילה של רישיון הנהיגה למספר שנים.
4. מנגד, טוענת הסניגורית כי יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה שהסגיר עצמו למשטרה, כי הודה במעשיו מיידית, ואף הביע חרטה כנה על מעשיו, שנגרמו עקב שיקול דעת לא נכון, ומצב כלכלי קשה אליו נקלע. אין המדובר בעבירות רכוש מן הרף הגבוה. הנאשם, חסר כל עבר פלילי, שאינו בתחום התעבורה, וניהל אורח חיים נורמטיבי עד כה.
הנאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח משך 8 ימים, ומאז הוא נמצא משך 4 חודשים בתנאי מעצר בית קשים, תוך הקפדה דווקנית על התנאים שהושתו עליו. הנאשם הביע חרטה עמוקה וכנה, מצבו הכלכלי קשה, והחמיר עוד יותר לאחר שאשתו פוטרה ממקום העבודה.
על כן, עותרת הסניגורית, כי בית המשפט יקל בעונשו של הנאשם, יאמץ את המלצת שירות המבחן בתסקירו, באופן שלא יושת עליו כל עונש מאסר, ולו כזה שירוצה בעבודות שירות. כן לא יפסל מלהחזיק רישיון נהיגה, שכן, הנהיגה מהווה לו מקור פרנסה. הטלת עונש של מאסר, או פסילה מלהחזיק רישיון, משמען היא התמוטטות המשפחה מן הבחינה הכלכלית.
ג.
תסקיר שירות המבחן.
5. כפי שכבר רמזתי עד כה, נתבקש שירות המבחן להמציא תסקיר בעניינו של הנאשם. ואכן, שירות המבחן ביצע מלאכתו, והמציא תסקיר מפורט, ובו פורטה התרשמותו של השירות מן הנאשם והמלצותיו לגביו. הנאשם הינו אדם צעיר, אשר עבד עד כה לפרנסתו, ללא עבר פלילי. נראה, כי העובדה שזכה להגנת יתר של הוריו, וכן גילויי ותרנות וסלחנות מצידם, תוך הימנעותם מלהציב לו גבולות, הביאו לכך שהנאשם מתקשה למצוא ערך באלמנטים בחייו, מאחר והם הושגו ללא כל מאמץ מצידו. כתוצאה מחינוכו זה, מתקשה הנאשם בהגדרת קנה מידה והגדרה להצלחה, אשר הפכו עבורו לריקים מתוכן.