1. ביום 12.9.13 בהמשך להליך גישור שהתנהל בפני כב' השופטת ברק-נבו הציגו ב"כ הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור מכפירה, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם הטיעונים לעונש. במסגרת הסדר הטיעון, המאשימה תעתור להטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל וב"כ הנאשם יטען באופן חופשי לעניין רכיב המאסר בפועל. הצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם קנס בסך 90,000 ש"ח שישולם ב-30 תשלומים חודשיים שווים, או 8 חודשי מאסר תמורתו ומאסר על תנאי על העבירות בגינן יורשע . בנוסף הוסכם בין הצדדים כי באם יוטל על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח תסכים המאשימה לדחות את ריצוי עונש המאסר לתקופה של עד 6 חודשים לאחר מתן גזר הדין, לצורכי התארגנות וזאת לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם.
2. במסגרת הסדר הטיעון הורשע הנאשם ביום 12.9.13 על יסוד הודאתו בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בביצוע שתי עבירות של גניבה בידי מנהל -עבירה לפי סעיף392 לחוק העונשין התשל"ז-1977(להלן: "החוק") בחמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק. בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד עבירה לפי סעיף 425 לחוק. בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד עבירה לפי סעיף423 לחוק. בשתי עבירות של אי קיום הוראות סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות בעלי השליטה, עבירה לפי סעיף 53(א)(4)לחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968 ובשש עבירות של דיווח מטעה עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968.
3. מהחלק הכללי לכתב האישום המתוקן עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתוקן
( להלן: " התקופה הרלוונטית") החזיק הנאשם במשותף עם בת זוגו ב37.4% מהונה המנופק של חברת נגה אלקטרוטכניקה בע"מ (להלן: " נגה") ואלי אוזן (להלן: " האחר") ובת זוגו החזיקו במשותף ב37.4% מהונה המונפק של נגה. נגה הייתה בתקופה הרלוונטית, חברה ציבורית אשר ניירות הערך שלה נסחרו בבורסה לניירות ערך בע"מ (להלן: " הבורסה") כשהנאשם היה יו"ר הדירקטוריון של נגה והאחר היה המנהל הכללי של נגה ודירקטור בה . בתקופה הרלוונטית לנגה היו מספר חברות בת בשיעורי החזקה שונים- חברת הבת נגה השקעות בטכנולוגיות בע"מ (להלן : " נגה טכנלוגיות") אשר הייתה בתקופה הרלוונטית חברה ציבורית אשר ניירות הערך שלה נסחרו בבורסה החל מיולי 2000. הנאשם החזיק במניותיה ושימש כמנהל כללי ודירקטור בה בעוד האחר שימש כיו"ר הדירקטוריון. חברת הבת נגה תעשיות אלקרטו -מכניות (1986) בע"מ (להלן: "נגה תעשיות") נסחרה בתקופה הרלוונטית בנאסד"ק והוחזקה ע"י נגה בשיעור של 77.3%. חברת גרופר קורן בע"מ (להלן: "גרופר קורן") שהייתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית והוחזקה ע"י נגה בשיעור של 51%. חברת נגה אלקטרוטכניקה נדל"ן (1994) בע"מ , לשעבר נגה אחזקות בע"מ (להלן: "נגה נדל"ן") שהייתה בתקופה הרלוונטית חברה פרטית שהוחזקה ע"י נגה בשיעור של 70.9%.
נגה וחברות הבת שלה יכונו (להלן: " קבוצת נגה"). לצורך מימון פעולותיהן הפעילו חברות קבוצת נגה מערכת סליקה פנימית ביניהן תוך שהן לוות זו מזו כספים, מנצלות מסגרות אשראי שלא מומשו אצל חברה זו או אחרת ומתחשבנות ביניהם. בתקופה הרלוונטית קבוצת נגה הייתה בקשיים מימוניים וחבה חובות כבדים לבנקים. ברבעון השלישי של שנת 2002 קבוצת נגה קרסה. כמו כן לא פרסמו החברות הציבוריות בקבוצת נגה את הדוחות הכספיים שלהן החל מהרבעון השני לשנת 2002. ביום 5.9.02 הפסיקה הבורסה את המסחר במניותיה של נגה. ביום 17.9.02 ניתן צו הקפאת הליכים למרבית החברות בקבוצת נגה ומונו מנהלים מיוחדים.
בתקופה הרלוונטית הנאשם היה בעל השליטה כהגדרתו בחוק ניירות ערך בכל חברות קבוצת נגה, כיהן כיו"ר הדירקטוריון בנגה, מנהלה הכללי של נגה טכנולוגיות ודירקטור בה ומנכ"ל משותף בנגה תעשיות. מתוקף שליטתו ותפקידיו בקבוצת נגה, ניהל הנאשם את פעילותם העסקית והפיננסית של תאגידי קבוצת נגה והיה בעל זכויות החתימה בהם וחב באופן פרטי חובות כבדים לבנקים.
מעובדות האישום הראשון לכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 15.5.02 נחתמו שני הסכמים בין שלמה חבר (להלן: " חבר") בעל חברת J.E.L. Limited(להלן: " "J.E.L )חברה זרה הרשומה באיי הבתולה לבין חב' נוגה נדל"ן (להלן: " הסכמי דימונה"). על פי ההסכם הראשון עליהם חתמו הנאשם והאחר, חבר ישקיע בין 2,000,000 דולר ארה"ב ל- 2,500,000 דולר ארה"ב בפרויקט של בניית קניון דימונה, קניון שהיה אמור להיבנות ע"י חב' נגה נדל"ן וזאת בתמורת 10% מהרווחים לפני מס. בנוסף על פי ההסכם השני עליו חתם האחר ואשר נערך ע"י הנאשם, יהיה חבר זכאי לתשלום עמלה חודשית של 1% מהסכום שהשקיע בנגה נדל"ן עד להשבת מלוא הסכום וכן ינתנו לו בטחונות הכוללים ערבויות בנקאיות, שיעבוד של מניות נגה בע"מ וערבויות אישיות של הנאשם והאחר. הנאשם והאחר הורו לגב' שכטר אשר הייתה הממונה על הוצאת ערבויות בקבוצת נגה להוציא לטובת חבר ערבויות בנקאיות, ללא שהציגו לה את הסכמי דימונה החתומים. לאחר קבלת הערבויות הפקיד חבר ביום 24.5.02 סך של 2,000,000 דולר ארה"ב בחשבון המט"ח של נגה נדל"ן כפי שהוסכם בהסכמי דימונה . הנאשם והאחר הסתירו מאנשי הכספים של נגה נדל"ן את הסכמי דימונה . בסמוך להפקדת הכספים של חבר בחשבונה של נגה נדל"ן החליטו הנאשם והאחר לנצל את מעמדם כחברי דירקטוריון ומנהלי נגה נדל"ן וליטול כספיה, ללא אישור מוסדותיה תוך שהם מתכוונים לשלול כספים אלה מנגה נדל"ן שלילת קבע. הנאשם והאחר טענו במרמה ובכזב בפני סמנכ"ל הכספים של קבוצת נגה מר ברזיק והנאשם אף אישר זאת בפני חשב קבוצת נגה, מר מרחובסקי, כי הסך של 2,000,000 דולר ארה"ב שנכנס לחשבון נגה נדל"ן הינו כסף שהנאשם והאחר לוו וקיבלו מחבר באופן אישי וכי הנאשם והאחר מלווים את הכסף הנ"ל לנגה נדל"ן ,כהלוואת בעלים. בנסיבות אלו הורה מר ברזיק לחשבי החברה לזכות את חשבון החו"ז של הנאשם והאחר בספרי קבוצת נגה בסכום של 4,883,500 ש"ח כל אחד וזאת כנגד הלוואת בעלים. בתוך כשבוע משכו הנאשם והאחר מחשבונות קבוצת נגה את כל הכספים שהעביר חבר לנגה נדל"ן בהתאם הסכמי דימונה וזאת כנגד הזיכוי בכרטיסי החו"ז שלהם כשביום 29.5.02 הועבר בהוראת ברזיק סך של 2,250,000 ש"ח מחשבון נגה נדל"ן לחשבון הפרטי של האחר וזאת על פי הנחיית הנאשם והאחר למר ברזיק. מחצית מסכום זה נרשמה בכרטיס החו"ז של נגה לחובתו של הנאשם ומחצית לחובתו של האחר. ביום 30.5.02 הועבר בהוראת ברזיק והאחר סך של 1,630,000 ש"ח מחשבון נגה לחשבון הפרטי של האחר. על פי הנחייתם של הנאשם והאחר למר ברזיק נרשמה מחצית מסכום זה בכרטיס החו"ז של נגה לחובתו של הנאשם ומחצית לחובתו של האחר. ביום 31.5.02 הועבר בהוראת האחר סך של 5,000,000 ש"ח מחשבון נגה לחשבון פרטי משותף של הנאשם והאחר. על פי הנחייתם של הנאשם והאחר לברזיק נרשמה מחצית מסכום זה בכרטיס החו"ז לחובתו של הנאשם ומחצית לחובתו של האחר. ההפרש בסך של כ-1,000,000 ש"ח שנותר לזכותם של הנאשם והאחר בכרטיסי החו"ז בהנהלת החשבונות בעקבות תשלום חבר לנגה נדל"ן שימש לאיפוס יתרת חובה של כ-500,000 ש"ח לנאשם ולאחר שהיו בכרטיסיהם. בנסיבות אלה גנבו הנאשם והאחר במרמה ובתחכום סכום של 2,000,000 דולר ארה"ב מנכסי קבוצת נגה , מתוכם הנאשם שילשל לכיסו סך של 1,000,000 דולר ארה"ב. בנסיבות אלו ובשים לב לאחזקותיהם של הנאשם והאחר בקבוצת נגה וליכולתם לכוון את פעילותה היוו משיכות הכספים הנ"ל מקבוצת נגה עסקאות חריגות בין חברה ציבורית לבעל השליטה בה , וככאלה היה עליהם לעמוד בתנאים של חוק ותקנות החברות וחוק ותקנות חוק ניירות ערך. הנאשם והאחר נמנעו מנקיטת הליכי אישור ודיווח לעסקאות חריגות על מנת להסתיר מן דירקטוריונים של חברות קבוצת נגה, מבעלי המניות של חברות הקבוצה ומציבור המשקיעים את משיכות הכספים ואת עניינם האישי וזאת מאחר וידעו כי מוסדות החברות לא יאשרו נטילת כספי החברה הציבורית לצרכיהן הפרטיים.
מעובדות האישום הנוסף לכתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 2.7.01 האחר בהנחיית הנאשם הורה למר דורון משה חשב נגה טכנולוגיות להעביר סך של מיליון דולר ארה"ב מחשבון נגה טכנולוגיות בבנק אגוד לחשבון פרטי המשותף לו ולגב' דבורה אוזן (להלן: " האחרת") בבנק UBS בשוויץ. (להלן: " חשבון שוויץ") האחר אישר בחתימתו את הוראת העברה. במועד סמוך להעברת מיליון דולר ארה"ב לחשבון שוויץ החליטו הנאשם והאחר והאחרת( להלן: "האחרים") לנצל את מעמדם כחברי דירקטוריון ומנהלי נגה טכנולוגיות וליטול כספיה ללא אישור מוסדותיה ותוך שהם מתכוונים לשלול כספים אלו מנגה טכנולוגיות שלילת קבע. מיליון הדולר ארה"ב שהועברו לחשבון שוויץ פוצלו והועברו לחשבונות הפרטיים של האחרים ושל הנאשם בישראל באופן שבתאריך 9.7.01 הועברו 500,000 דולר ארה"ב לחשבון של האחרים. בתאריך 6.8.01 הועברו 500,000 דולר ארה"ב לחשבון הפרטי של הנאשם ואשתו כשכסף זה שימש את הנאשם להחזר הלוואה בסך 500,000 דולר ארה"ב שלקח מנגה טכנולוגיות ביום 4.7.01 .
מר דורון משה כאחראי על רישום העברת הכספים בספרי החברה פנה לנאשם ולאחר לקבלת הסבר על מהות העברה אולם לא קיבל הסבר ולפיכך נמנע מלרשום את הפעולה בספרים והתריע בפני ישי פורת שהיה בעל התפקיד הבכיר בענייני כספים בנגה טכנולוגיות שמיליון הדולר ארה"ב הועברו לחשבונו הפרטי של האחר בשוויץ ושאינו יודע איך לרשמם בהנהלת החשבונות. לאחר עזיבתו של מר דורון משה את עבודתו כחשב בנוגה טכנולוגיות באוגוסט 2001 ולצורך הסתרת גניבת מיליון דולר ארה"ב טענו הנאשם והאחר במרמה ובכזב בפני אנשי הכספים בחברה כי מיליון דולר ארה"ב הוצאו מנגה טכנולוגית במהלך העסקים רגיל כתשלום דמי תיווך לצורך מכירת מניות של חברת מגנה. עקב הסברם הכוזב של הנאשם והאחר, נרשמה העברת מיליון הדולר הנ"ל בספרי החברה כהשקעה בחברת מגנה ולא ככספים שנטלו הנאשם ואחר מהחברה לצרכיהם הפרטיים. בהמשך במהלך סקירת דוחות הביניים של חב' נגה טכנולוגיות ונגה לרבעון השלישי לשנת 2001 סברו רואי החשבון לאור הרישומים הכוזבים בהנהלת החשבונות של החברה כי מיליון הדולר הנ"ל הועברו לנאמנות בקשר להשקעה במגנה. כאשר ביקשו רואה החשבון לקבל מסמכים שמגבים את הסברם של הנאשם והאחר בדבר הנאמנות הבטיחו הנאשם והאחר מסמכים כאמור, למרות שידעו שאין מסמכים שכן הכסף עבר לחשבונם הפרטי. לאור הודעותיהם השקריות של הנאשם והאחר אישרו רואי החשבון לפרסם את דוחות הביניים הרבעוניים של נגה טכנולוגיות ונגה לרבעון השלישי לשנת 2001 (להלן :" דוחות הביניים). דוחות הביניים שהוגשו לרשות ולרשם הבורסה לניירות ערך כללו פרטים מטעים הן לעניין הכספיים שהוצגו בכזב ככספים בנאמנות בקשר להשקעה במגנה והן משום שלא כללו עסקאות עם בעלי עניין שהיו חייבות באישור ודיווח כנדרש על פי חוק ניירות ערך. במהלך ביקורת רואי החשבון לצורך הכנת הדוחות התקופתיים של נגה טכנולוגיות ונגה לשנת 2001 ולצורך הכנת הדוחות הכספיים השנתיים לאותה שנה המשיכו הנאשם והאחר לדבוק בהסברם השקרי, בדבר העברת הכספים לנאמנות תוך שהם מבטיחים להציג בפני הרואה חשבון מסמכים המאשרים את גרסתם . כמו כן הנאשם והאחר הצהירו בכזב ובמרמה כי לא נעשו עמם עסקאות במהלך שנת 2001 וכי ניתן גילוי נאות בדוחות ליתרות ועסקאות עם צדדים קשורים. כך גם לגבי דוחות הביניים של נגה טכנולוגיות ונגה לרבעון הראשון של שנת 2002. לאור הודעותיהם השקריות של הנאשם והאחר אישרו רואה החשבון לפרסם את הדוחות התקופתיים של נגה טכנולוגיות ונגה לשנת 2001 , את הדוחות הכספיים לאותה שנה ואת דוחות הביניים הרבעוניים לרבעון הראשון של שנת 2002. בנסיבות אלו כללו הדוחות התקופתיים והכספיים שהוגשו לרשות לניירות ערך, לבורסה, לרשם הבורסה לשנת 2001 ודוחות ביניים לרבעון הראשון של שנת 2002, פרטים מטעים וגרמו לפרסום דוחות ביניים כוזבים לרבעון השלישי לשנת 2001, דוחות תקופתיים ושנתיים כוזבים לשנת 2001 ודוחות ביניים כוזבים לרבעון הראשון של שנת 2002 וכל זאת בכוונה להסתיר מציבור המשקיעים, מרואה החשבון ודירקטוריון החברה את גניבת מיליון הדולר הנ"ל.
4. בטרם הטיעונים לעונש לבקשת ב"כ הנאשם הפניתי את הנאשם לשירות מבחן ולממונה על עבודות שירות וזאת ומבלי לפתח צפיות בנאשם שאכבד את המלצת שירות מבחן ואת המלצת הממונה על עבודות שירות .
5. מתסקיר שירות המבחן אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו ,עולה כי הנאשם התגרש בשנת
2004 ומנשואיו הוא אב ל-3 ילדים מהם שניים בגירים . מקשר זוגי שניהל הנאשם בחו"ל נולד
בשנת 2001 בן לנאשם. הקשר של הנאשם עם הבן התהדק עם עליית אימו של הבן והבן
לישראל בשנת 2007 . בשנת 2010 אמו של הבן נפטרה ממחלה קשה ומיום פטירתה מגדל
הנאשם את בנו ומתפקד כהורה יחידני . הבן אובחן בגיל 9 כסובל מפיגור קל ומצבו הרגשי של הבן היה קשה ביותר לאחר פטירת אמו. הנאשם מתפקד מאז פטירת אמו של הבן כהורה יחידני , השקיע ומשקיע רבות בבנו, לרבות בטיפולים פסיכולוגיים וקלינאית תקשורת ומצבו הרגשי וההתפתחותי של הבן השתפר וכיום אינו מאובחן כסובל מפיגור קל . הנאשם הסביר לשירות מבחן כי ביצע את העבירות על רקע תחושות של כח ושליטה ואורח חיים שניהל. מאז קריסת קבוצת נוגה חווה הנאשם משבר כלכלי ורגשי כשבשנים האחרונות לאחר שהתקשה להשתלב תעסוקתית הוא עובד כמנהל פרויקטים. הנאשם תיאר בפני שירות מבחן כי הוא שרוי בחובות כבדים לבנקים ונתמך כלכלית על ידי חברים שמסייעים לו גם בטיפול בבן. הנאשם ביטא חשש כי עונש מאסר בפועל יגרום לרגרסיה במצבו של הבן כשעבודות שירות יאפשרו לו להמשיך לגדל את בנו . הנאשם הדגיש בפני שירות מבחן את השינוי החיובי שערך בחייו וציין כי הוא תופס את תפקודו כהורה לבנו הקטין כמרכזי ומשמעותי עבורו .שירות מבחן התרשם מנטייתו של הנאשם לצמצם ולטשטש את התנהלותו הבעייתית ואת הנזקים שגרם לאנשים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שביצע. שרות מבחן התרשם מצורך בולט של הנאשם בהתערבות טיפולית במצבו, במטרה להפחית מרמת הסיכון להישנות הסתבכויות עם החוק בעתיד והנאשם ביטא נכונות להשתלב בטיפול בשירות מבחן . שירות מבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן לשנה.
6. מחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות עולה כי ניתנה לנאשם דחיה על מנת שימציא
מסמכים רפואיים אולם לא ניתן להשים את הנאשם בעבודות שירות לאור מצבו הרפואי ובהעדר התייחסות בחוות הדעת מרופא קרדיולוג לכושר העבודה והמלצה למגבלות.
7. במסגרת ראיות לעונש מטעם ההגנה, שמעתי 3 עדי אופי: