החלטה
כמבוקש.
ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.
אור אדם , שופט
פסק דין
1.בפניי תביעה על סך של 30,100 ₪ שהגיש התובע בקשר להסכם שהיה לו, לטענתו, עם הנתבעת, לפיו היה על הנתבעת לשלם לו 105 ₪ עבור כל לקוח אשר עובר לעבוד עם הנתבעת.
2.אין מחלוקת כי התובע קיבל תשלום מלא עבור חשבוניות 23 ו-24, אשר חושבו לפי הסכם זה.
3.מאידך, טוענת הנתבעת כי לא היה כל הסכם כזה, וכי כל המשווקים שלה מקבלים רק 43 ₪ שהם שווי ערך ל-10$ עבור כל לקוח ועל התובע להשיב לנתבעת סכום ששולם בעודף בסך של 10,006 ₪ בגין החשבוניות 23 ו-24.
4.ראשית, המחלוקת היא בשאלה אם מוסכם בין הצדדים אכן על 105 ₪ ללקוח כטענת התובע, או על 43 ₪ ללקוח כטענת הנתבעת.
5.בענין זה, עמדה עדות כנגד עדות. יחד עם זאת, העובדה שהחשבוניות 23 ו-24 שולמו, למרות שמצויינים בהם מספר הלקוחות שהעביר התובע, מלמדת כי הדין עם התובע. השכל הישר מחייב, כי הנתבעת לא היתה משלמת סכומים העולים על למעלה מ-200% מטענתה לגבי ההסכם עם התובע, אלמלא אכן צדק התובע כי ההסכם היה על 105 ₪ ללקוח.
6.גם נציג הנתבעת שהעיד בפניי ניסה להסביר תחילה כי שילם את החשבוניות 23 ו-24 כיוון שלא ידע בכמה לקוחות מדובר, ולאחר שהוגשו החשבוניות המקוריות ת/1 ות/2 עולה מהן כי דבריו של נציג הנתבעת, לא היו נכונים.
7.בנסיבות אלה, אני קובע כי אכן צודק התובע וההסכם היה כי יש לשלם לו 105 ₪ לכל לקוח.
8.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשלוש חשבוניות, חשבונית 25, 26 ו-27, כאשר אין מחלוקת כי בהתאם להסכמה, על הנתבעת היה לשלם למשווק, רק כאשר הלקוח עובר לעבוד עם הנתבעת. הלקוחות שבחשבוניות 26, 27 לא עברו לעבוד עם הנתבעת ועל כך אין חולקין.
מה שנתברר הוא כי למרות שהתובע ביצע עבודה והביא אישורים על כך שהדיירים רוצים לעבור לעבוד עם הנתבעת, לנוכח הסכסוך עם התובע, סירבה הנתבעת לעשות שימוש בעבודה שביצע התובע.
9.אכן, בהתאם להסכמה שבין הצדדים, כל ההוצאות שמוציא המשווק עד לקבלת אישור העברה מוטלות על כתפיו ולא על הנתבעת, אשר מעבירה עמלה אחידה בגין כל לקוח. ואולם, משלא הוצג בפניי הסבר מניח את הדעת, מדוע בסופו של דבר לא יצא החיבור לפועל, גם לגבי הלקוחות שבחשבוניות 26 ו-27, כאשר התובע יצא מנקודת הנחה, על יסוד ההסכם כי יקבל עמלה בגינם, נראה לי כי יש לפצותו לפחות באופן חלקי, גם בגין לקוחות אלה ואני מחליט על דרך האומדן כי יש לפצות את התובע בגין לקוחות אלה, ב-50% מסכום החשבונית.
10.נמצא אפוא, כי בגין חשבונית 25 בניכוי הקיזוז בחשבונית 26, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,969 ₪ ובגין הלקוחות הנוספים בחשבוניות 26 ו-27 אשר התובע טרח ועבד עבור העברתם לנתבעת, אולם בסופו של דבר, הנתבעת לא העבירה אותם לטיפולה, יש לשלם לתובע סכום נוסף של 2,314 ₪.
11.לסכומים אלה, יש להוסיף פיצוי בגין עוגמת הנפש, הטרחה והטרטורים שנקטה הנתבעת, שלא כדין כנגד התובע, ואני מעריך סכום זה על דרך האומדן בסך של 2,000 ₪ נוספים.
12.אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 14,283 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 13.10.09, ועד ליום התשלום המלא בפועל ובצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך של 400 ₪ נוספים.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.
אור אדם , שופט
