הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום").
א.
עובדות כתב האישום:
כתב האישום מונה
6 אישומי משנה, אשר יפורטו להלן, בהתייחס לכל אחד ואחד מהנאשמים.
בחלק הכללי של כתב האישום צויין כי בזמנים הרלוונטיים לאמור בכתב האישום, היו הנאשמים 4-1 חבריו של אחד, פבל קריגר (להלן: "קריגר"). עוד צויין כי פרחאד רוסטמוב (להלן: "פרחאד") הינו חברו של גיאורגי קרניאן (להלן: "גיאורגי") וכי התגוררו יחדיו בדירה ברח' השילוח 4א' חיפה. ראשד (אשר רוסטמוב) (להלן: "ראשד") הוא אחיו של פרחאד (להלן: "האחרים").
על פי עובדות
האישום הראשון (המתייחס לנאשמים 1, 2 ו- 4), במועד שאינו ידוע למאשימה, בסוף חודש יוני 2010, פגש גיאורגי את חברתו של הנאשם 2, אלזה לקנוב (להלן: "אלזה"), ומסר באמצעותה מסר מאיים לקריגר, לנאשם 2 ולחבריהם, לפיו יפגע בהם. בהמשך לאמור, שוחח קריגר עם פרחאד בנוכחות הנאשמים 1 ו- 2 והשניים קבעו להיפגש (להלן: "המפגש").
זמן קצר טרם המפגש, פנו קריגר והנאשמים 1 ו- 2, עת שהו בביתו של זה האחרון, לנאשם 4 וביקשו את סיועו במקרה ש"יהיו בעיות" במהלך המפגש, וזה נתן את הסכמתו לסייע. בהמשך לכך, הצטיידו הנ"ל בשני אקדחים טעונים אותם החזיקו ונשאו בלא רשות על פי דין, על מנת להשתמש בהם במקרה ו"האחרים" יירו לעברם (להלן: "האקדחים").
עוד נטען, כי במועד שנקבע בין הצדדים, בסמוך לשעה 22:00 לערך, הגיעו הנאשמים 1, 2, 4 וקריגר, לבקשת פרחאד, לגן ציבורי ברח' הפועל בחיפה, כאשר קריגר והנאשם 2 הגיעו למקום ברכב מסוג מאזדה (להלן: "המאזדה") והנאשמים 1 ו- 4 הגיעו בקטנוע, ועמדו בקרבת המקום כאשר הם מחזיקים ונושאים את האקדחים, ללא רשות על פי דין.
סמוך לאחר הגעתם, הגיעו "האחרים" למקום, כאשר ברשותם שני אקדחים אותם החזיקו ונשאו בלא רשות על פי דין, רצו לשיחים עד סמוך מאוד לרכב המאזדה, ואז ירו לעברם קריגר והנאשם 2, לפחות
11 כדורים, תוך שהם פוגעים ברכב המאזדה. הנאשמים וקריגר נמלטו מהמקום, ובהמשך נטשו את רכב המאזדה המנוקב.
בסמוך לאמור לעיל, קשר קריגר קשר עם הנאשמים 1 ו- 2 לגרום ל"אחרים" חבלה חמורה, זאת כנקמה על מעשיהם, כאמור לעיל (להלן: "הקשר").
בהמשך לקשר ולשם קידומו, קריגר פנה לנאשם 4 וביקש להשתמש ברכבו. זה האחרון, שידע כי העברת רכבו תאפשר לקריגר ולנאשמים 1 ו- 2 לגרום ל"אחרים" חבלה חמורה ותקל עליהם לעשות כן, הסכים לבקשה וסיפק את רכבו מסוג פורד (להלן: "רכב הפורד").
בהמשך לאמור לעיל, הניחו קריגר והנאשמים 1 ו- 2, בנוכחות הנאשם 4, את האקדחים ברכב הפורד ונסעו ברכב זה בשכונת הדר בחיפה, בניסיון לאתר את "האחרים", על מנת לגרום להם חבלה חמורה, תוך שהם, כאמור, מחזיקים ונושאים את האקדחים בלא רשות על פי דין.
בהמשך, בשעה 01:00 לערך, הבחינו ב"אחרים" סמוך לרח' ארלוזורוב, עצרו את הרכב, בעוד קריגר יצא כשבידו אקדח טעון והחל לירות לעברם, תוך כוונה לפגוע בהם, אולם אלה הצליחו להימלט.
בגין אישום זה, הורשעו ה
נאשמים 1 ו- 2 בעבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ; 144(א) + (ב) + 29 [מספר עבירות] 329(א)(2)+29+31, לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), דהיינו, קשירת קשר לפשע, החזקת ונשיאת נשק וסיוע בצוותא לגרימת חבלה בכוונה מחמירה.
הנאשם 4 הורשע בעבירות לפי סעיפים 144(א)+(ב)+29 ו- 329(א)(2)+31 לחוק העונשין, קרי, עבירות החזקה ונשיאת נשק שלא כדין וסיוע לגרימת חבלה בכוונה מחמירה.
על פי עובדות ה
אישום השני, (המתייחס לנאשמים 1 ו- 3), במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, עדכן קריגר את הנאשם 3 באירועים שפורטו לעיל באישום הראשון ובקשירת הקשר, וזה הסכים להצטרף לקשר.
בתאריך 30.6.10 בשעות הערב, נסעו הנאשמים 1 ו- 3 עם קריגר ברכבו בשכונת הדר בחיפה, בסמוך למקום מגוריו של ראשד, והבחינו ברכב מסוג מיצובישי, שבאותה עת היה בשימושו של ראשד. ברצונם לנקום בו וב"אחרים", קשרו קשר להצית רכב זה. לפיכך, נסעו השלושה לתחנת דלק, שם מילא הנאשם 1 בנזין בג'ריקן, ושבו לשכונת הדר בחיפה.
בבוקר ה- 01.07.10, סמוך לשעה 03.00, ירדו הנאשמים 1 ו- 3 מרכבו של קריגר, בעוד זה ממתין להם ברכבו על מנת למלטם, הנאשם 3 שבר את חלון רכב המיצובישי באמצעות אבן, בעוד הנאשם 1 שפך בנזין על הרכב, תחב סמרטוט ספוג בבנזין לג'ריקן, הדליק את הסמרטוט וזרק את הג'ריקן לתוך רכב המיצובישי, שנשרף כליל.
בגין האמור לעיל, הורשעו
הנאשמים 1 ו- 3 בעבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו- 448 + 29 לחוק העונשין, דהיינו, קשירת קשר לפשע והצתה ובהתייחס
לנאשם 3 - בלבד, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, קרי, קשירת קשר.
על פי האמור ב
אישום השלישי (מתייחס לנאשמים 2 ו- 3 - בלבד), במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, לאחר האמור באישום הראשון ובהמשך לקשר, החליטו קריגר והנאשמים 1 ו- 3 לאתר את מקום מגוריו של פרחאד, במטרה לגרום לו לחבלה חמורה ולהטיל בו נכות או מום.