גולדשטיין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתגמול ביטוח בסכום של 30,000 ₪.

התובע ביטח את ביתו בפוליסת ביטוח שעניינה בין היתר, ביטוח תכולת הבית וביטוח נגד נזקי צנרת, נזילות מים וכדומה.

בפברואר 2008 התגלו סימני רטיבות בביתו של התובע, והתובע יצר מיד קשר באמצעות סוכן הביטוח עם מהנדס ושמאי מטעם הנתבעת, אשר דרשו מהתובע להתחיל בהקדם האפשרי בתיקון הנזילה, על מנת למנוע התרחבות והגדלת הנזק.

נציגי הנתבע גם הסכימו שהעבודה תבוצע ע"י אינסטלאטור פרטי מטעם התובע.

על מנת לקדם את הטיפול בנזקי התובע, הסכימו נציגי הנתבעת לבדיקה טרמית בעלות של 2,541 ₪ לצורך איתור הפיצוץ בצינורות הבית.

עפ"י דברי התובע, ואין על כך מחלוקת, ביקרו נציגי הנתבעת פעמיים בשטח, סמוך לאחר הפיצוץ.

התובע המשיך לבצע תיקונים, אם כי לדבריו, פנה מספר פעמים לנתבעת ולנציגיה על מנת לקבל הנחיות כיצד לפעול, וזאת על מנת לוודא שהתיקונים יכוסו ע"י הנתבעת.

לטענת התובע, הנזקים היו משמעותיים, והוא נאלץ בין היתר להחליף משקופים ודלתות שנרקבו כתוצאה מהרטיבות, וטען נמרצות שהחלפה זו נבעה ישירות מנזקי פיצוץ הצנרת ואינה קשורה לאירועים קודמים שקרו בביתו.

סה"כ הסתכמו נזקי התובע בסך של 70,000 ₪.

הנתבעת הסכימה לשלם לו על חשבון סכום של 33,000 ₪, אולם בחוות הדעת של הנתבעת שנערכה ב-15.5.08 נקבע כי יש להכיר סה"כ ב-46,973 ₪ כנזקי התובע, אך יש לציין, שעל אף קביעה זאת, לא הועבר לידי התובע ההפרש של 13,973 ₪.

מכאן, תביעת התובע אותה הוא מגביל ל-30,000 ₪ בהתחשב בהגבלות הסמכות של בימ"ש נכבד זה.

עמדת הנתבעת היא, שהתובע ביצע תיקונים מיותרים לנזקים שלא נגרמו ע"י אירוע הנזילות.

כמו כן, חלק מהנזקים נבעו מאירועים קודמים בבית, וכאילו התובע ניצל את ההזדמנות לעשות שיפוץ כללי וגדול ולעתור לתשלום כל נזקיו במסגרת הפניה לנתבעת.

כמו כן, באופן כללי נטען שהתובע לא פעל בצורה ראויה לצמצם את נזקיו, למשל, התובע החליף את החול השחור בבית, כאשר לטענת השמאי מטעם הנתבעת, היה צריך להמתין תקופת מה על מנת לייבש את החול.

בכל הנוגע לשאלה מדוע לא שולם לתובע בזמנו את ההפרש בין 33,000 ₪ ל-46,000 ₪ לא היתה לנציג הנתבעת תשובה מספקת, ולמעשה, לקראת סוף הדיון, הסכים, מבלי לפגוע ביתר טענותיו, שבימ"ש יפסוק לטובת התובע את הסכום האמור, וכך נעשה.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לקבל את התביעה באופן מלא, ולהלן נימוקיי:

1. מקובלים עלי דברי התובע שפנה מיוזמתו מספר פעמים לנציגי הנתבעת על מנת לקבל הנחיות והדרכה לגבי התיקונים המקובלים על הנתבעת.

לא ניתנו תשובות מספקות, אם בכלל, לתובע והוא למעשה פעל לפי שיקול דעתו.

יותר מכך, התברר שחודש לאחר האירוע, ביום 6.3.08 דיווח מהנדס מטעם הנתבעת לנתבעת במסמך מפורט על התיקונים שהמהנדס מוכן לאשר באותו שלב.