גולדשטיין ואח' נ' מלמד ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין נזקי רכב בתאונת דרכים. המחלוקת היא הן על החבות והן על גובה הנזק.

לאחר שבחנתי את גרסאות התובעים והנתבע, ואת הנזקים לרכב התובעים, מהימנה עלי יותר גרסת התובעים לפיה רכבם עמד ברמזור אדום ונפגע מאחור ע"י רכב הנתבע, מאשר גרסת הנתבע כי רכב התובעים סטה שמאלה שני נתיבים ונכנס לנתיב נסיעתו ואז בלם פתאומית. יצויין כי הנתבע נטל מלכתחילה אחריות לתאונה ואף הפנה את התובעים למוסך המוכר לו לצורך בדיקת היקף הנזקים, ואף עובדה זו תומכת בגרסת התובעים. גם מבחינת הנזק, נראה בתמונות כי הטמבון האחורי נפגע לאורכו ולא בפינה.

לעניין היקף הנזק, מהימנה עלי גרסת התובעים כי כל הנזק המתועד בחוות דעת השמאי מטעמם נגרם בתאונה זו לא בתאונה קודמת או מאוחרת. הסברו של התובע לפער בין הערכת השמאי שנעשתה במוסך אליו הפנה אותו הנתבע, לבין הערכת השמאי מטעמו שנעשתה במוסך אליו פנה התובע לתיקון הרכב, נובעת מכך שבעל המוסך אליו הפנה אותו הנתבע לא היה מוכן לפרק את הטמבון האחורי כדי לעמוד על קיום נזק לרצפת תא המטען, מאחר ולא ידע אם ישולם לו על פירוק זה ע"י הנתבע והתובע בכל מקרה לא היה מוכן לתקן את הרכב באותו מעמד כי היה זקוק לו לעבודתו כמורה נהיגה. פער הזמנים של שלושה שבועות עד למתן חוו"ד השמאי מטעם התובע הינו סביר, וגם הערכת השמאי עולה בקנה אחד עם הנזק הנראה בתמונות.

העובדה כי התובע היה מוכן ללכת לקראת הנתבע, לאחר שהוברר כי אין לנתבע ביטוח מקיף או צד ג', ולהתפשר על סך של 8,000 ₪, אינה עומדת לחובתו.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 7,731 ₪ בהתאם לחווה"ד השמאי, ירידת ערך בסך 2,000 ₪ על פי אומדנא (מאחר שלא צויין ערך הרכב בחווה"ד אלא אחוזי ירידת הערך בלבד), שכ"ט שמאי בסך 450 ₪, אובדן זמן עבודה והוצאות בסך כולל של 1,500 ₪, ואגרת המשפט.

זאת תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים.