1. הנאשם, שמאי רכב במקצועו, הורשע בעבירות המפורטות על גבי תשעה אישומים,זאת בהסתמך על הודאתו שניתנה לאחר שמיעת כל הראיות בתיק ובפתח ישיבת הסיכומים. בחלק הכללי של כתב האישום נכתב, שהנאשם נהג להציג עצמו בפני אנשים כשמאי רכב, אשר מכוח עיסוקו הוא מסוגל לרכוש עבורם רכבים מעוקלים בהליכי הוצאה לפועל, במחיר מוזל, ולצורך מימוש מטרתו פנה הנאשם בחודש מאי 2010 למתווך דירות בשם ליאוניד אברבוך, והציע לו להפנות אליו אנשים לצורך רכישת רכבים, וזאת בתמורה לעמלת תיווך. הנאשם התקשר עם אנשים שונים, בין בתיווכו של ליאוניד ובין ללא תיווך, הבטיח להם בכזב ובמרמה לספק רכבים, ובהאמינם לנאשם מסרו לידיו סכומי כסף שונים, מבלי שיספק את הרכבים, ותוך מתן הבטחות כי הרכב יסופק או שישיב להם את כספם. סה"כ הוציא הנאשם במרמה מכל המתלוננים סך של 675,620 ש"ח, וניסה לקבל במרמה סכום נוסף של 100,000 ש"ח - להלן תמצית האישומים שבביצועם הורשע הנאשם:
האישום הראשון
:
הנאשם הורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה וכן בעבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי, עבירה על סעיף 432 לחוק העונשין. האירועים באישום זה התרחשו בסוף שנת 2009 ובתחילת שנת 2010, כאשר הוציא הנאשם במרמה מהמתלונן באישום זה, מר חיים מנגד, סך של 41,000 ש"ח, בעבור רכישת רכב מסוג מזדה, הציע לו במרמה להיות שותף עימו ברכישת רכב מסוג טויוטה לנדקרוזר, ולשם כך חתמו הצדדים על זיכרון דברים, בו התחייב מר מנגד להעביר לנאשם סך של 60,000 ש"ח נוספים בגין חלקו ברכישת רכב הטויוטה. משלא נמסר רכב המזדה למר מנגד, ובעקבות דרישות מרובות מצידו לקבלת הרכב ו/או הסכום ששולם, מסר לו הנאשם שיק ע"ס 45,000 ש"ח, הכוללים את הסכום ששולם בתוספת פיצוי ע"ס 4,000 ש"ח, כאשר הנאשם ידע מראש שאין לשיק זה כיסוי.
האישום השני:
אישום זה התרחש במהלך חודש מאי 2010, כאשר הנאשם הציע למר טימור אברבוך לרכוש רכב מסוג הונדה שנת ייצור 2009, תמורת סכום של 81,000 ש"ח, ובמעמד חתימת השניים על זיכרון דברים מסר טימור לנאשם שיק ע"ס 24,500 ש"ח שנפרע, והנאשם לא סיפק את הרכב ולא החזיר את הכסף. בכך הורשע הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
האישום השלישי
:
גם באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שבחודש מאי 2010 הציע הנאשם למר גנדי רגינסקי לרכוש רכב מסוג טויוטה רב 4 שנת ייצור 2007, תמורת סכום של 84,500 ש"ח, ובמעמד חתימת הצדדים על ההסכם, מסר מר רגינסקי לנאשם שיק ע"ס 25,350, וכעבור כחודש מסר לו שיק נוסף ע"ס 35,000 ש"ח. הנאשם לא סיפק את הרכב המובטח, ולא החזיר את הכסף שקיבל במרמה ממר רגינסקי, והמסתכם בסכום של 60,335 ש"ח.
האישום הרביעי
:
גם אישום זה התרחש בחודש מאי 2010, כאשר הנאשם הבטיח למר דוד למברסקי רכב מסוג הונדה סיוויק שנת ייצור 2008, תמורת סכום של 76,000 ש"ח, ובמעמד החתימה על זיכרון הדברים מסר מר למברסקי לנאשם שיק ע"ס 31,200 ש"ח. בתחילת חודש יוני 2010 נפגש הנאשם עם מר למברסקי, והציע לו מתוך כוונה לרמותו, להחליף את רכב ההונדה סיוויק ברכב מסוג הונדה אקורד שנת ייצור 2009, תמורת סכום של 95,600 ש"ח, ובהאמינו לנאשם מסר לו מר למברסקי שיק נוסף ע"ס 50,400 ש"ח. כעבור מספר ימים התקשר הנאשם למר למברסקי, וטען בפניו בכזב ומתוך כוונה לרמותו, כי בית המשפט החליט להפחית בשיעור ההנחה במחיר הרכב, וכי עליו להוסיף סכום של 14,000 ש"ח בכדי שהעסקה תאושר ע"י בית המשפט, ובעקבות שכנועים מצידו של הנאשם מסר לו מר למברסקי ביום 22.6.10 שיק נוסף ע"ס 14,000 ש"ח. סך הכל קיבל הנאשם, ממר למברסקי, במרמה בנסיבות מחמירות סך של 95,600 ש"ח.
האישום החמישי
:
באישום זה הורשע הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שקיבל במרמה ממר אלון בן-משה סכום של 99,600 ש"ח עבור רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר שנת ייצור 2008, שהובטח לו תמורת 132,000 ש"ח. ביום 21.5.10 נחתם בין השניים זיכרון דברים, ובאותו מעמד מסר מר בן-משה לנאשם שיק ע"ס 39,600 ש"ח, וכעבור מספר ימים מסר לו הנאשם מספר רכב 75-092-66, שכביכול זהו הרכב המיועד לו, שעה שבפועל מדובר במספר רכב מסוג טויוטה שפורסם למכיר במודעה באתר האינטרנט יד 2, ללא כל קשר לנאשם. ביום 2.6.10 שילם מר בן-משה לנאשם סכום נוסף, על חשבון העסקה, ע"ס 60,000 ש"ח, וכעבור יומיים הודיע הנאשם למר בן-משה כי לצורך אישור העסקה בבית המשפט עליו לשלם את יתרת מחיר הרכב, אך מר בן-משה סירב לשלם וביקש לבטל את העסקה. הנאשם לא סיפק את הרכב, ולא החזיר את הכספים שהוציא במרמה ושהסתכמו, כאמור, בסך של 99,600 ש"ח.
האישום השישי
:
גם אישום זה עניינו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שבחודש יוני 2010 הציע הנאשם לגב' מרגריטה מינביץ רכב מסוג הונדה סיוויק שנת ייצור 2008 תמורת סך של 68,000 ש"ח, ובמעמד החתימה על זיכרון הדברים מסרה גב' מינביץ לנאשם את הסכום הנ"ל במלואו ובמזומן. למחרת היום התקשר הנאשם לגב' מינביץ והודיע לה, בכוונה לרמותה, כי רכב ההונדה נמכר, והציע לה לרכוש רכב סובארו בי 4 תמורת סכום של 90,170 ש"ח, ובאותו היום מסרה לו שיק ע"ס 22,170 ש"ח. במהלך השבועות שלאחר מכן טען הנאשם בפני גב' מינביץ טענות כוזבות, שהעסקה מתעכבת, שהכספים הופקדו בבית המשפט, שהרכב יימסר לה תוך 7 ימים, ובהמשך ביקש ממנה הנאשם סכום נוסף ע"ס 10,000 ש"ח בכדי לאשר את העסקה בבית המשפט, סכום שלא שולם בשל בקשת גב' מינביץ לבטל את העסקה ולהשיב לידיה את כספיה. סה"כ הוציא הנאשם מגב' מינביץ סך של 90,170 ש"ח.
האישום השביעי
:
אישום זה התרחש בחודש ספטמבר 2010, עת הציע הנאשם למר קובי עובד רכב מסוג טויוטה שנת ייצור 2007 תמורת סכום של 80,500 ש"ח, ומר עובד מסר לנאשם שיק דחוי ע"ס 23,000 ש"ח, לתאריך 11.9.10. ביום 12.9.10 התקשר הנאשם למר עובד, בכוונה לרמותו, והודיע לו כי כונס הנכסים אינו מוכן לאשר את העסקה מאחר ושילם פחות ממחצית משווי הרכב, ודרש תשלום נוסף ע"ס 17,000 ש"ח, ואכן מר עובד מסר לנאשם שיק נוסף בסכום הנ"ל, אך בטרם הספיק הנאשם לפרוע את שני השיקים, הודיע לו מר עובד על ביטול העסקה, והוא ביטל את השיקים. הנאשם הורשע בניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסכום של 40,000 ש"ח.
האישום השמיני
:
באישום זה הורשע הנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסכום כולל של 157,400 ש"ח, וכן בהוצאת שיק ללא כיסוי. תחילתו של האישום ביום 2.8.10, עת נפגש הנאשם עם מר בני לוסקי, לצורך רכישת רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר שנת ייצור 2008, ובמעמד החתימה על זיכרון הדברים מסר מר לוסקי לנאשם סך של 47,400 ש"ח. כעבור מספר ימים התקשר הנאשם למר לוסקי, והציע לו לקצר את ההליכים אצל כונס הנכסים ע"י הפקדת יתרת התשלום, והתחייב לספק את הרכב עד ליום 19.8.10, ואכן נפגשו השניים ביום 15.8.10 ומר לוסקי מסר לנאשם שני שיקים, האחד ע"ס 60,000 ש"ח והשני ע"ס 50,000 ש"ח. ביום 26.8.10 ולאחר פניות רבות של מר לוסקי לנאשם בדרישה לקבל את הרכב, הודיע מר לוסקי לנאשם שהוא מבטל את העסקה, וביקש את כספו בחזרה, והנאשם מסר לו שיק ע"ס 157,400 ש"ח, ליום 10.9.10, ביודעו מראש שהשיק לא יכובד, והשיק אכן לא כובד.
האישום התשיעי
:
תחילתם של האירועים באישום זה בחודש אוגוסט 2010, כאשר הנאשם הבטיח למר שנט קיורקיאן רכב מסוג טויוטה רב 4 שנת ייצור 2007 תמורת סך של 76,500 ש"ח, וביום 1.9.10 נחתם בין השניים זיכרון דברים לרכישת הרכב, ומר קיורקיאן מסר לנאשם שיק ע"ס 27,000 ש"ח. כעבור מספר ימים, ובמטרה להוציא ממר קיורקיאן כספים נוספים, הציע לו הנאשם לרכוש רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר שנת ייצור 2008 תמורת 135,000 ש"ח, ובהאמינו לנאשם מסר לו מר קיורקיאן, ביום 21.9.10, כסף מזומן ע"ס 80,000 ש"ח, כמקדמה עבור הרכישה, והנאשם הבטיח שהרכב יסופק תוך שבוע. מר קיורקיאן ביקש לדעת את מספר הרכב שרכש, והנאשם מסר לו את המספר 75-186-63, שהוא רכב בבעלות פרטית, שמעולם לא הוצע למכירה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. הנאשם לא סיפק את הרכב, ולא החזיר את הכספים שקיבל במרמה, והמסתכמים בסך של 107,000 ש"ח.