גולן נ' שוורץ פרוות בע"מ

פסק דין

1.התובע, באמצעות אביו, רכש מהנתבעת שני פרטי רהוט: שולחן וקונסולה. השולחן שהגיע פגום תוקן והתובע ביקש לבטל את עסקת הרכישה של הקונסולה. התובע שילם 50 שקלים עבור פירוק ופינוי הקונסולה ומבקש לקבל החזר כספי במלוא עלות הרהיט.

2.הנתבעת סבורה כי מאחר שעל פי החוק אין זכות ביטול לגבי ריהוט שהורכב בבית הקונה, אין לחייבה בהחזר כספי והיא רשאית להציע זיכוי בתמורת הרהיט, לאחר שנתנה הסכמה לפנים משורת הדין לקבל את הרהיט חזרה.

3.תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן: "התקנות") קובעות בסעיף 6 (א)(1) כי זכות הביטול על פי התקנות לא תחול לגבי ריהוט שהורכב בבית הצרכן.

4.על פי תקנות אלו צודקת הנתבעת בטענתה, שלא ניתן היה לחייבה להסכים לביטול העסקה של מכירת הקונסולה לאחר שזו הורכבה בבית התובע. עם זאת, הנתבעת הסכימה לביטול העסקה ועל כן אין ההגבלה שבדין רלוונטית עוד.

5.מנהל הנתבעת טען אמנם כי כבר בתחילה נמסר לאביו של התובע שכנגד הביטול יינתן זיכוי – אלא שדברים אלו לא הוכחו. בניגוד לכך, אביו של התובע טען כי הובטח לו החזר מזומו.

נציג הנתבעת שהיה בקשר עם אביו של התובע, מר יובל, לא הוזמן להעיד מטעם הנתבעת והדבר נזקף לחובתה.

6.בהתאם לסעיף 4 (א) לתקנות, החזרת התמורה נעשית בתשלום כספי, במזומן או בשיק מזומן, ובמקרים מסוימים, בזיכוי כרטיס האשראי.

בנסיבות אלו אינני מקבלת את עמדת הנתבעת כי היא רשאית להחזיר את התמורה בגין הרהיט בזיכוי בלבד - לאחר שהסכימה לבטל את העסקה לגביו - ואני מחייבת אותה להחזיר לתובע את הסכום ששולם על ידו בתמורה לרהיט, בהתאם להוראות הדין..

7.עלות הקונסולה היתה 3,230 ₪ ובניכוי דמי ביטול של 100 ₪, בהתאם לסעיף 5 (א) לתקנות, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,130 ₪.

8.לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת כלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 3,450 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.