1. בהכרעת-דין מיום 26.12.12 הורשעו נאשמים 1, 3 ו-4, על-פי הודאתם, בעבירת איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי - לפי סעיפים 136 ו-69(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (להלן -תקנות ההגנה לשעת חירום), ובעבירת קשירת קשר לביצוע שתי עבירות עוון - לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). הודאתם של נאשמים 1, 3 ו-4 ניתנה בגדרו של הסדר טיעון שהגיעו אליו המאשימה וחמשת הנאשמים לאחר תחילת שמיעת הראיות. בהסדר נקבע, על-פי הודאת נאשמים 2 ו-5, כי השניים ביצעו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. במסגרת הסדר הטיעון הוגש נגד כל הנאשמים כתב-אישום מתוקן; והוסכם כי בתיאור האירועים הנדונים, לא יחרגו הצדדים מעובדות כתב-האישום המתוקן, לא יסתרו אותן ולא יוסיפו עליהן. באשר לעונש, הוסכם כי המאשימה ונאשמים 1, 2 ו-3 יעתרו לעונש מאסר בפועל של שלושה חודשים ויום אחד, בצד מאסר על תנאי, וכי שאלת ההרשעה בעניינם של נאשמים 2 ו-5 תוכרע לאחר קבלת תסקירים משירות המבחן בעניינם.
בהכרעת-דין משלימה מיום 19.5.13 הורשע נאשם 4, על-פי בקשתו ועל-יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי-אישום נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו בבית-משפט השלום בירושלים: עבירות הכשלת שוטר והתנהגות פסולה במקום ציבורי - לפי סעיפים 216(1) ו-275 לחוק, אשר יוחסו לו בת"פ 5040-11-10; ועבירות התקהלות אסורה, חסימת דרך ציבורית והכשלת שוטר - לפי סעיפים 151, 490 ו-275 לחוק, שבהן הואשם בת"פ 25922-03-13. לנוכח צירוף האישומים הגיעו המאשימה ונאשם 4 להסדר טיעון משלים, לפיו יוטל על נאשם 4 מאסר בפועל החופף את תקופתו מעצרו - מיום 14.12.11 עד ליום 15.1.12, ומיום 30.6.12 עד ליום 26.12.12.
לבקשת נאשמים 1 ו-3 הוקדם מועד שימוע גזר-הדין בעניינם להיום, הואיל והם מבקשים להתייצב לריצוי המאסר בפועל בהקדם ולסיים את ריצוי העונש לפני החגים. נאשם 4 כבר ריצה את מלוא תקופת מאסרו, היות שהיה נתון במעצר בתקופה החופפת את תקופת המאסר.
2. ברקע לאישום עומדות הודעות המדינה לבית-המשפט העליון ביום 7.3.11 וביום 10.11.11, לפיהן בכוונת ממשלת ישראל להסיר מבנים בלתי חוקיים שנבנו על קרקעות פרטיות, בין-היתר, במאחזים מצפה יצהר ורמת גלעד, זאת עוד לפני סוף שנת 2011. המדינה התכוונה להוציא לפועל את התחייבותה האמורה לגבי מצפה יצהר בלילה שבין 12.12.11 ל-13.12.11.
להלן עובדות כתב-האישום המתוקן, העומדות ביסוד הודאה וההרשעה.
בסמוך ליום 9.6.11 פנה נאשם 2 לנאשם 1 וקשר עמו קשר לתפעל מוקד טלפוני לדיווחים על תנועת כוחות "חשודה" של צה"ל ומשטרת ישראל, זאת בכדי לאסוף מידע על תנועות כוחות הביטחון באזור יהודה ושומרון, שיש בו כדי ללמד על כוונה לפנות מבנים או מאחזים שהממשלה החליטה לפנותם, והכל לשם סיכול בלתי חוקי של פינוי מאחזים.
במחצית השנייה של שנת 2011, לפני תחילת חודש נובמבר, קשרו נאשמים 1, 3 ו-4 קשר עם נאשם 5 להפעיל מוקד טלפוני, אשר כונה על-ידם "חמ"ל מאחזים" (להלן - חמ"ל המאחזים), שמטרתו הייתה לאסוף דיווחים על תנועת כוחות "חשודה" של צה"ל ומשטרת ישראל באזור יהודה ושומרון, שיש בה כדי ללמד על כוונה לפנות מבנים ו/או מאחזים שהממשלה החליטה לפנותם, והכל כדי לסכל את הפינוי באמצעים בלתי חוקיים. לצורך כך רכשו נאשמים 1, 3 ו-4 טלפון סלולארי נייד והפיצו את מספרו, זאת על-מנת שאנשים יתקשרו למוקד וידווחו על תנועת כוחות הצבא והמשטרה, וכן על כל מידע הקשור לפינוי מאחזים. במסגרת הקשר, ועד למעצרם, הפעילו נאשמים 1, 3 ו-4 את חמ"ל המאחזים ופעלו במהלך התקופה האמורה לאיסוף מידע בעל ערך צבאי, זאת לשם סיכול פינוי מאחזים שיוחלט לפנותם על-ידי הצבא. הנאשמים קיבלו דיווחים מאנשים שונים, אשר חלקם שימשו "תצפיתנים", "עוקבים" ו"סיירים". חלק מהדיווחים התבסס על מידע שנמסר על-ידי חיילים בשירות פעיל, לעיתים מתוך בסיסי הצבא. הדיווחים כללו, בין היתר, מידע על פריסת כוחות צבא, החלפת סדרי כוחות בתעסוקה מבצעית, התנהלות מבצעית של הכוחות בשטח, וכן מספרי יחידות וגדודים הפרוסים במרחב. כמו-כן, כללו הדיווחים מידע על פינוי צפוי של מאחזים. הדיווחים התקבלו באמצעות מסרונים או שיחות למספר הטלפון הנ"ל, והועברו אף בין הנאשמים. בנוסף החזיקו הנאשמים בדירה שכורה בירושלים, שבה התגוררו נאשמים 3, 4 ו-5, כ-11 עזרים מודיעיניים מסוג תצלומי אוויר, שסיווגם סודי, הכוללים קודים ומיפוי גאוגרפי של אזורים שונים במרחב אוגדת איו"ש, כולל מאחזים המיועדים לפינוי על-פי תכנית מבצעית של פיקוד מרכז ומיקומם של בסיסי צבא.
במסגרת הקשר תכננו נאשמים 1, 3 ו-4 לסכל את פינוי המאחזים, בין היתר על-ידי התפרעות וכניסה למקום צבאי, ולהשתמש לצורך כך במידע שאספו בחמ"ל המאחזים.
בלילה שבין 12.12.11 ליום 13.12.11 תוכנן על-ידי הצבא לפנות את מאחז יצהר. בהמשך לקשר וכפועל יוצא ממנו, הגיע לידי נאשמים 1, 3 ו-4 ביום 11.12.11 מידע על תזוזת כוחות צבא לאזור השומרון ועל כך שעתיד להתבצע פינוי. החל מאותו מועד ועד למעצרם של הנאשמים ביום 14.12.11 הפעילו נאשמים 1, 3 ו-4 את חמ"ל המאחזים באופן מוגבר. במשך שלושה ימים הם קיבלו מידע הקשור לפינוי המתוכנן, משלושים מקורות מידע, חלקם מחיילים בשירות פעיל, לרבות מידע אודות השעות שבהן תכנן הצבא להגיע למאחז ולפנותו. הנאשמים ריכזו את הדיווחים האמורים, ורשמו אותם בזמן אמת בדו"חות מפורטים,שאותם כינו "דו"חות מודיעין". לאחר מכן הוקלדו הדו"חות למחשב והועברו בין הנאשמים 1, 3 ו-4. במידע שנאסף כאמור היה כדי לפגוע ואף לסכל את הפעילות המבצעית של צה"ל. המידע שנאסף בחמ"ל המבצעים עד ליום 12.12.11 בשעות הערב הועבר על-ידי נאשמים 1, 3 ו-4 לאחרים.
במעשים המתוארים לעיל, נאשמים 1, 3 ו-4 - השיגו, רשמו, פרסמו והחזיקו, רשומות המכילות ידיעות שנוגע להן ערך צבאי על פעילות צה"ל והמשטרה, וכן קשרו קשר לביצוע עבירות עוון שכללו התפרעות וכניסה למקום צבאי; ועל-כן הורשעו במסגרת הסדר הטיעון בעבירות שצוינו לעיל.
3. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, בפרט כשמדובר בעבירות שבוצעו על-רקע אידיאולוגי שנועדו לסכל, באופן בלתי חוקי, פינויים של מאחזים שהיו מיועדים לפינוי על-פי החלטות הממשלה. היא הבהירה, כי העונש הראוי הוא מאסר ממושך, מעבר לתקופה המוסכמת בהסדר הטיעון; והסבירה, כי ביסוד ההחלטה להגיע להסדר טיעון עמדו "קשיים ראייתיים שלהם הצטרפו טענות משפטיות" באשר לעבירה לפי סעיף 136 לתקנות ההגנה לשעת חירום, ובנוסף - הודאתם של הנאשמים אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר של עשרות ישיבות שהיו צפויות לצורך ניהול התיק, וביטאה נטילת אחריות של הנאשמים על מעשיהם. היא גרסה, כי עונשי המאסר המוסכמים מאזנים בצורה הולמת את מכלול השיקולים הרלבנטיים, וביקשה לכבד את ההסדר.
4. נאשם 1 הנו בן 39, נשוי ואב לחמישה ילדים. לחובתו 10 עבירות קודמות שעליהן נתן את הדין בארבעה משפטים נפרדים - האחרון בהם משנת 2008. הוא ביצע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, החזקת אגרופן, השתתפות בהתקהלות אסורה והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור; ובעבר הוטל עליו, בשנת 2005, עונש מאסר של חודשיים לריצוי בעבודות שירות. בשנים האחרונות מתפרנס הנאשם מהפעלת טחנת קמח ומכירת מוצרי טבע. במכתבו לבית המשפט (נ/1) ציין נאשם 1, כי מעצרו והעמדתו לדין הסבו לו נזקים כלכליים וגרמו לו לסבל אישי.
ב"כ נאשם 1 הדגיש בטיעוניו לעונש, כי מדובר בפעם הראשונה שבה מועמדים נאשמים לדין, בנסיבות כמו הנדונות, בעבירה לפי תקנות ההגנה לשעת חירום; וכי יש אף להביא בחשבון שפעילותם של הנאשמים לא נעשתה בסתר, והייתה גלויה וידועה לכל. בנוסף הדגיש, כי מרשו הודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשיו. הוא גרס, כי העונש המוסכם על-פי הסדר-הטיעון הנו מאוזן ומידתי, וביקש לאמצו.
5. נאשם 3 הנו יליד 1991. הוא למד במסגרות חרדיות בירושלים, ומכיתה ט' - בישיבות פנימייתיות. בכיתה י"א עבר לישיבה ביישוב יצהר אולם לא סיים את לימודיו. לחובתו שלוש הרשעות קודמות, כאשר באחרונה - משנת 2010 - נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, זאת בגין הרשעה בעבירות החזקת אגרופן, חבלה במזיד ברכב ותקיפת עובד ציבור. בתסקיר שירות המבחן צוין, כי עבירותיו הקודמות של נאשם 3 בוצעו על-רקע פעילות צה"ל באזור ופינוי מאחזים; וכי בגדרה של ההרשעה האחרונה האמורה נטל הנאשם אחריות למעשיו והביע חרטה עליהם. טרם מעצרו בתיק הנוכחי התגורר נאשם 3 בירושלים, בעקבות צו הרחקה מינהלי שהוצא נגדו. בשיחתו עם קצינת המבחן במסגרת הליכי המעצר בתיק זה, ציין נאשם 3 כי אינו מעוניין להמשיך באורח חיים הדוגל בהקרבת חייו האישיים כחלק ממאבק אידיאולוגי, והוא מעוניין להקים משפחה ולנהל אורח חיים נורמטיבי.
ב"כ נאשם 3 ביקש אף הוא לכבד את הסדר-הטיעון, והעיר כי ביסוד החלטתו של מרשו להגיע להסדר עמדו, בין-השאר, התנאים המגבילים של השחרור בערובה, אשר הכבידו עליו במידה ניכרת.
6. נאשם 4 הנו רווק בן 22. הוא למד עד גיל 17 במסגרות חינוך שונות, ונפלט מלימודיו במסגרת האחרונה. מגיל 17 עד 20 עבר מספר רב של מקומות מגורים באזור יהודה ושומרון, בעיקר במאחזים לא חוקיים ובחוות חקלאיות. בשנים אלו נפתחו נגדו התיקים הפליליים שצורפו לתיק הנדון. נאשם 4 לא גויס לצבא, תחילה - בשל היותו רשום כתלמיד ישיבה, ובהמשך - מחמת מעורבותו בפלילים. שירות המבחן התרשם בתסקירו, כי נאשם 4 נמצא בתהליכי גיבוש זהות וחיפוש דרכו, וכי הוא מבטא משנה אידיאולוגית שהיוותה מניע למעורבותו בעבירות הנדונות והכתיבה את אורח חייו בשנים האחרונות. בגין מעורבותו בעבירות הנדונות, שהה נאשם 4 במעצר. בהמשך, הוא שוחרר ל"מעצר בית", אך בשל הפרת התנאים המגבילים נעצר שוב. בשיחתו עם קצינת המבחן נטל נאשם 4 אחריות על חלקו בביצוע העבירות; עם-זאת טען, כי הוא רואה במעשיו דרך לגיטימית לביטוי מחאה פוליטית, ומתקשה גם כיום לראות היבטים פליליים או מזיקים במעשיו. שירות המבחן העריך, כי למרות שלא חל שינוי משמעותי בעמדותיו של נאשם 4, קיימת אצלו כיום מודעות עצמית מוגברת והכרה בהשלכות התנהגותו. לאור האמור, ובהתחשב בגילו הצעיר, המליץ שירות המבחן להסתפק בהטלת מאסר שיחפוף את תקופת המעצר.
ב"כ נאשם 4 ביקש אף הוא לכבד את ההסדר, והעיר כי מוטב היה אלמלא הוגש כתב-אישום נגד הנאשם בגין האירועים הנדונים. כן ביקש כי המאסר על-תנאי יהיה לתקופה קצרה.
7. העבירות שביצעו נאשמים 1, 3 ו-4 - איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי וקשירת קשר לביצוע עוון - חמורות. כאמור, הם הפעילו מוקד טלפוני שמטרתו לאסוף מידע על תנועת כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, זאת כדי לסכל פינוי מאחזים בלתי חוקיים על-פי החלטות ממשלת ישראל. נאשמים 1, 3 ו-4 קיבלו דיווחים מאנשים רבים, כולל מחיילים, על פעילות כוחות הביטחון, וכן החזיקו בתצלומי אוויר, רכוש צה"ל, שבהם הופיעו המאחזים המיועדים לפינוי. נאשמים 1, 3 ו-4 אף תכננו לסכל את פינוי המאחזים, בין-היתר באמצעות התפרעות וכניסה למקום צבאי באמצעות המידע שאספו; ולקראת פינוי מצפה יצהר, שתוכנן ליום 13.12.11, הפעילו את "חמ"ל המאחזים" באופן מוגבר ואף יצרו "דו"חות מודיעין" מהמידע שאספו. נאשם 4 אף הורשע בעבירות נוספות, שבהן הואשם בשני תיקים פליליים שהיו תלויים ועומדים נגדו. נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט בהרחבה בכתב-האישום המתוקן, הנן חמורות, בפרט כשמדובר בעבירות שבוצעו על-רקע אידיאולוגי.