ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
23719-11-12
04/04/2013
|
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט
|
- נגד - |
התובע:
1. נסים אשכנזי 2. אלינור אשכנזי
|
הנתבע:
1. רועי גורן 2. ניר פריאנטה 3. אילה גולן
|
|
החלטה
1.בקשת המבקשים לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") היא הבקשה שלפני.
לנוחיות יכונו הצדדים כפי מעמדם בתובענה – באופן שמגישי הבקשה לעיכוב הליכים (הם המשיבים בהמרצת הפתיחה) יכונו "משיבים" ואילו המבקשים בתובענה (הם המשיבים בבקשה) יכונו "המבקשים".
2.עניינו של ההליך דנא, הפרה נטענת של הסכם בין הצדדים, על ידי המשיבים.
ביום 23.1.13 התקיים בפני דיון שבסופו קבעתי כדלהלן:
"לאחר שניסיתי זמן ארוך לקדם את הסוגיה שבמחלוקת בדרך פרקטית ולא עלה בידי לעשות כך, ומאחר שבהתאם לחוזה בין הצדדים, קיים סעיף בוררות, אני מאפשרת למשיבים להגיש בקשה תוך 10 ימים בנושא העברת המחלוקת לבוררות. המשיבים יעבירו את הבקשה ישירות למבקשת, שתגיב תוך 10 ימים וזכות תשובה – 5 ימים.
הבקשות והתגובות במסירה אישית.
התיק יובא אליי למתן החלטה ביום 21/2/13, או במועד שבו יהיו התגובות כולן, לפי המוקדם.
רשמתי לפניי את הסכמת הצדדים, כי ככל שאקבל את בקשת המשיבים להעביר הסכסוך לבוררות, מימון ניהול הבוררות תחולק שווה בשווה בין הצדדים, וזאת עד החלטת הבורר."
3.בהתאם להחלטה הגישו המשיבים את הבקשה דנא, היא בקשה לעיכוב הליכים בשל קיומה של תניית בוררות בסעיף 20 להסכם הצדדים, שזו לשונו:
"בכל מקרה של מחלוקת כלשהי בנוגע לביצועו ו/או קיומו ו/או הפרתו של חוזה זה על ידי מי מהצדדים ו/או הנציגות, יובא הדבר להכרעתו של בורר דן יחיד אשר הכרעתו תחייב את הצדדים לכל דבר וענין.....".
4.המבקשים התנגדו לבקשה ממספר טעמים ובכלל זה טענו כי הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה, כי המשיבים לא הוכיחו שהם "מעוניינים בקיום הדיון בבוררות", כי הבקשה לעיכוב ההליכים הוגשה בחוסר תום לב וכי התנאים לקיום הבוררות שנקבעו בהסכם, לא התקיימו.
5.עיינתי בטענות המבקשים ולא מצאתי בהן ממש וממילא לא מצאתי בהן נימוק ממשי שלא לעכב ההליכים מחמת תניית הבוררות אותה מצאתי תקפה, ומשכך אני מקבלת את הבקשה שהגישו המשיבים.
6.אין מחלוקת כי ההסכם כולל את תניית הבוררות כמצוטט בסעיף 3 לעיל.
במסגרת התובענה טוענים המבקשים כי המשיבים הפרו את ההסכם הפרה יסודית ועותרים למתן סעד הצהרתי כי המשיבים הפרו את ההסכם הפרה יסודית ומבקשים סעדים נוספים בגין ההפרה הנטענת.
7.הטענה כי המשיבים הפרו את ההסכם הפרה יסודית היא בגדר הנושאים לגביהם נקבע בהסכם כי יידונו בבוררות, קרי, ההפרה הנטענת היא אחד הנושאים שיש להעביר לבוררות כאמור במפורש בתניית הבוררות – שכן היא מהווה "מחלוקת כלשהי בנוגע לביצועו ו/או קיומו ו/או הפרתו" של ההסכם, ומכאן שלא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי הבקשה לעיכוב ההליכים הוגשה בחוסר תום לב, לאור הסכמות מפורשות של הצדדים שעוגנו בהסכם ביניהם.
גם אין ממש בטענת המבקשים כי "הסכם השיתוף התנה את קיומה של הבוררות בכך שהצדדים יקיימו את מלוא התחייבויותיהם.." וכי מאחר שהמשיבים לא מילאו התחייבויותיהם בהסכם (היא אחת המחלוקות שיש לברר), לא ניתן לקיים את הבוררות.
8.תחילה לציין, כי אין ההסכם כולל תנאי המתנה את קיומה של הבוררות בקיום מקביל של מלוא התחייבויות הצדדים.
ההסכם קובע במפורש כי בירור טענות הצדדים (לרבות השאלה אם צד מילא את התחייבויותיו) יעשה במקביל לקיום התחייבויותיהם (לרבות התחייבויות כספיות) זאת כדי לא לעכב את המשך הבנייה אך אין הוא מתנה את קיום הבוררות בקיום התחייבויות הצדדים על פי ההסכם, שאלה שכאמור לעצמה מצויה במחלוקת.
לא רק זאת אלא שהלכה היא כי גם במקרה בו פקע הסכם בין הצדדים מחמת הפרתו או מחמת שלא התקיים תנאי מתלה בהסכם אין פירוש הדבר שתוקף תניית הבוררות שבהסכם פוקע או לא נכנס לתוקף מחמת ההתלייה.