גולדרינג נ' בן אליהו

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.5.13 בה היה מעורב רכבו של הנתבע.

לטענת התובעת, נסעה ברכבה בסוג מזדה בשדרות אח"י אילת, מכיוון קרית חיים מערבית לכיוון קרית חיים מזרחית, בשעת בוקר המאופיינת בתנועה כבדה. לטענתה, נסעה באיטיות כמתחייב מעומס התנועה, ושניות ספורות לאחר שעצרה את רכבה, בשל עומס התנועה, פגע בה מאחור רכבו של הנתבע, מונית מסוג קיה.

התובעת העידה כי התאונה אירעה בכביש מישורי.

כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבה נזק בפגוש האחורי ובלוחות רישוי, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

במהלך עדותו, טען הנתבע כי התאונה אירעה בקטע שבו הכביש היה משופע. התובעת נסעה לפניו, בעליה לטענתו, ורכבה הדרדר לאחור ופגע ברכבו.

התובעת הכחישה את הטענה כי רכבה הדרדר לאחור, שבה והדגישה כי התאונה אירעה בקטע מישורי של הכביש. עוד העידה התובעת כי רכבה הוא בעל גיר אוטומטי, ולפיכך אין כל אפשרות שידרדר לאחור.

עדותה של התובעת מהימנה בעיני, מדובר בעדות קוהרנטית המתיישבת עם ההגיון ועם נסיון החיים, המלמד כי בדרך כלל תאונות חזית אחור נגרמות בשל רשלנותו של הרכב הנוסע מאחור. הטענה כי תוואי הדרך היה כה משופע, עד שגרם להידרדרות רכבה של התובעת לאחור, הינה טענת הגנה, והנטל להוכיחה רובץ על הנתבע. משלא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה, אני מוצאת אותה בלתי סבירה, ומעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע.

משכך, אני קובעת כי רכבו של הנתבע פגע ברכבה של התובעת מאחור, מחמת אי שמירת מרחק וחוסר תשומת לב מצדו. אני קובעת כי התאונה אירעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע, בנסיבות שאין בהן כדי להטיל אשם תורם על התובעת.

הנתבע חלק גם על גובה הנזק, וטען כי בלתי מתקבל על הדעת כי רכבו גרם לנפילת לוחית הרישוי של רכב התובעת ולנקב הנראה בתמונות.

אין בידי לקבל את טענת הנתבע, אשר לא גובתה בכל ראיה מצדו.

תביעת התובעת נסמכת על חוות דעת שמאי מטעמה, הערוכה בצורה מקצועית ומפורטת. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, לא חלק על גובה הנזק, ולא ביקש לזמן לחקירה את השמאי מטעם התובעת. הלכה פסוקה היא, כי על מנת לסתור חוות דעת שמאי, יש להגיש חוות דעת נגדית.

הנזק שנגרם לתובעת, המוכח בחוות הדעת ובחשבוניות המעידות על התשלום, מסתכם ב- 6,050 ₪. הסכום כולל ירידת ערך בסך 958 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 600 ₪.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,050 ₪ בצירוף הוצאות האגרה ושכר בטלה בסכום כולל של 600 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ערעור ברשות, לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.