אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולן סער נ' מדינת ישראל

גולן סער נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/03/2013 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
38473-06-12
03/03/2013
בפני השופט:
הדס עובדיה

- נגד -
התובע:
גולן סער
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

1.לפני ערעור שהגיש המערער על הרשעתו בעבירה של אי ציות לתמרור 302 בניגוד לתאנות 64(ג) ו- 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, זאת בבימ"ש השלום לתעבורה בפתח תקווה בתיק תת"ע 2631-08-11 (כב' השופטת טל אוסטל-נאווי) על יסוד כתב האישום שהוגש כנגדו. בכתב האישום נטען כי ביום 29/7/11 בשעה 23:27 בכביש 412 בירידה לכביש 1 מכיוון מזרח, לא ציית המערער לתמרור 302, בכך שלא עצר ולא נתן זכות קדימה לכלי רכב הבא או נכנס לצומת. כלי הרכב שנכנס לצומת הוא ניידת משטרתית שהיתה נהוגה על ידי השוטר – עד התביעה היחידי – רס"מ גיא אלואשווילי, שערך את טופס ההזמנה לדין (ת/1) ואת מזכר ת/2 שהוא שרטוט שהשוטר עשה במהלך עדותו בביהמ"ש.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ולאחר שמיעת ראיות הרשיעו ביהמ"ש וגזר עליו עונש פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 30 ימים, עונש פסילה על תנאי בן חודשיים למשך שנתיים ימים ובנוסף, קנס בסך 1,200 ₪.

2.בהכרעת הדין נקבע על ידי ביהמ"ש, כי ביהמ"ש מצא לנכון ליתן אמון מלא בגרסת השוטר לאחר שמצאה אמינה ומהימנה ועדיפה על פני גרסת המערער וזאת על יסוד עדותו ושרטוטו כפי שנערך במועד הדיון, וזאת הגם שמדובר בעדות יחידה ולאחר שביהמ"ש הזהיר עצמו בעניין זה.

נקבע בהכרעת הדין כי עד התביעה, השוטר, מר אלואשווילי העיד שהבחין ברכב המערער מתקרב לצומת הכניסה לבית דגן/שד' מנחם בגין מאט מהירות נסיעתו, אך בנסיעה רציפה ממשיך ופונה פניית פרסה לכיוון הירידה לכביש 1 לכיוון מזרח. במקום כפי שנקבע בהכרעת הדין הוצב תמרור 302 ובנוסף קו עצירה שסומן על הכביש בצומת מואר. נקבע כי העד ציין בת/1 שהגיע לצומת עם ניידת המשטרה ונאלץ לבלום ולהאט את מהירות נסיעתו עד לעצירה מכיוון שרכב המערער חסם את הצומת. אין חולק על כי במהלך עדות השוטר הוקרן סרטון שצולם על ידי המערער המראה את קטע הדרך המדובר.

בהכרעת הדין התייחס ביהמ"ש לעדות הנאשם, שהעיד שבאותו לילה נסע ביחד עם אשתו, הגיע לצומת, עצר ליד התמרור ואז ביצע פניית פרסה וכי מאחוריו הגיעה ניידת המשטרה שסימנה לו לעצור בצד הדרך. המערער העיד שעצר את הרכב ובעת שפנה הצומת היה ריק.

ביהמ"ש התייחס לעדות המערער ובנוסף התייחס לעדות אשת המערער, הגב' סופי גולן, שהעידה שישבה לצדו של המערער במכונית במהלך הנסיעה והביטה לכביש וראתה כי המערער עצר לפני שביצע את פניית הפרסה ולפתע הבחינה בניידת המשטרה שעצרה את רכבם ולא הבינה מדוע.

3.בכל הנוגע לשאלה העיקרית, מושא כתב האישום והמחלוקת שבין הצדדים היא השאלה – האם בטרם ביצע המערער פניית פרסה, עצר את רכבו, או נסע ברצף כנטען על ידי המאשימה, העדיף ביהמ"ש קמא את עדותו היחידה של השוטר על פני עדות המערער ועדות אשתו.

בהקשר זה יש לציין, כי עדותו של השוטר הינה עדותו של מעורב שהיה בעצמו חלק מהארוע. בעניין זה נפסק, כי יש מקום ליתן משקל פחות להודעת שוטר המתאר עבירת תעבורה כשהוא עצמו מהווה חלק מהארוע, לעומת מצב שבו שוטר הוא אך ורק עד למקרה, למשל הודגש כי שונה מצב שבו שוטר רואה נהג ברכב א' עוקף בצורה מסוכנת רכב ב' ממצב שבו שוטר טוען כי בענייננו שהנהג לא נתן לו עצמו זכות קדימה. ראה: ע"פ (מחוזי ב"ש) 7144/97 שפירא בוריס נ' מ"י, ת"ק -מח 97(4), 702. ראה גם: ע"פ (ת"א) 70532/05 מלכה נ' מ"י, פס"ד כב' השופטת נגה אוהד.

יישומם של הדברים בנסיבות העניין, ובהתחשב במכלול הנסיבות כפי שתוארו להלן, צריכות היו להפחית במידה משמעותית מהמשקל של עדותו היחידה של השוטר המעורב, עד כדי העדפת גרסת המערער על פני גרסתו. אפרט.

אין חולק על כי בניידת המשטרתית ישב לצד השוטר, רס"מ אלואשווילי, גם שוטר הצבאי מר בר אסרף וזאת על פי העולה מת/1, ההזמנה לדין. בהזמנה לדין וכתב האישום ציין השוטר אלואשווילי כי מר בר אסרף ישב לצידו והסתכל על המקלדת של מסוף ניידת המשטרה ולא על הכביש. מטעם זה לא מצאה לנכון המאשימה לזמן עד זה לדיון.

בעניין זה העיד רס"מ אלואשווילי, בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 8/2/12, את הדברים כדלקמן: "מהכתוב הסקתי שכתוב "שלא הסתכל על הכביש", הרי אני לא יושב בתוך העיניים של השוטר ועל כן הסקתי מהכתוב כי אני לא יכול להגיד בוודאות איפה היו עיניו" משנשאל השוטר האם זו הנחתו, השיב בחיוב. מסקנתו והנחתו של השוטר שעל יסודה פעלה המאשימה ונמנעה מלהזמינו לביהמ"ש, מנעה גם מביהמ"ש את האפשרות לגבש ממצאים ומסקנות עובדתיים לאחר שמיעת עדותו של עד זה ועל יסוד העדות כפי שמצופה היה שתימסר בביהמ"ש. יכול ובנסיבות העניין ראוי היה להגיע למסקנה בנסיבות אלה שלפיה עדות עד זה היה בה כדי להחליש את גרסת המאשימה ולסתור את עדות רס"מ אלואשווילי אך לכל הפחות צריך היה מחדל זה להוביל להעמדת ספק רב יותר בכל הנוגע לעדות העד רס"מ אלואשווילי ולהפחתה ניכרת במשקל עדות זו. ראה: ע"פ 70887/99 אמירה נ' מ"י (9/9/99).

מול עדות "מוחלשת" זו של השוטר רס"מ אלואשווילי, שחולשתה כאמור בשלושה – א – בהיותה עדות יחידה. ב- בהיותה עדות מעורב. ג – עקב המחדל של אי הבאת העד מר בר; עמדה גרסת המערער שנתמכה בעדויות המערער עצמו ורעייתו הגב' סופי/פלורי גולן, אשר לא נסתרה.

סבורתני כי די היה בכך כדי להוביל לזיכוי המערער מהמיוחס לו בכתב האישום.

"להיטות" השוטר להתבצר בעמדתו ניכרת גם ממחדלו מבדיקת גרסת המערער כפי שנמסרה לו בזמן אמת, וסמוך למועד הארוע על ידי המערער, שלא נבחנה על ידו, כעולה מחקירתו בעמ' 4 לפרוטוקול.

4.בנוסף אציין, כי גם בעניין הצבת התמרור 302 המורה לנהגים בדרך לעצור רכבם עצירה מוחלטת וליתן זכות קדימה לרכבים בדרך החוצה, ניתן לומר, שהמערער עמד בנטל המוטל עליו, לאור עדותו של עד ההגנה מטעמו, מר איגור טקץ' כמפורט בעמודים 9-13 לפרוטוקול הדיון מיום 9/5/12. עפ"י המפה משנת 96', העדכנית ביותר שנמצאה בארכיון החברה הלאומית לדרכים בישראל, לא מופיע התמרור בתוכנית התמרורים. העד העיד כי חיפש במחשב וגם בארכיון שבאור יהודה ואף במשרד הראשי של החברה הלאומית (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 9/5/12). העד שיער שמעצם הצבת התמרור יכול וניתן להסיק ש"כמעט בטוח שהיה משהו". איני סבורה כי בהיסק לוגי זה היה כדי להביא להפרכת עיקר עדותו שלפיה לא נמצאה תוכנית שבגדרה הוצב התמרור כדין ומכל מקום היה ראוי בנסיבות העניין לקבל את גרסת המערער בעניין זה, ליתן לספק לפעול לטובתו או להעביר אל שכם המאשימה את הנטל להוכיח שבתוכנית מאוחרת לתוכנית משנת 96' הוצב התמרור כדין.

5.לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לבטל את הרשעת המערער במיוחס לו בכתב האישום ולקבל את הערעור.

ככל שהקנס שולם – יושב הקנס למערער.

ניתנה והודעה היום כ"א אדר תשע"ג, 03/03/2013 במעמד הנוכחים.

הדס עובדיה, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ