הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
36832-02-13,13998-03-13
24/04/2013
|
בפני השופט:
שבח יהודית
|
- נגד - |
התובע:
אברהם שושן
|
הנתבע:
משה גור
|
פסק-דין |
פסק דין
בקשה לביטול פסק- בורר שניתן ע"י בית דין "דבר למשפט – בירורי הלכה בדיני ממונות", בבני-ברק ביום כ"ה בטבת תשע"ב (20.1.2012) (להלן – הפסק).
הסכסוך
המשיב הינו בעל דירה והמבקש הינו קבלן שיפוצים ששיפץ את הדירה. הסכסוך שהתגלע ביניהם התייחס, ככל הנראה, לשני שיקים שמשך המבקש לפקודת המשיב ושטרם הגיע זמן פירעונם: שיק ע"ס 6,600 ש"ח ז.פ 15.11.11, ושיק ע"ס 6,500 ש"ח ז.פ. 1.4.12(להלן – השיקים).
שטר הבוררין
ביום כ"ט לחודש תשרי תשע"ב (27.10.11) חתמו בעלי הדין על שטר בוררין המסמיך את הרב מרמורש ו/או הרב רוזנברג ו/או הרב ברק לדון בענין "החזר כספים בגין חומרים שלא סופקו והמסתעף. לקויים בעבודה".
בשטר זה הופטרו הבוררים מסדרי-דין, מחובת הראיה ומרישום פרוטוקולים. עוד הוסמכו הבוררים לישב בדין "בהרכב חסר ובלבד שיישב לפחת אחד מהדיינים הנ"ל".
פסק הבוררות
מהפסק נושא הבקשה הנושא כותרת "החלטה", עולה כי בעבר כבר ניתן פסק בוררות כלשהו בקשר לסכסוך שבין הצדדים (שלא הוגש לי ושלא הובהר תכנו), וכי עתה עסקינן בפסק שניתן לאחר "דיון נוסף בו הושמעו טענות נוספות" . עוד יוער כי לא נטען ע"י המבקש כי מדובר בהחלטה, להבדיל מפסק דין, ומשכך יהא זה מיותר להכביר מילים על כי בכל מקרה, יש להתייחס למהות הפסק, להבדיל מכותרתו.
המדובר בפסק המורכב משלושה חלקים:
הראשון – מודפס, הנושא תאריך יום כ"ה בטבת תשע"ב, בו נקבע כי מעבר לסכומים ששילם המבקש למשיב "כולל השיקים העתידיים"ף, הוא אינו חייב לשלם סכומים נוספים, ולכן "יכול ה"ה משה גור להשתמש בשיקים שנמסרו לו ע"י אברהם שושן" (להלן- החלק המודפס - גוף הפסק).
השני- תוספת בכתב יד, ללא תאריך, המורה על עיכוב ביצועו של פירעון השיק השני: "כיוון ששושן הגיש תביעה כנגד גור בגין קלקול במערכת הביוב שעדיין צריך להתברר…לא יעשה בינתיים שימוש בשיק השני העתידי עד לבירור העניין. השיק הראשון שהגיע זמן פרעונו אפשר להציגו לגביה" (להלן – החלטת עיכוב ביצוע).
השלישי – תוספת נוספת בכתב-יד, ללא תאריך, המורה על ביטול עיכוב הביצוע: "… הוחלט כי ההחלטה מתאריך כ"ה טבת תשע"ב שרירה, וה"ה משה גור רשאי להשתמש בשיקים שניתנו לו ע"י שושן… לאחר ששיקים אלו לא כובדו הותר לגור לפנות להוצל"פ" (להלן – החלטת ביטול העיכוב).
הנוסח המודפס של החלק הראשון חתום ע"י שלושת כבוד הרבנים: מרמורש, רוזנברג וברק. החלטת עיכוב הביצוע, כמו גם החלטת ביטול עיכוב הביצוע – חתומות ע"י הרב מרמורש בלבד.
טענות המבקש
למבקש אסופת טענות, הן מבחינה דיונית והן לגופו של עניין. לטעמו, דין בקשת האישור להדחות על הסך מחמת הליך תלוי ועומד, משהוגשה כאשר מתנהל הליך משפטי בבית המשפט השלום בתל- אביב הדן בהתנגדות שהגיש המבקש לשני השיקים שהוגשו לביצוע ע"י המשיב. כן יש לדחות את בקשת האישור אף מחמת השתק עילה ושיהוי.
לגופו של עניין נטען כי ההחלטה שבחלק השלישי הינה "שקרית, משוללת יסוד, מסולפת ומעוותת"; כי הבורר הרב מרמורש חרג מסמכותו עת שמע את המשיב ללא נוכחות המבקש; כי חתם לבדו; כי לא ניתנה למבקש ההזדמנות להביא ראיות; כי הפסק מנוגד לתקנת הצבור משום שחלקו השלישי ניתן לאחר "שיחה בארבע עיניים" בין הבורר למשיב, וכן מחמת עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות, על פיה היה בית משפט מבטל פסק-דין שאין עליו ערעור.
המבקש גם הגיש "תגובה" לתשובת המשיב, אף הודעת הבהרה, בהן חידד והקצין את טענותיו.
טענות המשיב
בתשובתו כופר המשיב בכל טענות המבקש, אלו העובדתיות, אלו הדיניות ואלו המשפטיות. בין היתר נטען על ידו כי הבוררים ביקרו בדירה, שמעו את טענות הצדדים אף מינו מומחה נייטרלי מטעמם. המשיב מאשר כי אכן ביקש במעמד צד אחד את ביטול החלטת עיכוב הביצוע וכי ההחלטה המבטלת את עיכוב הביצוע – נושא החלק השלישי– נחתמה רק ע"י הרב מרמורש, אלא שכך גם היה בכל הנוגע להחלטת העיכוב –החלק השני – עת המבקש ביקש את עיכוב הביצוע.