פ
בית המשפט המחוזי בנצרת
|
101-08
07/01/2009
|
בפני השופט:
עאטף עיילבוני
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד גלעד ארליך מפרקליטות מחוז הצפון-פלילי
|
הנתבע:
מרעי סאלח ת.ז. 055824163 עו"ד שמעון קוקוש
|
גזר דין |
הקדמה
:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון ובהתאם להודאתו הורשע בעבירות הבאות:
1.
חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין").
2.
תקיפה הגורמת חבלה ממשית - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.
3.
החזקת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
בין הצדדים לא הושג הסדר באשר לעונש, ונושא זה הושאר לשיקול דעת בית המשפט בטיעון פתוח, לאחר קבלת תסקיר מטעם שרות המבחן.
התמונה העולה מכתב האישום המתוקן
:
על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 31/7/08 נכחו הנאשם ובני משפחתו בחתונת בתו של אחמד דחאברה, גיסו של הנאשם, בחצר הסמוכה לביתו של אחמד בכפר ואדי אל חמאם. מטעמי דת, נערכה החתונה תוך הפרדה ברורה בין מתחם הגברים למתחם הנשים.
במהלך האירוע, התקבלו תלונות לפיהן הנאשם נכנס למתחם הנשים ונראה רוקד שם כשהוא שתוי ומתנהג באופן בלתי נאות. בשלב מסוים, העיר אחד מבני המשפחה לנאשם על אופן התנהגותו וביקש ממנו לא להיכנס למתחם הנשים. בחלוף זמן מה, פנה אל כיוון הנאשם בן משפחה נוסף, פתחי דחאברה (להלן:
"פתחי"), על מנת לבקש ממנו שלא להרוס את החתונה, אך עוד בטרם הספיק הלה לפנות אל הנאשם, נטל הנאשם מגש עמוס בפיצוחים ודברי מתיקה וזרק אותו לעברו. במקביל לכך, שלף הנאשם מכיסו סכין יפנית (להלן:
"הסכין"), וגרם לפתחי לשריטה שטחית לא מדממת בידו השמאלית.
המתלונן, בנו של פתחי, נחלץ לעזרת אביו וחצץ בגופו בין פתחי לבין הנאשם. או אז שלף הנאשם פעם נוספת את הסכין ודקר את המתלונן בחזהו, בבטנו ובזרועו השמאלית.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חתך עמוק באורך 5 ס"מ בבית החזה השמאלי, שני חתכים בבטן (אחד מהם עמוק) וחתך עמוק נוסף באורך 10 ס"מ בזרועו השמאלית. המתלונן אושפז בבית החולים "פוריה" ונזקק לטיפול רפואי ולתפרים. כמו כן, כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרם לפתחי חתך באורך 10 ס"מ על גב יד שמאל.
מיד לאחר האירוע הסתלק הנאשם מן האירוע, ועל אף שידע כי הוא נדרש להגיע לחקירה במשטרה, הסגיר עצמו רק בחלוף יומיים.
תסקיר שרות המבחן
:
בהתאם לתסקיר שירות המבחן, הנאשם הינו כבן 44, נשוי ואב לשישה ילדים, הנסמכים על שולחנו, אשר עבד משך 17 שנים עד למעצרו כמכונאי רכב.
קצינת שירות המבחן מציינת כי בשיחה עם הנאשם פרץ האחרון בבכי ושיתף אותה בקשייו להתמודד עם המעצר, שהינו הראשון בחייו. כן הביע הנאשם קושי בשל הריחוק מביתו וגילה חשש לאיבוד מקום עבודתו, שמהווה מקור פרנסה יחיד למשפחה.
אשר לעבירות נשוא כתב האישום, התייחס הנאשם לחלקו באירוע בהפחתה, התקשה להתחבר לסבלו של המתלונן וציין שהוא חווה את עצמו כקורבן ולא כתוקף. עוד הוסיף הנאשם שבעקבות מעצרו, למד את הלקח ולא יחזור על התנהגותו כמתואר בכתב האישום.
על פי המתואר בתסקיר שרות המבחן, אשתו של הנאשם תיארה אותו כבעל טוב שדואג לפרנסת המשפחה, וכן הוסיפה כי כיום היא מתקשה להתמודד עם עול פרנסת המשפחה המוטל עליה.
התרשמותו הכוללת של שירות המבחן הינה כי הנאשם מתקשה להתבונן פנימה, להכיר את רגשותיו וללמוד להתמודד עמם. כן התרשם שירות המבחן כי באותו אופן, הגיב הנאשם באירוע נשוא כתב האישום בהחצנה ומבלי להפעיל שיקול דעת. אף ששירות המבחן הפנה את הנאשם לעברו הפלילי הקודם, לרבות הרשעתו בעבירות תקיפה, תגרה, איומים וכיוצ"ב, לא התחבר הנאשם לבעייתיות שבהתנהגותו ושב וטען כי מדובר באירוע חריג מבחינתו וכי למד את הלקח. אי לכך, נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית אודות הנאשם.
טיעוני המאשימה לעונש
: