גורן יעקב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.1.13 בנס ציונה.

2. לטענת התובעת, נסעה ברחוב ספיר לכיוון דרום. התובעת האטה את רכבה לקראת פניה שמאלה לתוך חניה. רכב הנתבעים שנסע מאחור, עקף ברשלנות ופגע ברכב התובעת בעת שביצעה את הפניה.

3. לטענת הנתבע 2, נסע בעקבות רכב התובעת. התובעת האטה את רכבה ועל כן עקף הנתבע את רכב התובעת מצד שמאל כחוק. לפתע פנתה התובעת שמאלה, ללא איתות ומבלי ששמה ליבה לרכב הנתבעים ופגעה בו בצידו הימני.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובעת והנתבע 2, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

5. התובעת חזרה בפני על גרסתה לפיה נסעה בכביש ואז האטה את רכבה לקראת פניה שמאלה. התובעת טענה כי אותתה ולאחר שבדקה כי התנועה בנתיב הנגדי מאפשרת לה לפנות שמאלה, החלה בפניה. בשלב זה, הנתבע 2 שנסע מאחוריה, עקף במהירות את רכבה ופגע ברכבה. לאחר התאונה, סברה התובעת בטעות כי היא האחראית לתאונה, התנצלה בפני הנתבע ואף הציעה לשלם בעבור הנזק. אך לאחר שחזרה לעשתונותיה הבינה כי הנתבע 2 הוא האחראי לקרות התאונה. בחקירתה טענה התובעת כי היא מניחה שאותתה כפי שתמיד נוהגת, אך גם אם לא אותתה, היה על הנתבע להמתין בטרם החל לבצע את העקיפה.

6. הנתבע 2 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בכביש לאחר רכבה של התובעת שהחלה להאט את רכבה. הנתבע 2 סבר שהיא מבקשת לפנות לחניה מצד ימין של הכביש ולכן לאחר מספר שניות בלבד של המתנה לאחר רכבה המאט את מהירותו, החליט לעקוף את רכבה משמאל. הנתבע טען בפניי כי הפגיעה ברכבו היתה במראה, קרי רכבו כבר היה באמצע העקיפה בעת שהתובעת פנתה שמאלה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובעת והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע עצמו הודה כי ביצע עקיפה של רכב התובעת מאחר וזה האט מהירותו.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע ביצע עקיפה של רכב התובעת שהאט את מהירותו, היה על הנתבע לשים לב ולבצע העקיפה בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל ולהמתין עד אשר התובעת תמשיך בנסיעה או תפנה ימינה או שמאלה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובעת "אשם תורם" לקרות התאונה. הנתבע טען כי התובעת לא אותתה בטרם פנתה, שכן במידה והיתה מאותת לא היה עוקף את רכבה משמאל. בנוסף, מיקום הנזקים מעיד כי הנתבע אכן היה כבר באמצע העקיפה בעת שהתובעת החלה בפניה שמאלה, והיה עליה להבחין ברכב הנתבעים בטרם פנתה ולמנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובעת "אשם תורם" של 30% לקרות הנזק.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,919 ₪ (המהווים 70%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 24.3.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.