גורבטיך נ' יש לי תקשורת בע"מ

החלטה

בפניי בקשת המבקשת (הנתבעת בתיק העיקרי) לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה ביום 03.01.13.

השתלשלות העניינים

במרץ 2010 רכש התובע, לטענתו, אצל הנתבעת, חנות למכשירים אלקטרוניקה וסלולר (להלן "החנות"), מכשיר מסוג סמסונג 900I, תמורת 1,000 ₪. על פי התביעה, ביום 02.11.2010 מסר את המכשיר לתיקון בחנות, ומאז, לטענתו, לא קיבל חזרה את המכשיר או את כספו. מכאן, התובע הגיש, ביום 07.07.2011, תביעה כנגד החנות.

ביום 15.12.2011 התקיים דיון בתביעת התובע. הנתבעת לא התייצבה לדיון זה, ובהיעדרה ניתן פסק דין המחייב אותה לשלם לתובע סך של 2,100 ₪ (להלן "פסק הדין הראשון").

בעקבות מתן פסק הדין הראשון, הנתבעת הגישה, ביום 14.08.12, בקשה לביטולו, בטענה שמעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה, ולפיכך נבצר ממנה להגיע לדיון ולהתגונן. עוד טענה הנתבעת כי לא היא החברה שמכרה לתובע את המכשיר, ושמה שורבב בטעות לתביעה, כאשר בפועל החברה אשר מכרה את המכשיר לתובע, ושוכנת בכתובת שניתנה לבית המשפט, הינה חברת י.מ. סטאר 2008 בע"מ.

לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר בירור ענייני של עובדות המקרה, פסק הדין הראשון בוטל על ידי בהחלטתי מיום 22.08.2012, והצדדים זומנו לדיון שנקבע ליום 22.11.2012.

ושוב, הנתבעת לא התייצבה לדיון, והדיון התקיים במעמד התובעת בלבד. במסגרת דיון זה, התובע לא הצליח להסביר את הקשר בין הנתבעת לחברת י.מ. סטאר 2008 בע"מ. מכאן, ובשל היעדר אישורי מסירה בעת הדיון, נקבע התיק למתן פסק דין לאחר שיומצאו וייסרקו אישורי המסירה לנתבעת.

בעקבות הדיון עיינתי באישורי המסירה לנתבעת, והנוגעים להחלטתי מיום 22.08.2012, ואלה העלו, כי ההחלטה נמסרה לנ"ל ביום 27.08.2012. בעקבות זאת, ובהינתן אי התייצבותה של הנתבעת, נתתי, ביום 03.01.2013, פסק דין נוסף (להלן "פסק הדין השני"), המורה לנתבעת שנית לשלם לתובע 2,100 ₪, בגין עלות המכשיר, עוגמת נפש והוצאות משפט.

בעקבות פסק הדין, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין השני, בטענה כי הזימון לדיון הומצא שנית לכתובת הלא נכונה, ולפיכך לא הובא לידיעתה. לטענת הנתבעת, הזימון הומצא לחברת י.מ. סטאר 2008 בע"מ, היא החברה שמכרה לתובע את מכשיר הטלפון, אולם אינה הנתבעת.

בעקבות בקשת הנתבעת, ועל פי החלטתי מיום 12.02.2013, ניתנו לתובע 15 ימים להגיב לבקשה. באישור המסירה של החלטה זו, צוין כי התובע העתיק מקום מגוריו, ללא מען חדש.

בהתחשב בבקשת הנתבעת, בהמצאת הזימון למען שאינו כתובתה הרשומה, באפשרות שגורם אחר הוא שאחראי לנזק שנגרם לתובע ובהיעדר תגובתו של התובע, אני מקבלת את בקשת הנתבעת ומורה על ביטול פסק הדין.

ודוק: "בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן." (ראו: גורן אורי, סוגיות בסדר דין אזרחי 371 (מהדורה עשירית, 2009).

לנוכח השינוי במענו של התובע, ולנוכח העובדה כי התובע לא עדכן את בית המשפט בדבר כתובתו החדשה, אין בכוונתי לקבוע מועד חדש לקיום דיון במעמד שני הצדדים, והנני מורה על מחיקת התביעה.

ככל שהתובע עומד על תביעתו, באפשרותו להגיש תביעה חדשה לבית המשפט, הכל בכפוף למגבלת תקופת ההתיישנות.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ג, 15 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.