תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
15676-05-10
13/07/2010
|
בפני השופט:
נמרוד פלקס
|
- נגד - |
התובע:
גור אייל נכסים והשקעות בע"מ
|
הנתבע:
1. רהיטי יושקו (1955) 2004 בע"מ 2. יואל ישראל 3. משה זילברמן 4. יוסף בכר
|
החלטה,החלטה |
החלטה
ב"כ הנתבעים 2-3 מבקש להעיד במסגרת הדיון בבקשתם של הנתבעים האמורים למתן רשות להתגונן את הנתבע מס' 4, שהינו כנטען אף מנהלה של הנתבעת 1. ב"כ הנתבעים מנמק בקשתו בכך שאם יסתבר מהחקירה שהנתבעת מס' 1 מצויה בהקפאת הליכים או שניתן כנגדה צו פירוק, הרי שלא ניתן יהיה להיפרע אף מהנתבעים 2-3, שכן בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הערבות אין ערבות אלא לחיוב בר תוקף.
דין הבקשה להידחות, שהרי, אף אם תתקבלנה בקשות הנתבעים 2-3 למתן רשות להתגונן במלואן, הרי שעל פי דין יהפכו התצהירים התומכים בבקשות הללו לכתב הגנה וגדרי הדיון יתוחמו בהתאם לנטען בכתבי ההגנה הם התצהירים כאמור.
הנתבעים 2-3 לא טענו בתצהירים דבר באשר למצבה המשפטי של הנתבעת 1 כעולה מטענות בא-כוחם כעת ולפיכך אף לא תהיה טענה זו יכולה להקים להם הגנה במסגרת הדיון בתובענה.
אומנם, לערב עומדת כל טענת הגנה העומדת לחייב העיקרי, אך שומה עליו לטעון אותה בתצהירו התומך בבקשה למתן רשות להתגונן ובמקרה דנן הדבר לא נעשה. כן ייאמר, כי במקרים חריגים אף ניתן לקבל תצהירו של אדם זר אשר בידיעתו העובדות הצריכות לעניין, אך גם תצהיר מעין זה לא הוגש.
בשולי הדברים ייאמר, כי אף אם אניח כי כנגד הנתבעת מס' 1 מתנהלים הליכי פירוק ו/או הוקפאו ההליכים המשפטיים כנגדם, אין בכך כדי לפתור את הערבים מחובותיהם, שכן משמעות סעיף 2 לחוק הערבות אליו הפנה ב"כ הנתבעים אינה שמקום שפלוני הופטר מחובו מחמת הליכי פשיטת רגל או פירוק החיוב כשלעצמו אינו בר תוקף אלא שחרף היות החיוב בר תוקף לא ניתן להיפרע מהחייב העיקרי.
אשר על כן, הבקשה להעיד את הנתבע מס' 4 נדחית.
ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הנוכחים.
נמרוד פלקס, רשם
החלטה
נדחה למתן החלטה שתישלח לצדדים.
ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הנוכחים.
נמרוד פלקס, רשם
קלדנית: רחל ג.
הוקלד על ידי: רחל גיאר
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת