הנאשמים
1. הנאשמים הואשמו בעבירות של הלבנת הון ובעבירות נוספות. שני הראשונים - שור ושוובר - עוסקים במתן שירותי מטבע, וכך גם השלישית - Ens Credit - חברה בע"מ. הרביעית והחמישית - הקלמן ורודנסקי - האחת פקידה, והאחרת מנהלת מחלקת מט"ח ומורשית חתימה בבנק פאג"י, סניף שלומציון המלכה בירושלים.
2. "הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש" (ה"ח תשנ"ט-1999 420). חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן - החוק) נועד לאסור מלחמה בהלבנת הון באמצעות חסימת דרכי מילוט להלבנת כספים ורכוש הקשורים לעבירה. בחוק נקבעה מערכת של דיווחים שבבסיסה חובת דיווח מוגבלת על עסקאות לפי אפיונים מסויימים וחובת דיווח על עסקאות 'חשודות'. היות וסכומי כסף גדולים, דרכם שהם מועברים ממקום למקום, או מיד ליד, באמצעות המערכת הפיננסית, ראה המחוקק חשיבות גדולה בפיקוח מיוחד שיוטל על הפעילות הבנקאית והבין-בנקאית.
3. לשם כך נקבעו חובות דיווח שונות, המוטלות על נותני השירותים הפיננסיים לגבי פעולות ברכוש, המתבצעות באמצעות המערכת הפיננסית. חובות דיווח אלה נועדו לאתר מקורות לכסף שמוצאו בפשיעה, לאפשר מעקב אחרי הכסף, בכניסתו לתוך המערכת הלגיטימית, ובכך למנוע את הסוואתו. חובות דיווח לגבי פעולות חריגות או פעולות שלכאורה אין להן הצדקה כלכלית, נועדו לאפשר שיקוף מרבי של כספי הלבנת הון ושל העברתם במערכת הבנקאית והפיננסית. הדיווחים על פי החוק מתנקזים אל מאגר מידע ברשות איסור הלבנת הון. חובות הדיווח עוגנו בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א - 2001 (להלן - הצו הבנקאי) ובצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח, ניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב - 2002 (להלן - צו נותני שירותי מטבע).
4. בצו הבנקאי הוטלו על התאגיד הבנקאי חובות זיהוי שונות, נוסף על אלו המפורטות בחוק, באשר לחשבונות המנוהלים אצלו - בעלי החשבון, בעלי השליטה, נהנים בחשבון ואחרים. בסעיף 4 לצו הבנקאי נקבעה חובת הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה בחשבון. בפרק ג' לצו הבנקאי נקבעו חובות הדיווח של התאגיד הבנקאי, לרשות איסור הלבנת הון, בהתאם למאפיינים מסויימים כגון סוג הפעולה, מקורה ויעדה. נקבע שם בין היתר כי תאגיד בנקאי ידווח לרשות איסור הלבנת הון דיווחים נוספים על "פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-200,000 שקלים חדשים לפחות" (סעיף 8(1) לצו הבנקאי). בנוסף לכך, הוטלה על התאגיד הבנקאי בסעיף 9 לצו, החובה לדווח לרשות איסור הלבנת הון דיווחים נוספים על פעולות של מקבל השירות, שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, נחזות בעיניו כבלתי רגילות. עוד קבע הצו הבנקאי, כי יכול שייראו כפעולה בלתי רגילה פעילות של מקבל השירות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח, או שנראה כי בעל החשבון מנהל את החשבון בעבור אחר, מבלי שהצהיר על כך.
5. החוק הסדיר גם את רישומם של נותני שירותי מטבע, במרשם נותני שירותי מטבע (להלן - המרשם), על מנת לאפשר פיקוח על עמידתם בחובות זיהוי ודיווח שונות המוטלות עליהם. זאת, מכיוון שבאמצעות נותני שירותי מטבע יכולות להתבצע עברות של הלבנת הון. צו נותני שירותי מטבע, מחייב נותני שירותי מטבע לפעול על-פי חובות הזיהוי שנקבעו בצו ולדווח לרשות איסור הלבנת הון, על הפרטים המפורטים בצו. נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע, בלא שיירשום פרטי זיהוי שונים כגון שם, מספר זהות ומען, ויאמת פרטים אלה כנדרש על פי-החוק. על נותן שירותי מטבע לדווח לרשות איסור הלבנת הון, בין היתר, על נכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב, אם שווי השירות שניתן הוא 500,000 ש"ח לפחות. אם ניתן השירות במזומן או בהמחאות נוסעים או כנגד העמדת נכסים אלה, וכן אם נכיון השיקים, שטרי החליפין או שטרי החוב, נקבו במטבע חוץ או במטבע שונה מזה של הנכס הפיננסי שאותו מנכים, סף הדיווח יהיה כאשר שווי השירות שניתן הוא 50,000 ש"ח לפחות. כמו כן, על נותן שירותי מטבע לדווח לרשות איסור הלבנת הון, על המרת מטבע או החלפת שטרות כסף, אם שווי השירות שניתן הוא 50,000 ש"ח לפחות. צו נותני שירותי מטבע הטיל חובת דיווח על העוסקים במתן שירותי מטבע, אף אם אינם רשומים ככאלה במרשם.
עד כאן דברים אחדים על החוק, על תכליתו, על צווים שמכוחו, חובות דיווח וזיהוי, ככל שיש צורך בהם כרקע לפירוט מעשי-העברה של הנאשמים.
המעשים, העברות והסדר הטיעון
6. אלו הם המעשים שעשו הנאשמים והעברות שבהן הורשעו, על-פי הודאתם בהסדר טיעון.
ביום 12.5.94 פתח דב זופניק חשבון ע"ש אחיו בבנק פאג"י על מנת לסחור באמצעותו במניות ובמטבעות (להלן - חשבון זופניק). שור וזופניק נרשמו כמיופי-כוח בחשבון. התכנית לא יצאה אל הפועל והאחים זופניק לא עשו שימוש כלשהו בחשבון. כשנה או שנתיים לאחר שנפתח החשבון, ביקש שור מזופניק להשתמש בו לצרכיו, ונענה בחיוב. בשנת 1997 או 1998 עשה שור הסכם עם אהרון פולמן, לפיו ינהל שור את חנותו של פולמן ברחוב שאולזון 58 בירושלים, שם ניתנו שירותי מטבע. ביום 16.10.01 ביקש פולמן מאת נתנאל חילקו לפתוח חשבון על שמו בבנק פאג"י, על מנת שפולמן ישתמש בו לצרכי פריטת שיקים ודולרים. חילקו עשה כזאת, ושור נרשם כמיופה כוח בחשבון. מיום פתיחת החשבון, 16.10.01 ועד ליום 14.11.01, שימש החשבון את שור ואת פולמן בעסקם כנותני שירותי מטבע.
ביום 14.11.01 הקים שוובר את Ens Credit, ביחד עם אשתו נרשמו כבעליה, והוא כמנהלה. שור ושוובר חברו לעסוק יחדיו במתן שירותי מטבע בין היתר באמצעות Ens Credit, שם עבד שור והיה בה לדמות דומיננטית.
לצורך פעילותה העסקית של Ens Credit כנותנת שירותי מטבע, עשו שור ושוובר שימוש במספר חשבונות בנק. שור השתמש בחשבונות חילקו וזופניק ובחשבון נוסף על שמו בבנק פאג"י.
הקלמן ורודנסקי טיפלו מטעם הבנק בחשבונות הנ"ל שבהם פעלו שור, שוובר ו-Ens Credit.
7. באישום הראשון הורשע שור בהלבנת הון, עברה לפי סעיף 3(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק וסעיף 9 לצו הבנקאי; הקלמן ורודנסקי ביצעו עברה לפי סעיף 3(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק ובשילוב עם סעיף 9 לצו הבנקאי וסעיפים 2 ו-10 לתוספת השנייה של הצו.
מדובר בשימוש שעשה שור בחשבונות חילקו וזופניק לצורך פעילותו העסקית כנותן שירותי מטבע, בכספים השייכים לו ולא לבעלי החשבונות, בין התאריכים 17.2.02 - 16.12.03. באמצעות עובדי Ens Credit או בעצמו, ביצע שור פעולות של הפקדה ומשיכת מזומנים ושיקים. הקלמן חשדה כי כלל הפעילות בחשבון חילקו לא נעשית לטובתו של בעל החשבון הרשום, כי הכספים מוחזקים עבור שור, שוובר ו-Ens Credit, וכי הללו פועלים בחשבון לצורך פעילותם במתן שירותי מטבע. אף-על-פי-כן, נמנעה מלברר מיהו הנהנה בחשבון, ולא דיווחה להנהלת בנק פאג"י ולא לרשות איסור הלבנת הון על חשדה.
עובר וסמוך לחודש אוגוסט 2003 נעשתה פנייה מאת בנק פאג"י אל שור על מנת שיידאג לחתימה על הצהרת נהנה בחשבונות חילקו וזופניק. ביום 14.8.03 חתם חילקו על הצהרה לפיה הוא הנהנה היחיד בחשבון. חשבון זופניק נסגר ביום 10.10.03 מבלי שנחתמה לגביו הצהרת נהנה. רודנסקי חשדה כי הפעולות בחשבון זופניק לא נעשות לטובת בעל החשבון הרשום, כי הכספים מוחזקים עבור שור, וכי הוא פועל בחשבון לצורך פעילותו במתן שירותי מטבע. אף-על-פי-כן, נמנעה מלברר מיהו הנהנה בחשבון ולא דיווחה להנהלת בנק פאג"י ולא לרשות איסור הלבנת הון על חשדה.
8. באישום השני הורשע שור בהלבנת הון, עברה לפי סעיף 3(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק וסעיף 8 לצו הבנקאי. מדובר במשיכות כספים שעשה שור מחשבונות הבנק הנ"ל לצורך פעילותו במתן שירותי מטבע, בין התאריכים 17.2.02 - 16.12.03 בסכום כולל של 21,168,000 ש"ח. שור עשה כן בעצמו ובאמצעות שליחים, באופן שסכום כל משיכה יהיה נמוך מסך של 200,000 ש"ח, ביודעו על חובת התאגיד הבנקאי לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על כל פעולה בנקאית בסכום של 200,000 ש"ח ומעלה ובמטרה למנוע את הדיווח.
9. באישום השלישי הורשע שור בהלבנת הון, עברה לפי סעיף 3(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק וסעיף 6 לצו נותני שירותי מטבע. באמצעות אנשים שונים נתן שור שירות של המרת מטבע של מדינה במטבע של מדינה אחרת ונכיון שיקים, בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 545,545.2 ש"ח וכדלקמן: