גורי ע.ע.ע. בע"מ ואח' נ' אר.ג'י.אם. תעשיות מזון בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לחיוב המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת (הנתבעת).

הרקע לבקשה

המשיבה (התובעת) הינה חברה פרטית אשר משווקת ומפיצה מוצרים בשוק הישראלי ומשמשת כסוכנת של ספקים שונים מחו"ל ומישראל. המבקשת (הנתבעת) הינה חברה פרטית אשר עוסקת ביצור ושיווק של מוצרי חלבה, טחינה וממרחיהם.

במהלך דצמבר 2009 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו מונתה המשיבה כסוכנת בלעדית של מוצרי המשיבה, אשר פורטו בנספח להסכם, בשטחי מדינת ישראל. בהסכם ההפצה נקבע, בין היתר, כי ההסכם יעמוד בתוקף 3 שנים ובסיומו תרכוש המבקשת את המלאי שיוותר ברשות המשיבה. עוד נקבעה בהסכם העמלה שתקבל המשיבה עבור שירותיה וזו גם תוקנה בהסכם נוסף מיום 31.5.11.

יחסי הצדדים התנהלו לפי ההסכמים ביניהם כשלוש שנים. ביום 30.10.12 הודיעה המבקשת על הפסקת ההסכם ולאחר דחיית מועד סיום ההסכם, הסתיים ההסכם ביום 31.1.13.

עם סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגישה המשיבה תביעה זו ובמסגרתה היא עותרת לחיוב המבקשת בתשלום סך שהועמד, לצרכי אגרה, על 700,000 ₪.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוענת המשיבה כי נוכח הפסקת ההתקשרות יש לערוך התחשבנות על חובות המבקשת לפי ההסכם. בהתחשבנות זו, טוענת המשיבה שיש לחייב את המבקשת בתשלום עבור חיובי לקוחות בפתיחת חנויות בסך של 101,289 ₪; בחיובי לקוחות בגין מימושים בסך של 331,577 ₪; בפיצוי על סיום ההסכם השני בסך של 442,282 ₪; בעמלה על מכירות שעשתה המבקשת במגזר הערבי בסך של 125,000 ₪; בנזק על שינויי מחיר אסורים בסך של 22,470 ₪; בפיצוי בשיעור רווח של חדש לשנה על סיום ההסכם והתרומה לעסקי המבקשת בסך של 170,229 ש"ח; לחיוב המשיבה בתשלום עבור המלאי שיוותר; לתשלום פיצוי על נזקים בגין חוסרים בסך של 98,790 ₪ ועוד 5,775 ₪ בגין החזרת משטחים.

המשיבה מציינת בכתב התביעה כי במקביל לבירור התביעה מתבררת בוררות בין הצדדים, אלא שזו עוסקת בעניינים אחרים.

המבקשת הגישה כתב הגנה וכן גם תביעה שכנגד ובמסגרתה תביעה לחיוב המשיבה בתשלום סך של 978,330.89 ש"ח.

בתמצית, לפי הנטען בכתב ההגנה והתביעה שכנגד, ההתקשרות בין הצדדים התבססה על ציפיית המבקשת לגידול בהיקפי המכירות של מוצריה, וכאשר לא כך היה בוטלו הסכמים לשיתוף פעולה, בסוף אוקטובר 2012 מסרה המבקשת הודעה על רצונה לסיים ההסכם וביום 31.1.13 פקע ההסכם.

החיובים להם טוענת המשיבה בכתב התביעה, כך טוענת המבקשת, לא באו לעולם אלא לאחר סיום ההסכם. כך טוענת המבקשת שכלל לא נדרשה לשלם עבור פתיחת חנויות וממילא לא מדובר בסניפים חדשים ואין היא אמורה לשלם עבור פתיחת חנויות בסיטונאות; כי שילמה את חובותיה בגין "המימושים" ולא ידוע לה על חוב נוסף בגינם; כי אין בסיס לטענה על זכות לפיצוי בגין ביטול ההסכם השני; כי לא נדרשה בתקופת ההסכם לשלם על מכירות במגזר הערבי והסכומים הנטענים בעניין זה מופרכים; וכי אין בסיס גם ליתר טענות המשיבה.

בד בבד עם כתב ההגנה הגישה המבקשת תביעה שכנגד לתשלום סך של 978,330.89 ₪, ובמסגרתה היא טוענת שדווקא המשיבה מפירה שלא כדין את ההסכם, נמנעת מלהעביר למבקשת כספים אשר היא חייבת להעביר לפי ההסכם ונמנעת מהפקדת המחאות מעותדות לפי התחייבותה. המבקשת טוענת לחוב על פי כרטסת הנהלת החשבונות שלה בסך של 740,143 ₪ ולחוב נוסף של 250,000 ₪ בגין נזקים עקיפים.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, מצבה של המשיבה הולך ומתדרדר מאז נפטר מייסדה לפני כשנתיים, יצרנים רבים נוטשים אותה, נכסיה משועבדים, ואף שמצבה הנכון לא ידוע למבקשת לפרטיו רב החשש שלא תוכל לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת אם תידחה התביעה.

לגבי התביעה טוענת המבקשת כי זו הוגשה בחוסר תום לב, כי טענות המשיבה מופרכות וסיכויי התביעה קלושים.

בתגובתה, טוענת המשיבה כי היא פעילה ומייצגת יצרנים רבים אשר שמות למעלה מ- 20 מהם היא מונה בתגובתה, כי מחזור מכירותיה השנתי עומד על למעלה מ- 164 מיליון שקלים, כי יש לה למעלה מ- 1,000 לקוחות ו- 75 עובדים. המשיבה מצרפת לתגובתה מאזנים ואישור רואה החשבון שלה בדבר איתנותה.

לגבי סיכויי התביעה חוזרת המשיבה בתמצית על טענותיה בתביעה וטוענת שעילות התביעה מבוססות וסיכויי ההצלחה בתביעה גבוהים.

בתשובתה לתגובה טוענת המבקשת כי לא עלה ביד המשיבה לבסס טענה למצב כלכלי איתן ואין בסיס לטענה שלפיה אין למבקשת סיכויי הגנה של ממש.

דיון