גז"ד לד"ר ריחני, מנהלה לשעבר של מחלקת העיניים בביה"ח הממשלתי נהריה

מבוא

1.       הנאשם שימש בכל זמן רלבנטי לכתב האישום כמנהל מחלקת עיניים בבית החולים הממשלתי בנהריה, והוא הורשע בביצוען של 12 עבירות שוחד, כפי שיפורט בהמשך. חשיפת מעשי השחיתות עליהם ניצח הנאשם באה בזכות עבודת שטח ראויה לשבח, שבוצעה ע"י תחקירני תכנית הטלויזיה "כלבוטק". אלמלא הצגת האירועים ותיעודם במצלמות "כלבוטק", ספק רב בעיניי אם הייתי מגיע למצב בו היה עליי לכתוב גזר דין זה, ואזרחים נוספים היו עלולים למצוא עצמם משלמים כספי שוחד לנאשם. דומה, שלעתים הפכו כלי התקשורת למעין זרועה הארוכה של הרשות החוקרת, בחושפם מעשי שחיתות ועבריינות, מקום בו נכשלו רשויות אחרות. בכך ממלאים כלי התקשורת תפקיד חשוב בהליך עיצוב החברה, בשמירה על ערכיה הדמוקרטיים ובהגנה על כבוד האדם וזכויותיו.

2.       מעשי הנאשם שנחשפו מתייחסים לשנים 1997-2007, כאשר ביצע הנאשם, במסגרת תפקידו בבית החולים, ניתוחים של השתלת קרניות וניתוחי יירוד (קטרקט) בעיניהם של מטופלים שונים. בהזדמנויות שונות, בסמוך למועד ביצוע הניתוח, ביקש הנאשם ממטופלים ומבני משפחותיהם אשר פנו אליו, להעביר לידיו כספים תמורת ביצוע הניתוח על ידו באופן אישי, זאת על אף שמדובר בניתוח המתבצע בבית חולים ממשלתי ושעבורו אין החולה אמור לשלם  לרופא. בחלק מהמקרים טען הנאשם בפני מטופליו כי עליהם לשלם לו כספים בכדי לקצר את זמן ההמתנה לניתוח השתלת הקרניות. להלן אסקור בפירוט מה כל אחד משנים עשר האישומים.

האישומים

3.       האישום הראשון מתייחס למחצית השניה של שנת 1997, עת הגיע מר צבי מונד לבדיקה במרפאתו הפרטית של הנאשם, ולאחר שזה קבע  כי מר מונד זקוק להשתלת קרנית בעינו השמאלית, הודיע לו הנאשם שאם הוא מעוניין שהניתוח יבוצע על ידו יהא עליו לשלם לו סך של 2,400 דולר, ואכן הסכום שולם סמוך למועד ביצוע הניתוח, בערך של 8,426 ש"ח. 

בהתאם לאישום השניהגיע מר ארז גונן, בליווי אביו, מר דן גונן, בתאריך 19.5.99, לבדיקה במרפאה, וכשהאב שאל את הנאשם אם ישנה אפשרות שהוא אישית ינתח את בנו, השיב שאם לא ישלמו לו באופן פרטי קיים סיכוי סביר שהמנתח בבית החולים יהיה מתמחה. כשבועיים לאחר הניתוח התקשר הנאשם לארז והזמינו לבדיקה במרפאתו, תוך שהזכיר לו שעליו להביא איתו את הסכום עליו סוכם, ואכן שולם לנאשם סך של 10,000 ש"ח במזומן.

האישום השלישי מתייחס ליום  16.1.00 בו הגיעה גב' אליס בן שושן לבדיקה במרפאת הנאשם, וזו נתבקשה על ידו לשלם סך של 1,700 דולר. בעלה של אליס, שנכח באותו ביקור, אמר לנאשם שקשה להם לשלם סכום כסף כה גבוה, ואז הבהיר להם הנאשם כי אם ישלמו לו את הסכום המבוקש הוא עצמו ינתח את אליס בתוך שבוע, ואכן, בסמוך לאחר הניתוח שילמה גב' בן-שושן לנאשם סך של 7,891 ש"ח, ומשנזקקה המטופלת לארבעה ניתוחי השתלת קרנית, היא שילמה לנאשם, במספר הזדמנויות סך של כ- 9,000 ש"ח, זאת בנוסף לסכום ששולם קודם לכן.

בהתאם לאישום הרביעי, בחודש אוגוסט 2000 ניתח הנאשם את עינו השמאלית של מר נסרי ניג'ם, כאשר ימים ספורים לפני כן, שיחרר הנאשם את מר ניג'ם מבית החולים בו היה מאושפז לצרכי הניתוח, לשם השגת הסך של 12,000 ש"ח אותו דרש, ולאחר שהסכום שולם לו בוצע הניתוח. 

בהתאם לאישום החמישי,   הודיע הנאשם ביום 12.12.01 למר יפת יפעת, כי אם הוא מעוניין שהנאשם אישית ינתח את עינו השמאלית של אביו, ולא מתמחה או רופא אחר, אזי עליו לשלם לו סך של 1,200 דולר עבור הניתוח. בתאריך 25.12.01 ביצע הנאשם ניתוח יירוד (קטרקט) והשתלת עדשה תוך עינית בעינו השמאלית של האב, וימים ספורים לאחר הניתוח הגיע מר יפת לבית החולים ומסר לידי הנאשם סך של כ-5,000 ש"ח במזומן .

בהתאם לאישום השישי דרש הנאשם עבור ביצוע ניתוח השתלת קרנית בעינו של מר אסף מונד, סך של 2,400 דולר, וסמוך לאחר הניתוח שבוצע ביום 2.4.02, מסר אביו של אסף לנאשם סך של 11,474 ש"ח. ביום 25.6.04 ביצע הנאשם ניתוח של השתלת קרנית בעינו הימנית של אסף, ובתמורה שילם האב לנאשם סכום נוסף של 10,802 ש"ח.

בהתאם לאישום השביעי הגיעה ביום 14.1.03 גב' זוהרה אביסרור לבית החולים בנהריה, ושאלה את הנאשם אם הוא אישית ינתחה, והנ"ל ענה כי לשם כך יהא עליה לשלם סך של 2,000 דולר. בנה של גב' אביסרור סיכם בעקבות כך עם הנאשם כי ישלם לו סך של 7,000 ש"ח, וסמוך לאחר הניתוח מסרה גב' אביסרור לנאשם סך של 5,000 ש"ח, ומשביקשה לשלם את היתרה בתשלומים, הודיע לה הנאשם שהוא מוותר על היתרה.

האישום השמיני מתחיל ביום 24.12.03 בו הגיע מר ירוחם רויכר, יחד עם שני בניו הקטינים, לבדיקה במרפאת הנאשם, בסיומה המליץ להם הנאשם לעבור ניתוחי השתלת קרניות, והוסיף שמחיר הקרנית עומד על סך של 2,400 דולר. בתאריך 20.2.04 ביצע הנאשם ניתוח של השתלת קרנית בעינו הימנית של אחד הקטינים, ולאחר הניתוח שילם מר רויכר לנאשם, בשתי הזדמנויות שונות, סך כולל של 12,000 ש"ח. בתאריך 5.8.04 ניתח הנאשם את עינו הימנית של הקטין השני והשתיל לו קרנית, ולאחר הניתוח, ובשתי הזדמנויות שונות, מסר מר רויכר לנאשם סך כולל של 12,000 ש"ח. בתאריך 21.11.05 ניתח הנאשם את עינו השמאלית של הקטין והשתיל לו קרנית, ולאחר הניתוח, ובשתי הזדמנויות שונות, מסר מר רויכר לנאשם סך כולל של 12,000 ש"ח. סה"כ שילם מר רויכר לנאשם, עבור ביצוע הניתוחים בעיני ילדיו, סך של 36,000 ש"ח. 

בהתאם לאישום התשיעי, הגיע מר יהודה קינן-קניאס, ביום 25.7.04, לבית החולים בנהריה על מנת לעבור ניתוח השתלת קרנית בעינו הימנית, וכשהנ"ל ביקש מהנאשם שינותח על ידו, הבהיר לו הנאשם כי לשם כך יהא עליו לתרום סכום כסף מסוים למחלקה. כשעה לפני הניתוח, ניגש מר קניאס למשרדו של הנאשם ומסר לו מעטפה ובה 5,000 ש"ח במזומן. הנאשם לקח את הכסף לכיסו, ולאחר מכן ביצע ניתוח השתלת הקרנית בעינו הימנית של מר קניאס.

בהתאם לאישום העשירי,  בתאריך 8.8.05 הגיע מר גיא גפני למרפאתו הפרטית של הנאשם ולאחר שנבדק על ידו הוחלט לבצע השתלת קרנית בעינו. באותה הזדמנות, אמר הנאשם למר גפני, כי אם הוא מעוניין להבטיח שהניתוח יתבצע על-ידו, יהא עליו לשלם סך של 3,000 דולר, והוסיף שהכסף יהווה תרומה למחלקה. בתאריך 15.9.05 ניתח הנאשם את עינו השמאלית של גיא והשתיל לו קרנית, וכחודש לאחר הניתוח, הגיע גיא לבית החולים בנהריה ומסר לידי הנאשם סך של כ-13,578 ש"ח, אותו שלשל הנאשם לכיסו.

בהתאם לאישום האחד עשר, בחודש מאי 2005 לערך נבדק מר אלברטו סקודיצקי בבית חולים "הדסה" בירושלים, שם נקבע כי הוא זקוק להשתלת קרנית בעינו השמאלית. מר סקודיצקי נרשם שם ברשימת ההמתנה, ואולם תורו לא הגיע במשך חודשים ארוכים. בחודש ספטמבר 2006, לאחר שחלה החמרה במצב ראייתו, יצר מר סקודיצקי קשר טלפוני עם הנאשם, וביום 18.9.06 הגיע לבדיקה בבית חולים נהריה, שם הציב הנאשם למר סקודיצקי שלוש אפשרויות: האחת - לייבא קרנית מחו"ל באמצעות הביטוח הרפואי, השניה - להירשם ברשימת ההמתנה של בית החולים בנהריה ולהמתין על פי התור להשתלה שתיעשה בידי רופא תורן, והשלישית - לשלם לנאשם סך של  2,400 דולר בכדי שינותח על ידו. מר סקודיצקי בחר באפשרות השלישית, וכעבור מספר ימים  השתיל הנאשם קרנית  בעינו  הימנית.  זמן  קצר  לאחר  מכן שילם מר סקודיצקי לנאשם סך של 10,000 ש"ח.  

האישום השנים עשר מתחיל בשנת 2005, עת הגיע מר אמיר בנק לבדיקה בבית חולים נהריה, שם הודיע לו הנאשם שהוא זקוק להשתלת קרנית בעינו הימנית. בהמשך, נבדק אמיר על ידי רופא אחר, ובסופו של דבר החליט לדחות את מועד ביצוע הניתוח. במהלך שנת 2006 פנה אמיר שוב לבית הולים וביקש להירשם ברשימת ההמתנה להשתלת קרנית, וכעבור כארבעה חודשים יצר הנאשם קשר טלפוני עימו והודיע לו שישנה קרנית מתאימה להשתלה בעינו, והבהיר לו שאם הוא מעוניין לבצע את ההשתלה יהא עליו לשלם לו כסף. למחרת הגיע אמיר לבית החולים ביחד עם גיסו מר יבניאל רבינוביץ, ולאחר שנבדק דרש ממנו הנאשם לשלם לו סך של 2,400 דולר עבור הניתוח. ביום 16.1.07 ניתח הנאשם את עינו הימנית של אמיר והשתיל בה קרנית, אך בסופו של דבר לא העביר אמיר לידי הנאשם סכום כלשהו.

עדי האופי מטעם הנאשם

4.       מטעם הנאשם העידו 20 עדי אופי, ובנוסף - הוגשה אסופת מסמכים. גזר דין זה לקח בחשבון את דברי כל העדים, את כל המסמכים שהוגשו, כולל קטעי תקשורת, וכן את כל פסקי הדין אליהם הפנו ב"כ הצדדים. להלן אסקור חלק מדברי אותם עדים, ואתייחס למסמכים נבחרים :

פרופ' נתן רוגין, מומחה בקרדיולוגיה ומנהל מכון הלב, כתב מכתב ואף העיד בבית המשפט. לדבריו, הנאשם נמצא במעקב מכון הלב מזה שנים, עם ממצאים קרדיאליים של תסמונת אנגינוטית, מחלת לב מיטרלית, הפרעות קצב, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה. העד הוסיף כי קיים סיכוי סביר שהנאשם יצטרך לעבור ניתוח לב פתוח בקשר לבעיה זו, ובנוגע לעונש המאסר הצפוי לנאשם אמר: "יכול לגרום ללחץ נפשי, סטרס שגורם לעליה בדם, סביר ביותר שיש לו מחלה מאחר ויש לו כאבים בחזה כתוצאה ממאמץ. אני חושב שזה ישפיע שלא לטובה על מצב החולה", ובמכתבו כתב כי "תנאי מאסר בכל צורה שהיא עלולים לסכן את בריאותו וחייו".

מר עדי אלדר, ראש העיר כרמיאל, סיפר כי היכרותו עם הנאשם הינה מתוקף היותו ראש עיר, וכי בית החולים בנהריה הוא בית חולים "הבית" שלהם. במכתבו תיאר העד כי: "מחלקת העיניים בנהריה הפכה בראשותו של ד"ר ריחני לאחת ממחלקות העיניים המובילות בארץ ובעולם, בעיקר בתחום ניתוחי והשתלות קרנית, וזו ספגה מהלומה קשה עם הפסקת עבודתו של הנאשם ... כאחד מאלפי התושבים שזכה בעצמו לטיפול ניתוחי מעולה ולייחס אנושי מיוחד במחלקת העיניים בראשותו של ד"ר ריחני, אינני יכול שלא להביע את מורת רוחי ודאגתי, כמו זו של כל תושבי הגליל המערבי " .