גורודצקי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. במסגרת תביעה זו בגין נזקי גוף שהוגשה מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, הורה בית המשפט על מינויו של אורטופד – ד"ר נחשון רנד – לבחינת מצבה הרפואי של התובעת בזיקה לתאונה שארעה ביום 2.2.09.

2.התובעת נבדקה ע"י המומחה ביום 12.12.11 ובחוות דעתו מיום 13.5.12 קבע למעשה ד"ר רנד, כי לא מצא ממצאים המצדיקים קביעת נכות בזיקה לתאונה דנן.

ביום 8.1.13 עדכן והודיע ד"ר רנד, בעקבות פניית ב"כ התובעת, כי אכן נשתרבבה לידיו בדיקת E.M.G תקינה מיום 2.11.11 של נבדקת אחרת עת ערך חוות דעתו, אלא שאף התעלמות מזו, אין בה כדי לשנות במסקנותיו וחוות דעת מתוקנת הוצאה בהתאמה.

3.לבקשת התובעת הוזמן ד"ר רנד לחקירה וזו נעשתה ביום 14.7.13 כאשר תוצאתה למעשה, הותרתן בעינן של מסקנות חוות דעתו.

4.לפניי עתה בקשה מצד התובעת למינוי נוסף והפעם - בתחום הנוירולוגי.

המבקשת עוררה בקשה זו עוד טרם חקירת המומחה, אולם זו תוקנה ועודכנה בעקבות חקירתו ונסמכת היא על מספר נימוקים:

א. בחוות דעתו המקורית של המומחה, התייחס הוא לשתי בדיקות E.M.G של הגפיים העליונות (מיום 1.8.10 ומיום 2.11.11) כאשר המאוחרת בינהן היתה למעשה של נבדקת אחרת. מאידך מסתבר כי בשעת בדיקתה של התובעת לא עמדה בפני המומחה בדיקת EMG מיום 9.11.09 של גפיה התחתונות של התובעת.

ב.במהלך החקירה אישר המומחה כי בבדיקת ה - EMG יש כדי ללמד על שינוי בתפקוד בעצב וכי יש נזק שורשי קל.

ג.שתי בדיקות C.T שהוצגו למומחה (מותני וצווארי מיום 20.11.09 ומיום 11.7.10 בהתאמה) מלמדות על בלטי דיסק ובדיקות ה - E.M.G מצביעות על פגיעה שורשית ורדיקולופתיה בעצבי החוליות הרלבנטיות, כך שאין מקום למסקנת המומחה לפיה עסקינן בשינויים ניווניים בלבד.

ד.ד"ר רנד הינו אורטופד ולא נוירולוג ולכן אין הוא בקיא בפגימות בתחום הנוירולוגיה. ביטוי לכך מוצאת התובעת בקביעתו לפיה אין משמעות בקביעת הנכות לתלונותיה על רדימות בידיה, כמו גם בתשובתו לפיה האצבעות לגביהן התלוננה על ירידה בתחושה אינן קשורות לחוליות הספציפיות עליהן נשאל, כשלשיטתו אין לו אף דרך לבחון טענה בדבר רדימותן.

התובעת אף מלינה על כי לא נדרשה כלל לפשוט בגדיה במהלך הבדיקה.

ה. המומחה "ננעל" למעשה על חוות דעתו המקורית וסרב לשנות הימנה חרף המוצג בפניו לאחר בדיקתה על ידו.

5.הנתבעת התנגדה נחרצות לבקשה זו ולהלן עיקר נימוקיה:

א.חוות הדעת האורטופדית קבעה 0% נכות והמינוי הנוסף ייעודו "מקצה שיפורים".

ב.המומחה מצא כי בדיקות ה - C.T מלמדות על ממצאים ניווניים בלבד. יתרה מכך, אף אם הראשון שבינהם היה מתפרש כנושא ממצא חבלתי, הרי שאין לקשור בינו לבין התאונה, שכן תלונה ראשונה על כאבים בצוואר הושמעה רק כחצי שנה אחרי התאונה.

ג.בחקירה הנגדית המומחה שב וקבע נחרצות כי אין לייחס לתאונה את גרימת או החמרת המצב הרפואי בצווארה ובמותנה של התובעת, לא כתוצאה מהתאונה ולא בכלל וכי אין כל נכות באלו. לדבריו, אין זיקה בין מיקום הירידה בתחושה לבין ממצאי ה - C.T.

ד.המומחה בתשובתו לשאלת בית המשפט השיב כי מבדיקתו את התובעת לא נמצא ביטוי קליני לממצא המעבדתי בבדיקת ה- E.M.G, וזה מבחינתו העיקר, שכן עסקינן בבדיקת מעבדה שאינה מדויקת. מכל מקום, לא נמצאו לדבריו ממצאים המצדיקים קביעת נכות כחולשת שרירים או הגבלת תנועה. מאידך, מצא כי התובעת מאדירה ממצאים.

ה.חזקה על המומחה כי הוא יודע בתחום מומחיותו באם די בבדיקת התובעת כשהיא בבגדיה ובאם יש צורך בעזרים מעבר לאלו ששימשו אותו. התובעת לא הוכיחה אחרת.

ו. המומחה טען עוד בחקירתו כי הממצאים בבדיקת ה- E.M.G וה –C.T הינם אקראיים במידת סבירות רבה ובשכיחות בקבוצת גילה של התובעת.