גורי ואח' נ' כורי

פסק דין

בקשה לביטול פסק בורר.

לטענת המבקשים, ניתן ביום כ"ד טבת תשס"ד פסק בורר בעניינם, על ידי בית דין צדק בבני ברק. פסק הבורר הוגש לאישור בית המשפט, אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.3.06. המבקשים טוענים כי לאחר מכן, ניתנו פסקי בוררות חלקיים על ידי הבורר מבית דין צדק בבני ברק, אשר מבטלים למעשה את פסק הבורר שקבל את אישורו של בית המשפט. לטענת המבקשים, לפסקי בוררות כאלה לא יכול להיות תוקף, והם מבקשים כי בית המשפט יורה על ביטולם.

המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה. הוא הפנה לשטר הבוררות בין הצדדים, בו הסכימו הצדדים כי לבורר תהיה סמכות:

"לפרש ו/או להכריע ו/או להוסיף ו/או לגרוע ו/או לשנות את כל הקשור להוראות החלטות ופסקי דין מכול סוג שהוא. שטר בוררין זה יתפרש לעולם באופן המקיים את הבוררות, ותוקפו יפה לכול מקום בעולם ולזמן בלתי מוגבל, ורשאים הבד"צ להוציא צווים, סעדים, הוראות, החלטות ופסקי דין מכול מין וסוג שהוא אפילו לאחר זמן מופלג מאוד מהדיונים".

לטענת ב"כ המשיב, סעיף זה מקנה לבורר סמכות לשנות את פסקי הבוררות שלו בכול עת. לגישתו, אישור פסק הבורר על ידי בית המשפט, משמעו רק כי ניתן לפנות עם פסק הבורר שאושר לרשויות ההוצאה לפועל, ולבקש את אכיפתו. אולם, אין באישור כזה כדי להשפיע על סמכות הבורר כפי שהיא נקבעה בשטר הבוררות, לחזור ולשנות את החלטותיו.

מנגד, ב"כ המבקש טען כי סמכותו של הבורר לשנות החלטות ופסקים קודמים שהוא נתן, הסכמה שהוא אינה חולק על קיומה, מוגבלת עד לאחר שפסק של הבורר קבל את אישור בית המשפט. בשלב זה מקבל פסק הבורר תוקף של פסק דין חלוט, ש"דינו לכול דבר פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט" (ס' 23(א) לחוק הבוררות). מאחר ששטר הבוררות קבע כי תוקפו כפוף ל"חוקי הממשלה", ומאחר שחוקים אלה קובעים שלא ניתן לשנות פסק דין חלוט אלא בדרכים הקבועות בחוק, אין מקום לאפשר לבורר לשנות את פסק הבורר הקודם שלו.

דיון

כאמור, ב"כ המבקשים איננו חולק על כך כי במסגרת שטר הבוררות, הצדדים הסמיכו את הבוררים לשנות את פסקי הבורר שלהם בכול עת. ואכן, כפי שעולה מהאמור בשטר הבוררות, כוונת הצדדים היתה לשלול מהליך הבוררות ביניהם את כללי סופיות הדיון וכללי מעשה בית דין.

האם יש לפרש את ההסכמה בשטר הבוררות ככפופה לכך כי פסק הבורר טרם אושר?

אינני סבורה כי יש לפרש את שטר הבוררות באופן זה. בשטר הבוררות עצמו אין כל מגבלה ביחס לסמכותו של הבורר לשוב ולשנות החלטות או פסקים קודמים שלו. סמכות זו מוסיפה לחול – כעולה משטר הבוררות, לעולם, לפרק זמן בלתי מוגבל, ואף זמן מפליג לאחר הדיונים. היא מוסיפה אם כן לחול גם לאחר שפסק בורר קודם אושר על ידי בית המשפט.

טענתו של המבקש איננה נסמכת אם כן על ההסכמה בשטר הבוררות, אלא היא נובעת – לגישתו, מעמדתו לפיה לא ניתן לשנות פסק דין חלוט אלא בדרכים הקבועות בחוק. לכן, כך הוא טוען למעשה, לאחר אישור פסק הבורר אין אפשרות חוקית להפנות שוב אותו סכסוך בין הצדדים לבוררות.

ראשית יש לציין בהקשר זה כי צדדים רשאים להסכים ביניהם גם על שינוי של פסק דין חלוט. אין מניעה חוקית כי צדדים יסכימו ביניהם כי לפסק דין שניתן בעניינם לא יהיה תוקף.

על כל פנים, הבוררים במקרה דנן לא התיימרו לשנות פסק דין חלוט של בית המשפט או לבטלו. הם התיימרו רק להוסיף ולדון בסכסוך המתנהל בפניהם, בהתאם לסמכות שהוקנתה להם במסגרת שטר הבוררות. אינני סבורה כי קיומו של פסק הדין במסגרתו אושר פסק בורר קודם, יש בו כדי להגביל את סמכות הבוררים לעשות כן.

הצדדים במקרה דנן הביעו כאמור את רצונם המפורש לכך כי פסק הבורר לא ישמש מעשה בית דין ביניהם. בכך התנו הצדדים על הוראת ס' 21 לחוק הבוררות, הקובע כי "...באין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית דין". "הסכמה אחרת" של הצדדים יכולה להיווצר הן מראש, במסגרת הסכם הבוררות, והן בדיעבד, לאחר שניתן פסק הבוררות (ר' אוטולנגי, בוררות, דין ונוהל, כרך ב' מהד' רביעית, עמ' 853).

מהסכם הבוררות דנן משתמעת כוונה אחרת. הכוונה המשתמעת ממנו היא כאמור לאפשר לבוררים לשוב ולבחון את החלטותיהם בכול עת. הסכמה זו שוללת לטעמי את האפשרות שגם פסק הדין, שאישר את פסק הבוררות, יהווה מעשה בית דין בין הצדדים.

גם צדדים שבמסגרת הסכם הבוררות ביניהם לא הסכימו על שלילת תוקף הפסק כמעשה בית דין, רשאים לבקש בהסכמה "לפתוח" את הכרעת הבורר לאחר שהיא ניתנה, ואין מניעה לאפשר להם לעשות כן.

כך, פרופ' אוטולנגי קובעת בספרה הנ"ל כי "תביעה אשר לגביה היתה הסכמה של שני הצדדים למוסרה מחדש לבוררות – ניתן לראותם כמסכימים להתעלם מפסק הבוררות הראשון, ולא לראותו כמהווה מעשה בית דין ביניהם" (שם, עמ' 853). אני סבורה כי מסקנה זו חלה הן אם הסכם הבוררות הראשון אושר, והן אם הוא טרם אושר. בשני המקרים, יש לכבד את רצונם של הצדדים – לשוב ולבחון את השאלה במחלוקת ביניהם במסגרת הליך בוררות נוסף.

באותו אופן, יש לכבד גם את רצון הצדדים דנן, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשטר הבוררות. אין לאפשר לאחד הצדדים להסכם להימנע מהסכמה זו ולשלול את סמכות הבוררים, על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לאישור פסק הבורר.

אישור פסק הבורר על ידי בית המשפט מאפשר – ועל כך אין הצדדים חולקים, להוציא את פסק הבורר