אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולן ואח' נ' אדורה-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות-בית"ר בע"מ ואח'

גולן ואח' נ' אדורה-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות-בית"ר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
22626-08-10
26/05/2013
בפני השופט:
יצחק שמעוני

- נגד -
התובע:
1. זאב גולן
2. גולן יזום והשקעות(תרקומיה) בע"משניהם

הנתבע:
1. אדורה-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות-בית"ר בע"מ
2. מדינת ישראל- הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש

פסק-דין

פסק דין

כללי

אדמת היישוב אדורה היא העומדת בלב ליבה של התובענה בה עסקינן. האדמה מצויה בנפת חברון ורשומה בספר הערבי מס' 2 של תרקומיא.

עניינה של התביעה בשטח של 50 דונם מאדמת היישוב אדורה, שטח שזכויות הבעלות בו נרשמו בספר הערבי בחלקן על שם התובעת ובחלקן על שם המדינה (הקרן הקיימת לישראל).

תחילתה של הסאגה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, עת פעל התובע, זאב גולן (להלן:"התובע") לרכישת אדמות בנפת חברון שהיו מצויות בבעלות תושבים מקומיים לצורך מכירתן לידי מדינת ישראל. לימים, הוקם על אדמה זו היישוב אדורה. הנתבעת 1 הינה אגודה שיתופית בה חברים תושבי היישוב אדורה (להלן: "אגודת אדורה"); הנתבע 2 הינו הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באיו"ש, אשר מחזיק ומנהל את השטחים מכח הסמכת המפקד הצבאי הישראלי (להלן: "הממונה על הרכוש הממשלתי" ו/או "הממונה"). צד שלישי היא ההסתדרות הציונית העולמית, אורגן מטעם מדינת ישראל הפועל ליישובה של הארץ (להלן: "ההסתדרות הציונית"). בסאגה מעורבת, בד בבד לצדדים להליך דנא, חברת הימנותא בע"מ; הימנותא התאגדה בשנת 1938 כחברה פרטית ונרשמה ברשם החברות מטעם ממשלת המנדט הבריטי. הימנותא הוקמה על ידי הקרן הקיימת לישראל וידועה כחברת בת של הקרן הקיימת (ראה גבריאל א' אלכסנדר, "ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1939-1940)", קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 80-97 (להלן: "מחקרו של אלכסנדר"); בש"א 7276/98 הימנותא בע"מ נ' הכשרת היישוב לישראל, תק-על 99(2), 1121; עמ' 184 לפרוטוקול). הימנותא היא אשר התקשרה עם התובע בהסכם מיום 1.8.83 לרכישת המקרקעין.

המחלוקת בין הצדדים לבשה ופשטה במרוצת השנים אצטלות מגוונות, שורשיה נעוצים בשאלת זכויות הבעלות במקרקעין לרבות מימושן. על המדוכה ישבו שתי ועדות לרישום ראשון של המקרקעין ואף נוהל הליך בוררות, במהלכו באו הצדדים לידי הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק בורר. בוועדה לרישום ראשון משנת 2004 הוכרעו הזכויות במקרקעין אלא שבכך לא היה כדי להביא את הסכסוך לפתרונו. בהתאם להחלטת הוועדה ובשים לב לדין החל באיו"ש, הקים התובע את התובעת 2 (להלן: "חברת גולן") והמחה אליה את זכויותיו במקרקעין. הכל כפי שיפורט בהמשך.

התביעה שהובאה לפתחו של בית המשפט, מורכבת משני נדבכים;

האחד, מתייחס למקרקעין, בשטח של 36.72 דונם, שהזכויות בהן נרשמו על שם המדינה בספר הערבי מס' 2 של תרקומיא (בדף מס' 8) כחלקה מס' 1.

השני, מתייחס למקרקעין, בשטח של 12.496 דונם, שהזכויות בהן נרשמו על שם התובעת בספר הערבי מס' 2 של תרקומיא (בדף מס' 9) כחלקה מס' 2.

בנדבך הראשון של התובענה, עתר התובע כנגד הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, הוא הנתבע, לפיצוי בגין הפרת הסכם הפשרה שנכרת בין התובע לחברת הימנותא מיום 5.10.97. בהסכם הפשרה, ויתרה הימנותא על זכויותיה בקרקעות אדורה לפי הסכם הרכישה מיום 1.8.83, זכויות אשר טרם הועברו על שמה. בקיצרת האומר, נטען, כי התנגדותו של הממונה על הרכוש הממשלתי בפני הוועדה לרישום ראשון משנת 1994 לרישום המקרקעין על שמו, מהווה הפרה של הסכם הפשרה והיא אשר הובילה בסופו של יום להחלטת הוועדה משנת 2004 לרישום הזכויות על שם המדינה.

בנדבך השני, עתר התובע לסילוק ידה של אגודת אדורה, היא הנתבעת, מהמקרקעין שבבעלותו ולחלופין, ליתן צו עשה קבוע המורה לה לרכוש את המקרקעין בתמורה לערכם הריאלי ("מחיר שוק"). כמו כן, לחייבה בדמי שימוש ראויים מכח עשיית עושר ולא במשפט. בנדבך זה הוגשו הודעות צד ג' לממונה על הרכוש הממשלתי ולהסתדרות הציונית העולמית.

אבני דרך

מקרקעין בנפת חברון, באזור תרקומיא, הוכרזו כאדמות מדינה ביום 26.8.82, מכח צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) מס' 59 תשכ"ז- 1967 (להלן: "ההכרזה"). גבולות הכרזה זו תוקנו ביום 15.1.83 (נספח נ/3 לתצהיר הממונה על הרכוש הממשלתי 2). בהכרזה זו נכללו מקרקעי המדינה נשוא התובענה בה עסקינן. התנגדויות מטעם מקומיים הוגשו ונדחו ע"י ועדת הערר על פי הצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס' 172), תשכ"ח- 1976, בהחלטה מיום 21.2.84 (ערר מס' 13/83) (נספח נ/5 לתצהיר מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי).

על יסוד הכרזה זו, נכרת בשנת 1984 הסכם הרשאה בין הממונה על הרכוש הממשלתי ובין ההסתדרות הציונית, צד ג' 1, המתייחס למשבצת קרקע בשטח של 2,000 דונם (נספח א לתצהיר מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי מיום 22.11.11). לימים, בשנת 1988, כתוספת לשטחים שהוקצו להסתדרות במסגרת הסכם ההרשאה דנא, הוקצו לה באופן רטרואקטיבי קרקעות אדורה (נספח ג לתצהיר מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי מיום 22.11.11).

בין לבין, בשנת 1983, רכש התובע לטענתו, אשר אין עליה עוררין, שתי חטיבות מקרקעין מידי תושבים ערביים, כל אחת בשטח של 50 דונם, המצויות בצידי הדרך המובילה מצומת בית גוברין בואכה חברון. המקרקעין ידועים בספר השטרות הערבי כגוש 8, חטיבה אחת בחלקות 30, 575, 2207 ו-2292, הלוא המה אדמות היישוב אדורה. החטיבה השנייה בחלקות 1239 ו- 1857, נכללת באדמות היישוב תלם.

התובע וחברת הימנותא חתמו ביום 1.8.83 על הסכם לרכישת קרקעות אדורה ותלם, לפיו תועבר הבעלות במקרקעין לידי המדינה והזכויות יירשמו לטובת הקרן הקיימת לישראל.

בקשה לרישום ראשון של קרקעות אדורה הוגשה ביום 21.12.83 לוועדה לרישום ראשון של מקרקעין לא רשומים ביהודה ושומרון (להלן: "הוועדה"). דא עקא, ועדת הרכישות מטעם המדינה הודיעה כי לא תשולם לתובע תמורה עבור קרקעות אדורה מהטעם שעסקינן באדמות שהוכרזו כאדמות מדינה. ועדת הרכישות הינה גוף בין-משרדי שפעל בשנות ה- 80 לצורך רכישת אדמות מתושבים פרטיים באזור יהודה ושומרון. ההליך הופסק וחודש בשנות ה-90.

על רקע הודעת ועדת הרכישות, הגיש התובע בשנת 1984 לבית משפט זה בקשה למינוי בורר. הבקשה נמחקה בסופו של יום והסכסוך הועבר בהסכמת הצדדים להליך בוררות אשר רק התובע והימנותא היו צדדים לו. חלפו העיתים ובשנת 1989 מונה בורר. הליך הבוררות השתרע על פני עשור והסתיים בהסכם פשרה אשר קיבל בשנת 1998 תוקף של פסק בורר. נקבע, כי הסכם רכישת המקרקעין מבוטל, חברת הימנותא מוותרת על כל טענה לבעלות ו/או לחזקה במקרקעין והתובע מצידו מוותר על כל טענה כספית בעניינם של המקרקעין.

בין לבין, בשנת 1994 חודשו הליכי רישום המקרקעין בפניי הוועדה. הפעם, הוגשו לוועדה התנגדויות רבות מטעם תושבים ערבים המתגוררים בסמוך למקרקעין. כן הוגשה התנגדותו של הממונה על הרכוש הממשלתי בתואנה כי באדמות מדינה עסקינן, אשר נתקבלה בהיעדר התנגדות מטעם התובע, בהחלטת הוועדה מיום 25.1.94 (נספח נ/9 לתצהיר הממונה). לימים, הגיעו הצדדים להסכם אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 25.1.94, לפיו התנגדות המדינה מתקבלת בגבולות המסומנים במפה מס' 30 ולתובע נשמרת הזכות לדון מחדש בהתנגדות, ככל שתתגלה טעות בהטלת תוכנית ההכרזה על תוכנית התובע אשר בוצעה ע"י קמ"ט לענייני מדינות (נספח נ/10 לתצהיר הממונה).

על רקע האמור לעיל, במכתבו מיום 31.8.00, הודיע הממונה להימנותא כי "בעקבות בקשה לרישום ראשון שהוגשה לרשם המקרקעין באיו"ש נמצא שבמפת ההקצאה להסתדרות הציונית נכללו שני שטחים שלא נכללו בהכרזת אדמות מדינה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ